"האביב העיראקי" בפתח. איראן צריכה לדאוג?

"נפילת משטר אסד בסוריה וניצחון האופוזיציה יביאו למלחמה עדתית בעיראק ובלבנון" (נורי אל-מליכי, ראש ממשלת עיראק השיעי)

התארכותו של המשבר בסוריה מביאה לזליגתו למדינות השכנות. לאחרונה החל מאבק גלוי בין ארגון המורדים הסורי "צבא סוריה החופשי" לבין ארגון חיזבאללה השיעי בלבנון, והאופוזיציה הסורית איימה במפורש להתקיף את ארגונו של חסן נסראללה על אדמת לבנון. בשבוע שעבר, לצד דיווחים על אשפוזו של נסראללה, הפיצה האופוזיציה הסורית שמועות כי היא זו שפגעה בו בהפגזה על מעוז חיזבאללה בלבנון.

השבוע הודיעו השלטונות העיראקיים על סגירת הגבול עם סוריה, על מנת למנוע את חדירתם של "טרוריסטים" מסוריה. בעיראק קיימת בעיה כרונית של פיגועי טרור, בעיקר של ארגון אל-קאעידה נגד אזרחים שיעים. הממשלה בעיראק חוששת כי הצטרפותם של איסלאמיסטים מסוריה עלולה להסלים את גל פיגועי התופת.

ממשלתו הואשמה באפליית הסונים. אל-מליכי בכנסייה בבגדד(צילום: AP)

מנהיגי "צבא סוריה החופשי" התלוננו כי הצבא העיראקי, בהוראת ראש ממשלת עיראק נורי אל-מליכי, מפגיז את בסיסי המורדים הסורים ליד הגבול, מאפשר הפצצות של מטוסי המשטר הסורי ואף מסייע בטיפול רפואי לפצועים מצבאו של בשאר אסד בבתי חולים בעיראק.

המורדים בסוריה מפנים אצבע מאשימה כלפי אל-מליכי בטענה שהוא תומך במשטרו של אסד. האשמה זו נובעת מהיות אל-מליכי מנהיג שיעי פרו-איראני. אל-מליכי מונה לתפקידו בתקופת השלטון האמריקני במדינה הערבית ונתמך על ידי קואליציה שיעית, ולכן אינו נתפס כלגיטימי בעיני האופוזיציה.

כמו כן, בתקופה האחרונה ראש הממשלה העיראקי מתמודד עם מצב מתוח מאוד ששורר בתוך ארצו.

בחודש דצמבר 2012 פרצו הפגנות המוניות באנבאר, המחוז הגדול ביותר בעיראק. לא במקרה החל דווקא באזור זה מה שמכונה "האביב העיראקי". מחוז אנבאר מיושב ברוב סוני והוא גובל עם סוריה. המהומות במחוז העיראקי פרצו בהשראת המחאה של הסונים בסוריה. אלא שמצב הסונים בעיראק שונה ממצבם בסוריה. בעיראק הם מהווים פחות מ-40 אחוזים מן האוכלוסייה, השיעית ברובה, ואילו בסוריה הסונים הם הרוב והעלווים - שמחזיקים בשלטון - מהווים מיעוט של 11 אחוזים.

הסונים מופלים בעיראק מאז נפילת סדאם? הרודן העיראקי עם צ'אבס, 2000(צילום: AP)

המפגינים באנבאר מוחים נגד שחיתות השלטון בבגדד והמעצרים שהוא מבצע בשם חוק "המלחמה בטרור". מעל הכול, הסונים מפגינים נגד האפליה לטובת השיעים במדינה, מצב ששורר לטענתם מאז הפלת משטרו של סדאם חוסיין, והתגבר בתקופת כהונתו של אל-מליכי.

המחאה הסונית, הפילוג הכורדי

המחאה הסונית התפשטה בשלושת החודשים האחרונים לכל האזורים המיושבים בסונים בעיראק. המשבר צבר לאחרונה ממד נוסף עם השינויים שמתחוללים בחבל האוטונומי של הכורדים בצפון, אף הם סונים. ג'לאל טלבאני, נשיא המדינה ומנהיג אחד הפלגים הכורדיים בצפון עיראק, אושפז בדצמבר האחרון אחרי שלקה בלבו.

