הרגע בו מוריניו סימן לטרוף / טור
ערב קסום של כדורגל במנצ'סטר, שייזכר בעיקר בשל הרחקה אחת שנויה במחלוקת של נאני, הסתיים עם קריאות "רמאות" ביציעי אולד טראפורד. רז שכניק ראה מקרוב את ריאל מדריד עולה לרבע גמר הצ'מפיונס, אבל נהנה בעיקר ממראדונה
הולך לו האדם מוקסם ברחובות מנצ'סטר, נכנס ללובי של מלון במרכז העיר ולפתע רואה דמות מוכרת מגיחה בדיוק לאותו לובי, תחת מעטה עדין של אבטחה וחשאיות.
עוד ב-ynet ספורט:
רגע, זה הוא? משפשף עיניים. כן, לגמרי, זה האיש. דייגו ארמנדו מראדונה הגיע לאנגליה כדי להיראות בפגישה הכי נכונה, מנצ'סטר יונייטד מול ריאל מדריד (2:1 לבלאנקוס). קוראים לזה שמינית גמר הצ'מפיונס, אבל זה בעצם גמר קלאסי שהקדים את זמנו. אז דייגו נחת עם פמליה שכוללת לפחות שישה אנשים ושורה של מזוודות שמנמנות. האמת? מרגש.
רק משפט אחד הצלחתי להחליף עם אחד מהגדולים מכולם, לפני שעט עליי מאבטח עצבני ומנהלת לובי מגוננת.
שאלתי אותו אם הוא זוכר את הביקור בישראל עם נבחרת ארגנטינה לפני המונדיאל של 1986, אותו טורניר שחתום על שמו עם גביע עולמי מרהיב.
"בוודאי", ענה מראדונה בנימוס מאולץ, "אלה היו ביקורים שמחים ומרגשים״. רוצה לומר, רק 'תעוף לי מהצורה', נודניק. לאנשי המלון שביקשו ממנו לחזות את הסיכויים של יונייטד ענה האגדה הארגנטינית: "יהיה משחק מצוין. למה אתם חושבים שבאתי?".
"העולם ייעצר"
שעה לפתיחה, אין טקסי פנוי בעיר. גם רה״מ לשעבר אהוד אולמרט בדרך, כמו כמה עשרות ישראלים שעוצרים בדוכן של
צעיפי ואן פרסי. אוהדי יונייטד מחממים גרונות עם בלדות מתרפקות על גיגס שרשם את משחקו ה-1,000 בקריירה, הצהרות אהבה לוואן פרסי ושירי תיעוב כבדים לסיטי. איזו אקוסטיקה, תענוג. אפילו אביב גפן היה מסתובב. אוהדי ריאל נבלעים בפינה אפלולית מדי, מתקשים להישמע. אל הדשא עולה רונאלדו, טונות של כריזמה. הוא מנופף לשלום ומקבל גיבוי מהדהד. וולקאם באק, אומר הכרוז. בקרוב אצלנו.
״העולם ייעצר״, אמר ז'וז'ה מוריניו בבוקר שלפני וטען שרונאלדו טוב יותר מכולם. אולי זו הייתה הסיבה לביקור של דייגו? כצפוי, ריאל פותחת במניפה שלה למעלה, מניעה בסבלנות, מחפשת פירצה. פרגוסון מוכן לגמרי. הקישור שלו אוטם באלגנטיות את האמצע ויונייטד צולחת את הלחץ הספרדי. בינתיים, ואן פרסי מטמטם את ראמוס ואת מי לא, בעצם. מוריניו מתרומם לנזוף בשופט. ״sit down", שואג אולד טראפורד. המאמן הפורטוגלי מציית וחוזר לספסל. למזלו, האדומים לא מדייקים. יונייטד יורדת למחצית בתחושה שאפשר היה לגמור עניין אבל גם ששער הוא עניין של זמן.
והוא מגיע על האדים מהמחצית הראשונה בשילוב הסחרור של ראמוס. אדם אדום וזר נופל על צווארי בשמחה עם קריאות תודה לישו ושואל אם ראיתי מי הבקיע. לפני שאני מספיק להגיב, נאני מושלך מהמערכה. השופט מאבד את זה.
מוריניו מסמן לטרוף, הוא נזכר בהופעה ההירואית ההיא עם פורטו. עכשיו השער הוא עניין של זמן לכיוון השני. ריאל מפלחת דרך המרכז. פצצה של מודריץ׳ וטאץ׳ דאון של רונאלדו פורשים עננים כבדים של שתיקה תוך 3 דקות. האדום מאחורי בוכה ללא מעצורים. נקרע הלב. נדמה לי אפילו שרונאלדו מרחם.
פתאום שומעים ספרדית ביציעים. ״רמאות״, זועקים אוהדי יונייטד. ״קדימה ברצלונה״. כמו שזה נראה עכשיו, מוריניו יעזוב את מדריד עם התואר החשוב ביותר. שומע, מסי.
לפנייה לכתב/ת 
