אורח מרחוק: שביט בהיר בשמי ישראל
היום ומחר, בזמן השקיעה וגם קצת אחריה, תוכלו לראות גוף זוהר בצידה הימני של השמש השוקעת. מיום שלישי תוכלו לראות אותו לפני הזריחה. כל מה שצריך הוא משקפת
בימים אלה אפשר לראות מעל האופק המערבי, מיד לאחר שהשקיעה, שביט בהיר. שביט זה קרוי על שם מגלהו, השביט Panstarrs C/2011 L4. שביט זה חלף בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו (פריהליון) ב-11 במרס, 2103, שעה 5:29 שעון ישראל, במרחק של כ-45 מיליון ק"מ.
על פי תצפיות שנעשו כבר בעולם (ונמנעו מהצופה הישראלי בגלל האובך), צפוי לנו מחזה מרהיב בבקרים ובערבים סביב הפריהליון (ראו מפות של הופעות השביט ביחס לאופק בשמי הבוקר והערב). בימים אלה השביט נראה מיד לאחר השקיעה מעל האופק המערבי ומיום שלישי ה-19 בחודש, השביט ייראה גם בשעות הבוקר לפני זריחת החמה.
שביט זה הגיע לקרבה מירבית לכדור הארץ ב-5 למרס ומרחקו מאיתנו היה כ-164 מיליון ק"מ.
לשביט זה אין מסלול מחזורי סביב השמש והוא נע כמעט בניצב למישור המילקה (מישור סיבוב כדור הארץ סביב השמש), כשמסלולו נטוי למישור המילקה בכ-84 מעלות. לכן, בשלבים מסוימים של מסלולו הוא יהיה סמוך מאוד לכוכב הצפון ולא ישקע משך כל שעות הלילה.
כיצד צופים
כאמור, השביט נראה סמוך לשמש בימים הקרובים לכן הוא יהיה על רקע הדמדומים. בשעות הערב, לאחר השקיעה הוא מצוי מעט מעל וימינה לנקודת השקיעה של השמש, כאשר כל יום שעובר הוא מגדיל את המרחק הן מעל לשמש והן מימינה. אין צורך בטלסקופים והדרך הטובה ביותר היא לסרוק את השמיים במשקפת. השביט נראה רק למשך חצי שעה עד שעה לאחר שקיעת השמש, ופרק הזמן משקיעת השמש ועד שקיעתו שלו גדל מדי יום. אולם במקביל השביט מתרחק מהשמש. רצוי לבחור אופק מערבי ללא הסתרות, כאשר המקום המועדף הוא על שפת הים. כמובן שאיזורים חשוכים יותר – כמדבר - אידאלים.
מה נראה?
אם מזג האוויר לא יפריע ותנאי הראות טובים והשביט לא יאכזב, צפוי להראות שביט שראשו בהיר וזנב קטן הנמשך מראש השביט לכיוון מעלה. התפתחות זנב השביט שקשה לצפותה, היא הנותנת לשביט את מראהו המיוחד. שביט זה גדול וקרוב יחסית לשמש ונכון לעתה, בדיווחים המגיעים בעיקר מאירופה וארה"ב, השביט נראה היטב על רק שמי הדמדומים.
מהם שביטים?
שביטים הם גופים של קרח מים שבו כלואים גזים ואבק. כאשר הם מתקרבים לשמש, חום השמש מחמם את פניהם והקרח מתחיל להתנדף. (פני השביט כמו כל השביט קפואים. לכן, כאשר הקרח מתחמם, הוא אינו יכול להפוך לנוזל בלחץ האפסי הקיים על פני השביט והוא עובר ממוצק היישר לפאזה גזית). אז, יחד עם הקרח המתנדף, משתחררים הגזים והאבק הכלואים בו ויוצרים הילה מסביב לשביט. בדרך כלל, גודלו של השביט אינו עולה על קילומטר ובמקרים קיצוניים כמה עשרות ק"מ, אך קוטרה של ההילה העשויה גזים ואבק, עשוי להגיע למאות אלפי ק"מ ויותר. גם לחץ הקרינה של השמש מצטרף לחגיגה וכעת מתרחשים שני דברים:
לחץ הקרינה של השמש דוחף את הגזים והאבק מההילה הלאה מהשביט וכך נוצר הזנב המרשים של השביט, העשוי להגיע לאורך של מיליוני ולעתים עשרות מיליוני ק"מ.
חלק מהגזים בהילת השביט מיוננים ומולקולות שהיו בשביט נשברות. גם אלה יוצרים זנב המורכב מיונים, אך צורתו ישרה ומוכתבת על ידי קווי הכוח המגנטיים של השמש.
למרות המימדים העצומים של ההילה והזנב, מדובר בצפיפויות אפסיות והשביט אינו מאבד יותר מ-3% או 4% ממסתו לכל היותר בכל מעבר כזה בקרבת השמש. הפעם האחרונה שבה ביקר שביט כה בהיר היתה בחודש ינואר 2007, כאשר שביט מקנוט נצפה לאור היום מישראל ומיד לאחר השקיעה, ונצפה במלוא הדרו מחצי כדור הארץ הדרומי.
מידע נוסף על השביט וכן ההתקבצויות בין כוכבי הלכת וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2013, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2013 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet.
