הרב כשליח האל: כתות בעולם החרדי
מנהיגת "כת המגירות" גורמת לנשים לעזוב את ילדיהן, ב"כת הבנות" המשפחה היא "יצר הרע", ומנהיג כת בי-ם אוסר על מאמיניו להיפרד ממנו, ולו לרגע. ראשי כתות חרדיות משתמשים בנטייה של חסידיהם להישמע לרב, ומשתלטים כליל על חייהם
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
סיפור הכת של חן התפרסם בהרחבה, אך בעולם החרדי קיימות לא מעט כתות ידועות פחות, שבמצע האידאולוגיה שלהן עומדת הדת היהודית, ומנהיגיהן עושים שימוש במקורות היהודיים ובתורת הסוד כחלק מהשלטת כוחם על חסידיהם.
בכנס שנשא את השם "בשם השם?! - קבוצות בעולם החרדי בעלות מאפיינים של כתות מסטיות" שנערך בשבוע שעבר, ביקשו אנשי "המרכז הישראלי לנפגעי כתות" לעורר את המודעות לקבוצות הרוחניות המסוגרות, הפועלות תחת אצטלה דתית.
כל מה שהרב אומר - קדוש
"אין אפשרות חוקית לאסור על קיומן של כתות", אומרת רחל ליכטנשטיין, מנהלת המרכז לנפגעי כתות. "כת היא לא אידיאולוגיה, אלא דינמיקה חברתית. היא מבוססת על קשר הרסני בין דמות המנהיג לבין המאמינים או החסידים, והדפוס שנוצר שם הוא של תלות ושיעבוד. משם קצרה הדרך לניצול ולהתעללות".
לדבריה, הכתות החרדיות מביאות לידי הקצנה את הנוהג לשמוע בקולו של הרב. "אם כל מה שהרב אומר זה קדוש", היא אומרת, "אז זה קדוש גם כשהוא אומר לך לקיים יחסי מין עם קטינים, ומבסס את העיוות על האידיאולוגיה היהודית".
"לאידיאולוגיה", מוסיפה ליכטנשטיין, "יש תפקיד רק בביסוס תורתו של המנהיג. בפועל היא עיוות מחושב ומחוכם שלו לטובת השליטה בקבוצה. לדוגמה, לא כל קבוצת 'הארי קרישנה' היא כת. אבל מקום שבו נוצרו יחסים מעוותים וסימביוטיים, כמו לדוגמה בכת בחריש - האידיאולוגיה היא רק המסווה לשליטה וכוח מוחלט על חברי הקבוצה".
מתי הבנתם שתופעת הכתות תופסת תאוצה גם במגזר החרדי?
"זה הגיע ממשפחות שלאט-לאט התחילו לפנות. משפחה חילונית שבנה חזר בתשובה, פנתה אלינו. בהתחלה היה מאוד קשה להבין מה בדיוק הסיפור שם. הרי יש הרבה משפחות חילוניות שמתקשות לקבל שינוי באורח החיים של ילדיהם, אז איך מבחינים בין מה שנורמטיבי ומה שלא? אבל אז התחילו פתאום להגיע אלינו סיפורים שדמו בצורה מפחידה לדברים ששמענו עליהם עד עכשיו מכתות 'רגילות'. ההקבלה הייתה מפחידה".
שיטת המגירות וכת הבנות
בין הקבוצות החרדיות המוגדרות כ"כתות" במרכז הישראלי, מציינת ליכטנשטיין את "שיטת המגירות" של סילבי דהרי. "זה לא שהשיטה עצמה בעייתית, אלא השימוש שעשתה האישה בשיטה. היא גרמה לנשים לעזוב את הבית ואת הילדים שלהן, ולהיות משועבדות לה.
"גם אצל ניר בן ארצי היו סיפורים קשים של שליטה ושיעבוד. את אליאור חן כולנו מכירים, אבל את הכת הפוליגמית בירושלים, פחות. אסור לי חוקית להגיד כרגע את השם המלא, אבל מבחוץ הכול היה נראה נפלא. אדם שנשוי ל-6 נשים - הכל על פי ההלכה, הכול נורא בסדר, אידילי אפילו, עד שהתחילו להגיע הסיפורים המזעזעים מבפנים, על מה שבאמת קורה שם".
בין שלל הכתות, מציינת ליכטנשטיין עוד את "כת הבנות" של הרב אהרון הרמתי בירושלים: "זו כת לכל דבר ועניין. במגזר החרדי כבר מכירים אותו יותר, כי הנפגעות הגיעו מתוך המגזר עצמו. מדובר ברב שיש לו סמינר עם פנימייה לבנות בשם 'באר מרים', שנראית על פניו מאוד תמימה.
"לאט לאט התחיל להתברר לנו, שהבנות שמגיעות לפנימייה מתנתקות לגמרי מהמשפחות שלהן, בהתאם לדרישה שלו. גם ממשפחות דתיות או חרדיות לגמרי הוא דורש ניתוק מוחלט. המשפחה היא תמיד 'יצר הרע' ו'השטן'. הוא שולט על הבנות בצורה מוחלטת, כל דבר, ולו הקטן ביותר, דורש את אישורו, הכל בשם הדת והיהדות, כמובן. הבנות לא יכולות לעבוד במקומות חיצונים רק במקומות שהוא שולח אליהם, מקומות מאוד ספציפיים של טיפול בקשישים או גננות, של אנשי שלומו. בקיצור שליטה מוחלטת ובלעדית".
