הכלכלנים חלוקים: כדאי להגדיל את התקציב?
רפי מלניק הציע בכנס הרצליה לבטל את הכלל המגביל את גודל התקציב בהתאם לשיעור הצמיחה והיקף החוב הממשלתי: "זה מביא אותנו לגודל תקציב שרירותי לחלוטין". יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל התנגד: זה לא הזמן לטלטלות
הקיצוץ הצפוי בתקציב המדינה עמד היום (ד') במרכז הדיון בכנס הרצליה, של המרכז הבינתחומי. במסגרת הדיון הציג הכלכלן רפי מלניק תכנית חדשה שתאפשר להגדיל את תקציב המדינה ולצמצם את הקיצוץ הנדרש ב-2013, העומד כעת על היקף של כ-15 מיליארד שקל.
- מחאות ואיומי שביתה: הירושה שמחכה ללפיד
- הגירעון בתקציב בפברואר: 4.3 מיליארד שקל
- יחימוביץ': "מנסים לקצר בחצי את דיון התקציב"
מלניק, כלכלן וחבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, הציע לבטל את הכלל הפיסקאלי, שמגביל את ההוצאה התקציבית בהתאם לשיעור הצמיחה והיקף החוב הממשלתי. הכלל הקיים הוא זה שמכתיב כעת את גודל הקיצוץ הנדרש.
החלופה של מלינק מתבססת על קביעה מחדש של גודל התקציב, כאחוז מהתוצר. "מאז תכנית הייצוב של 1985 האסטרטגיה הכלכלית של ישראל התבססה על הקטנת המשקל של ההוצאה הציבורית בתוצר", הסביר מלניק. "התחלנו עם גודל הוצאה חריג והיום אנחנו במקום טוב באמצע. השאלה היא לאן אנחנו הולכים? למיטב ידיעתי, הפוליטיקאים מעולם לא החליטו מהו המשקל הרצוי וזו לא החלטה לכלכלנים".
מלניק ציין, כי הכלל הנוכחי גורם לירידה קבועה בגודל התקציב כאחוז מהתוצר וכי כיום, משקל ההוצאה האזרחית בישראל הוא הנמוך ביותר בעולם המפותח למעט בדרום קוריאה. בנוסף, הכלל הקיים קובע כי כל עוד החוב הממשלתי גבוה מ-60% מהתוצר, הגידול משנה לשנה יהיה נמוך מהמתוכנן. "זה מביא אותנו לגודל תקציב שרירותי לחלוטין", אמר מלניק, "אי אפשר לתת לנוסחה בעייתית מלכתחילה לנווט דבר כל כך מרכזי בכלכלה".
"דרושה פה הכרעה מנהיגותית. אני אומר, בואו נייצב את ההוצאה כאחוז מהתוצר, על שיעור שיוחלט בממשלה הקרובה כי הוא השיעור הנכון. אני מציע את הגודל של 2003. במקביל, צריך להפסיק עם המשחק הזה שכל שנה מחוקקים יעד גירעון וכל שנה מפרים אותו. צריך לקבוע פרמטר קבוע של 2% גירעון ולתת למייצבים אוטומטיים לעבוד. אם זה יהיה הגירעון, משקל החוב ימשיך לרדת".
לדברי מלניק, אם ייוצב גודלו של התקציב על הרמות של 2003 ויתאפשר גידול שלו לפי שיעור הצמיחה החזוי, כ-3.5% בשנה, ניתן יהיה לשמור על יחס יורד של חוב לתוצר ובמקביל להגדיל מדי שנה את ההשקעה של הממשלה באזרחים, בהנחה שתקציב הביטחון יגדל בהתאם למתווה ברודט ולא בהתאם לכלל החדש.
קנדל: "עם שיעור ההוצאה לא הולכים למכולת"
יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התנגד להצעה ואף כינה אותה "מדע בדיוני": "אני לא אמליץ לממשלה לאמץ את הרעיון הזה. צריך לזכור שלרמה של 2003 הגענו לאחר ירידה חדה בתוצר בשנתיים שלפני כן, לכן מדובר במשקל גבוה בצורה לא טבעית ואני לא בטוח שאנחנו רוצים להיות שם.
"שנית, צריך לזכור שהאזרחים לא הולכים למכולת עם שיעור ההוצאה הציבורית מהתוצר, אלא עם השירותים שהם מקבלים. אנחנו במועדון לא רע, עם אוסטרליה, אנגליה וארה"ב. מעבר לכך אנחנו צריכים להתאים את התמונה לאופי האוכלוסייה שלנו. אנחנו מוציאים על בריאות יותר מהממוצע, ועל פנסיות לפי הממוצע. אנחנו לא מוציאים מספיק על חינוך, כי יש לנו יותר ילדים מאשר במדינות אחרות, ונמצאים מתחת לממוצע בהשקעה בתעסוקה ובכל זאת אנשים חוזרים לעבודה".
