המיתון כבר כאן: דרוש מבצע חירום להצלת הייצוא

במהלך עשר השנים האחרונות נהנתה כלכלת ישראל מגאות של ענף הייצוא, פריחה שהיוותה את עמוד התווך של הצמיחה במשק הישראלי. הקטר שסחב את המשק קדימה ותרם כ-40% מהתוצר המקומי, איפשר לרבים מאיתנו למצוא מקומות עבודה בשכר גבוה, לרכוש דירות ולצרוך מוצרים שפעם נחשבו למותרות.

• עשו לייק לעמוד שלנו בפייסבוק ותישארו מעודכנים
  

לאחרונה, פורסמו נתוני הצמיחה של המשק הישראלי למחצית השנייה של 2012, אלה חשפו נסיגה משמעותית ובת קיימא בקצב הצמיחה. ייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק ירד במחצית השנייה של 2012 ב-1.6% בחישוב שנתי. הנסיגה בקטר הצמיחה של המשק הישראלי נבעה בעיקרה מירידה של 3.8% בייצוא התעשייתי ללא יהלומים.

מפתיע היה לראות שאף פוליטיקאי, רגולטור או גורם בבנק ישראל לא הביע כל דאגה מהנתונים המאכזבים. לא היה איש שהרים את הכפפה וניסה לשדר לציבור הרחב את חומרת המצב אליו נקלע המשק. בעקבות החולשה בייצוא הציבור כבר הפנים בתת מודע את האיומים התעסוקתיים, והחל לצמצם בצריכה.

זהו תמרור אזהרה מדאיג במיוחד עבור הממשלה וקברניטי המשק, ועליהם לשנס מותניים ולפעול במהרה. המדרון החלקלק הינו תלול למדי ואין המשק הישראלי יכול לממן את צרכיו בהיעדר יצוא משמעותי בעל ערך מוסף גבוה כמנוע מוביל לתעסוקה ולצמיחה.

הירידה בייצוא עלולה להוות משקולת שתגרור את הכלכלה הישראלית למסלול של הידרדרות חמורה. עדות לכך אפשר למצוא בירידה של 0.7% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש במחצית השנייה של 2012. בפועל, יהיו כלכלנים שיגידו שעל פי נתון זה כלכלת ישראל שרויה כבר במיתון, למרות שעל פי ההגדרה הרשמית לא נרשמו שני רבעונים של צמיחה שלילית.

חיזוק נוסף לכך, שעל פי הגדרות מסוימות המשק הישראלי במיתון, אפשר לקבל מנתוני מדד המחירים לצרכן. בשנה האחרונה, 8 מתוך 12 מדדי המחירים שפורסמו הינם אפסיים או שליליים. הפעם הקודמת שבה נרשמה התקררות כה חריפה במשק הייתה בשנת 2009, בעקבות משבר האשראי החמור אשר החל במשבר הסאב פריים בשלהי שנת 2008.

התעשיינים צופים פיטורים

מי שסבור שלא מדובר במשבר אמיתי טעות בידיו. מסקר ציפיות היצואנים שנערך בחודש ינואר עלה כי התעשיינים צופים שלפחות ברבעון הראשון של 2013 תימשך הנסיגה בתפוקתם ובמכירותיהם, אך מעריכים שקצב הירידה יתמתן.

חמור יותר לגלות שהתעשיינים צופים צמצום נוסף במצבת העובדים שלהם, מצב שעלול לגרום לעלייה בשיעור האבטלה במשק ולקיטון בצריכה הפרטית לנפש. התעשיינים מעריכים שתירשם נסיגה נוספת במכירות התעשייה לשוק המקומי, וזאת חרף העונתיות שבקיום חג הפסח בחודש מרס.

בסוף שנת 2012 העמיקה השחיקה ברווחיות ענף הייצוא הישראלי: 41% מהיצואנים שלקחו חלק בסקר התאחדות התעשיינים דיווחו על ירידה ברווחיות, לעומת רק 9% שדיווחו על עלייה.

העמקת השחיקה ברווחיות נובעת בין היתר מהתיסוף המשמעותי בשער השקל שחל במהלך הרבעון האחרון של 2012, בעקבות סיום מבצע עמוד ענן והתפוגגות החששות מהמצב הביטחוני. אחת הבעיות המרכזיות של היצואנים בישראל הייתה ועודנה היא התמודדות מול התחרות הקשה בשוקי העולם, שאילצה אותם להמשיך ולהוריד מחירים במונחי מט"ח.

המפעלים בישראל מתמודדים עם תנועת מלקחיים שמאיימת על קיומם: מצד אחד ההאטה העולמית מקטינה את ההזמנות מעבר לים; מצד שני, מלחמת המטבעות והמשברים הכלכליים בעולם גורמים להיחלשות בשערי מטבעות מרכזיים כמו הין היפני והלירה שטרלינג, וכך פוחתת התמורה בשקלים אותה מקבל היצואן עבור מוצריו. ניהול סיכוני המטבע נמצאת באחריותם של היצואנים, אולם באחריות הממשלה לייצר עבורם קרקע נוחה כדי לצמוח.

אם ממשלת ישראל לא תשים בראש סדר העדיפויות שלה תוכנית תקציבית לעידוד הייצוא, במטרה ליצור סביבה אוהדת ומעודדת יצוא - כזו שתסייע למגזר התעשייתי, להיי-טק ולשירותים, קצב הצמיחה של המשק יירד עוד יותר, כך שהכלכלה הישראלית תתקרב באמת למיתון רשמי.

בשפל הכלכלי הבא יימצא את עצמו המשק הישראלי ללא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שחבש את כובע "המבוגר האחראי" במהלך המשברים החמורים שאירעו בשנים האחרונות. חמור מכך - בשפל הבא המשק יהיה ללא מנוע הצמיחה הראשי שלו - ענף הייצוא - כדי שיוציא אותו מהבוץ.