אשמה, מחויבות ופחד
אברהם ביטקין, פסיכותרפיסט חרדי עם רקע הכשרתי בטיפול בנפגעי טראומה, מטפל בשנים האחרונות בקליניקה שלו שבמודיעין עלית, בעיקר בנפגעי כתות חרדיות. לדבריו, הרבה מהם סבלו ממערכת היחסים חולנית עם ה"רב", שנשענה על מניפולציה רגשית."ישנם שלושה רגשות שלילים שעליהם הסיפור כולו עומד", הוא מסביר. "אשמה, מחויבות ופחד. אלה כלי העבודה של המניפולציה הרגשית, ובהם עושים המנהיגים שימוש. מנהיגי הכתות למדו כיצד לשעבד אנשים באמצעות הכלים האלה; למחוק את זהותם ורצונותיהם, לטובת דעותיו ועמדותיו של ראש הכת – הלא הוא המנהיג המוחלט והבלתי מעורער על חייהם".
ביטקין מסביר מדוע קל להבחין בין אדמו"ר או מנהיג רוחני ובין ראש כת. "רב הוא רב, לא שליט שמפקח על כל נשימה וניואנס. אף רב או אדמו״ר לא יעלה על דעתו לצוות על בני קהילתו לעזוב הכל, ולעבור בעקבותיו לחו״ל, או להורות לחסיד כזה או אחר לעזוב את מקום עבודתו משום שזה 'לא משורש נשמתו'.
"אף רב לא ייתן לחסיד שלו לעמוד 6-7 שעות בפתח חדרו. בקהילה החרדית גם אף רב לא יאיים על מי שאינו מגיע לשיעוריו הקבועים, או אינו מקדיש מכספו להחזקת האדמו״ר. האוטונומיה האישית במסגרת החיים החרדיים נשמרת, ואף רב לא נוהג בחסידיו כבחפציו האישיים. בכת, כאמור, הסיפור שונה לחלוטין".
"אני לא טהור מספיק"
ביטקין מספר על שתי כתות ידועות פחות; אחת הפועלת בעיר רחובות, וחבריה, חוזרים בתשובה ודתיים לאומים מבית, נתונים לשליטה מוחלטת של הרב. "הוא יוצר מסכת של כוח ושליטה על גורלם, וגוזל מהם את החירות האישית הכי בסיסית כמו, למשל, עם מי להתחתן. הוא מעביר מסר קבוע למאמינים: 'אני לא טהורה מספיק', "אני לא כשר מספיק', כולם חוטאים ואם הם לא, אז ההורים שלהם, או ההורים של ההורים שלהם, ולכן צריך לעשות כל מני 'תיקונים'" .
כת נוספת שביטקין נתקל בה, פועלת בשכונת גבעת שאול בירושלים, ובראשה עומד אדם, שלדברי ביטקין, הוא, ככל הנראה, סכיזופרן פראנואיד, המתיימר לנבא את עתידם של מאמיניו, ומצווה עליהם ללוות אותו בכל שעות היממה, מחשש שהשב"כ ושאר גורמים עלומים, יחסלו אותו.
לדברי ביטקין, ההשתייכות הממושכת לכת נוטלת מחבריה את זהותם העצמית. במשך שנים ארוכות, מנסים ביטקין ומטופליו לגלות מחדש את אישיותם העצמאית, שהלכה לאיבוד תחת מכבש הציות העיוור לראש הכת.
"הם כמו ילד קטן ואבוד, תלויים כלכלית, נפשית ורוחנית. לכן, הדבר הראשון שאני עושה זה לשלב אותם בקהילה שתעניק להם מסגרת חברתית, ולהפגיש אותם עם רב, שייתן להם את מה שהיה להם שם, אך בצורה בונה ומתקנת. אני מעודד אותם לחבור אל אנשים שמצד אחד, יכילו אותם, ומצד שני, יתנו להם את החופש לבנות את זהותם העצמית, מבלי לפתח תלות. כאלה שיחזירו כל הזמן את הכדור למגרש שלהם. מדובר בתהליך של שנים עם עליות ונסיגות".
לדברי ביטקין לכל נפגעי הכתות יש מכנה משותף. "אין עשן בלי אש, בכל נפגע כת, אפשר למצוא את אותם קולטנים. יש אנשים שיש להם נטייה ליפול בבורות האלה. אנשים שקבלו חינוך ביקורתי, שגרם להם לפתח הרבה רגשות אשם. גם הפרעות נפש מתפתחות בכתות כאלה כל הזמן. אין פה עניין מגזרי. אם הוא לא היה חרדי, או יהודי, הוא היה נופל בכת אחרת, הדפוס הוא אותו דפוס, אצל כולם".
לפנות אל הרב עובדיה?
על השאלה האם הרבנים החרדים המשפיעים עושים די כדי להתריע מפני הכתות, ביטקין וגם ליכטנשטיין משיבים שכן.
אלא, שהדברים לא תמיד מגיעים לידיעתם. "חשבתי על זה הרבה", אומרת ליכטנשטין, "הרי העדויות מגיעות ומתרכזות אצלנו. איך רב איקס אמור לצאת כנגד כת? איך הוא אמור בכלל לדעת עליה? ופה הקונפליקט שלי נכנס. למי תגשי? את מי תשתפי? אם הרב עובדיה גינה כת מסוימת, אני צריכה לפנות גם אל האדמו"ר מבעלז?"
"בשורה התחתונה, צריך לעבור מרב לרב ולהסביר. לצערי הרב, אין לנו מספיק תקציבים כדי לשלם למישהו שיעבור בין הרבנים ויציג בפניהם את החומרים שמגיעים אלינו. במקומות שהיה מי שעשה את העבודה, כמו במקרה של כת השאלים, היו גינויים פומביים אפילו חריפים מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