קנדל ציין, כי השמירה על מסגרת התקציב, באירועים המסעירים שעברו על כלכלת ישראל ב-4 השנים האחרונות, היא שגרמה לכך שהגירעון הגבוה של 2012 לא גרם להורדת דירוג האשראי של ישראל. "אני גאה בכך שהכלל לא נפרץ תוך כדי מחאה חברתית ולחצים גדולים על התקציב.
"קיבלנו הרבה מחמאות על כך מחברות דירוג, קרן המטבע וה-OECD. לראייה, שימו לב שחברות דירוג לא צייצו, למרות שהגירעון חרג ב-2012 לרמה של פי שניים מהגודל החזוי. במדינה אחרת היו מורידים כבר שתי דרגות. חייבים לשמור על הכלל הזה לפחות עוד 4 שנים ולעמוד בו, אחר כך ניתן לחשוב האם הגענו למנוחה ולנחלה וניתן לעשות טלטלות".
פישר: "להעלות מסים גם על הכנסות בינוניות"
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התייחס גם כן לתכנית ואמר כי הוא אינו מתנגד להגדלת התקציב אך סבור כי יש ללוות אותה בהעלאת מסים. "אני לא מבין את הקולות שאומרים, שכיוון שצריך להגדיל את ההשקעה בחינוך - יש להגדיל את הגירעון", אמר פישר, "אם יש לנו צורך להגדיל הוצאות - צריך להעלות מסים".
פישר התייחס גם לשאלה אילו מסים יש להעלות, ורמז כי הוא סבור שיש להעלות מס הכנסה גם על הכנסות בינוניות ולא להסתפק במסים על עשירים, מס ירושה והעלאה של מס חברות.
"יש עובדה לא נוחה ביחס למסים בארץ ולא מדברים על זה", אמר פישר, "יותר מ-50% מהאוכלוסייה לא משלמים מס הכנסה בארץ. לא רוצים להתייחס לזה אז מעלים את המס על העשירים. אבל העניין הוא שיש הרבה פחות אנשים עשירים. אומרים לא להעלות מע"מ, אז צריך ללכת למקום אחר, אבל אם אתה הולך למקום אחר אז זה מאוד ברור מי משלם וזה בעיה".
פישר התייחס גם לצורך בקיצוץ בתקציב הביטחון, והעריך כי תקציב הביטחון לא יכול לגדול כמו שהוא גדל בשנים האחרונות. "אנחנו צריכים למצוא דרך אחרת לטפל בבעיות הביטחוניות. יש צורך בשלום, ולהגיד שאין שותף זה בהגדרה נכון. צריך שניים לטנגו ואם צד אחד אומר שאין פרטנר, אז לא יהיה עם מי לרקוד טנגו".
כלכלנים מציעים: קיצוץ זמני בתקציב התשתיות
במהלך הדיון הציגו כלכלנים המשתתפים בכנס את הנוסחה שלהם לקיצוץ בתקציב. התכנית כללה קיצוץ של 4 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, קיצוץ בהיקף דומה בסלילת כבישים והנחת מסילות רכבת, קיצוץ של 1.7 מיליארד שקל בשכר עובדי המדינה, קיצוץ של כמיליארד שקל בקצבאות, קיצוץ של מיליארד שקל בתקציב החינוך, קיצוץ של 800 מיליון שקל שיושג על ידי צמצום גודלה של הממשלה, וקיצוץ רוחבי של 600 מיליון שקל בתקציבי המשרדים השונים.
הכלכלנים ציינו כי הקיצוץ הדרסטי שהם מציעים בתקציב התשתיות הוא זמני וניתן יהיה להחזיר את ההשקעה לתחום זה בעתיד. מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, התייחס להצעה ואמר כי יש להיזהר מפגיעה כה אנושה בתקציבי התשתיות. "לא בטוח שזה דבר זמני", אמר כהן, "יכול להיות שהקיצוץ חייב לכלול רק צעדים ארוכי טווח. אין סעיף שהוא חסין אבל לקצץ חלק גדול כל כך מהתשתיות זה לפגוע באחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק".
כהן ציין, כי התוספות המתוכננות לתשתיות ולהשכלה גבוהה ב-2013 מגיעות לסכום של כ-7 מיליארד שקל, כלומר הן תופסות לבדן את כל הגידול המותר בתקציב המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