ארגונו של טלבאני "האיחוד הלאומי" נמצא בסכנת התפלגות ומשורותיו כבר ערקו פעילים - דבר שמחזק את יריבו מסעוד ברזני, מנהיג "המפלגה הדמוקרטית". פלג טלבאני הנחלש שמר על יחסים טובים עם איראן, בעוד ברזאני מקיים קשרים עם טורקיה ועם האופוזיציה הסונית בסוריה. ברזאני אף סייע לכורדים בסוריה שיצאו לאימונים בעיראק, על מנת להתכונן ליום שאחרי נפילת משטרו של אסד.

בעיה כרונית של פיגועי טרור. זירת פיגוע בעיר כירכוכ העיראקית(צילום: AFP)

התערערות היציבות בעיראק באוטונומיה הכורדית בצפון וההתקוממות הסונית במערב המתפשטת לערים מעמידות בסכנה את המשטר השיעי. מנהיג האופוזיציה העיראקי הגולה, איאד אל-עלאווי, אמר לאחרונה בראיון לרשת "אל-ג'זירה" שאיראן תומכת בשלטון השיעי בעיראק ומעבירה לו נשק על מנת לחזקו. לאחרונה גם דווח על עסקת נשק גדולה שנחתמה בעת ביקורו של אל-מליכי ברוסיה.

הכסף האיראני והרוסי

למעשה, המשטר העיראקי - כמו משטר אסד בסוריה - נתמך על ידי איראן ורוסיה נגד הסונים. בדומה לחיזבאללה שפועל בלבנון, באזורי השיעים בעיראק, כגון בצרה וכרבלא, פועלת זה כמה שנים מיליציה שיעית עצמאית שמכונה "צבא המהדי".

אין ספק שהמתח הסוני-שיעי בסוריה מקרין יותר ויותר לעיראק ועלול להצית מלחמת אזרחים בעיראק. אם לא יימצא פתרון למשבר הסורי, ייווצר אט אט בין ישראל לבין איראן "מרחב אנרכי" בגלל שדה הקרב שיהיה בין פלגי האיסלאם בלבנון, סוריה ועיראק.

קיימת סכנה למלחמת אזרחים. הפגנת סונים בפלוג'ה נגד ממשלתו של אל-מליכי(צילום: MCT)

(צילום: EPA)

(צילום: MCT)

(צילום: EPA)

"בגדד, אנחנו באים"(צילום: AP)

הפגנה נוספת של סונים בעיר רמאדי(צילום: AP)

אל-מליכי הזהיר, בדומה לאזהרותיו של נשיא סוריה אסד כשהחלו המהומות בארצו במרס 2011, כי המהומות בארצו עלולות להביא לאנרכיה ולהשתלטותם של "טרוריסטים ווהאבים ואנשי אל-קאעידה".

בקרב הפלגים האיסלאמיסטיים של האופוזיציה הסונית בסוריה ועתה גם בעיראק, נשמעות לא מעט פעמים התבטאויות (בפייסבוק וביוטיוב, בנאומים ובהפגנות) בדבר איחוד הסונים במדינות ערב וביטול הגבולות שסימנו מעצמות אירופה בין המדינות.

יש לשים לב לתנועת "האביב הערבי" צפונה ומזרחה: בצפון אפריקה (2012-2011) מתוניסיה ללוב ולמצרים, ממצרים צפונה לסוריה, ועתה (2013) מסוריה לעיראק. מקורותיו של "האביב הערבי" דווקא בעולם הפרסי. הוא החל בהשראת המהומות באיראן ב-2009 ו"מחאת הטוויטר" בעקבות זיוף תוצאות הבחירות לנשיאות. עתה מתקרבת תנועת המחאה הערבית יותר ויותר לאיראן, בעיתוי בעייתי מבחינתה: שלושה חודשים לפני הבחירות לנשיאות וסיום כהונתו של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד.

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.