מלחמה בין הקוריאות? סין מחזיקה את המפתח
הרטוריקה גרעינית, המתיחות גוברת, אבל עבור צפון קוריאה, הליכה על פי תהום היא אסטרטגיה רגילה לשיפור עמדות מול הדרום וארה"ב. רק שהפעם, בעלת הברית הגדולה משנה כיוון
צפון קוריאה מאיימת בשימוש בנשק גרעיני ומבטלת את הטלפון האדום לדרום. ארה"ב מחזקת את מערכות ההגנה באלסקה וביפן. העלייה במתיחות מזכירה לעולם את ההרס העצום הטמון במלחמה בחצי האי הקוריאני. אף שמעל לפני השטח נדמה כי המתיחות האחרונה עלולה להוביל לכזו, מתחת לפני השטח מתנהלים מגעים דיפלומטיים עקביים, והמפתח לרגיעה נמצא דווקא בידי סין וביחסיה כלפי בעלת הברית הוותיקה.
הליכה על פי תהום
כאשר הנהגת צפון קוריאה החליטה לבצע ניסוי גרעיני בפברואר השנה, השלישי במספר מאז 2006, היא ידעה בוודאות כי הדבר יוביל להסלמה במתיחות המורגשת באזור מאז סיום הלחימה ב-1953.
ארה"ב הגיבה באופן מיידי – היא הובילה סבב סנקציות נוסף על המדינה הקומוניסטית במועצת הביטחון של האו"ם, ושיגרה כוחות לאזור לשם עריכת תרגיל צבאי ענק עם צבא דרום קוריאה אשר אמור להסתיים בסוף אפריל, ובכך להשאיר את סף המתיחות ברמה גבוהה לפחות בחודשים הקרובים.
מבחינת צפון קוריאה מדובר במחיר פעוט לשלם, משום שבראייתה, הסלמה אזורית היא אמצעי להפעלת לחץ על ארה"ב לשם חידוש הסיוע הכלכלי למדינה. המצב הכלכלי הנוכחי מהווה אתגר קיומי למשטרו של קים ג'ונג און, אשר מתחזק את שלטונו באמצעות הטבות למקורבים ושליטה מוחלטת בכלכלה של המדינה שהוצאות הביטחון שלה הן כמעט שליש מתקציבה. למרות השליטה המוחלטת של הממשל בכלכלה, החל לצמוח מעמד חדש של סוחרים שעושה עסקים בסין ומערער את יסודות הסדר החברתי במדינה הקומוניסטית.
בנוסף לכך, ניתן לזהות כי למרות החזות הקומוניסטית של המשטר מול המערב, השיקולים העסקיים מהווים מרכיב מרכזי במדיניות החוץ של צפון קוריאה. דוגמה לכך ניתן לראות בסחר בנשק ובידע גרעיני של המדינה עם מדינות כגון סוריה ואיראן – למרות הסיכון שטמון בכך, הכסף שנכנס לקופת המדינה בעסקאות מסוג זה הוא צינור חמצן לתחזוק השלטון.
בנוסף לרצון לחזק את המשטר כלפי פנים, צפון קוריאה מנסה להתנהל באופן בלתי צפוי ולהרתיע כלפי חוץ. מדובר בדפוס התנהגות של "הליכה על פי התהום". פיונגיאנג מנסה לחזק את ההרתעה ולעלות את רף המתיחות כדי לשפר עמדות לפני הידברות אפשרית. בנוסף לכך, מאז 1992, בסיומה של כל מערכת בחירות אצל השכנה מדרום, נקטה צפון קוריאה פרובוקציה כלשהי שכוונה להסלים את המצב ולבחון את תגובתו של המנהיג החדש. התגובה של הצפון לתוצאות מערכת הבחירות האחרונה, שבה נבחרה פארק ג'ן-הייאה לנשיאות דרום קוריאה, אינה שונה.
שינוי כיוון בבייג'ינג
אך הפעם, בשונה מבעבר, נדמה כי חל שינוי במדיניות הסינית כלפי צפון קוריאה. אמנם הסינים רואים בשכנה מדרום בעלת ברית, אך בקרב המנהיגות הסינית החדשה תחת הנהגתו של שי ג'ינפינג, נשמעו לאחרונה קריאות פומביות מקרב בכירים במפלגה ובתקשורת הרשמית לבחון מחדש את התועלת בקשר עם צפון קוריאה.
בעבר דאגה סין לסכל כל אפשרות של סנקציות על צפון קוריאה במועצת הביטחון או למתן אותן. אלה שהפעם הסינים היו מעורבים באופן פעיל בהטלת הסנקציות שהגיעו לאחר הניסוי הגרעיני שערך הצפון, ואף על פי שעדיין יש לראות כיצד סין תפעל לשם אכיפת הסנקציות, מדובר בשינוי גישה.
עם זאת, סין עדיין רואה בצפון קוריאה נכס יעיל להגביר את השפעתה באזור, וקלף מיקוח מרכזי ביחסים שלה מול ארה"ב בנושאים אזוריים. אמנם סין תמכה בהטלת הסנקציות על צפון קוריאה, אבל הגבול בין המדינות נשאר פתוח למסחר, ולא נראה כי חל שינוי במדיניות האכיפה הסינית או בגיבוי צפון קוריאה.
שומרת על זכות ההפתעה
בטווח הקצר, ולמרות ההסלמה האחרונה, לא נראה כי פניה של צפון קוריאה לעימות. אמנם היא תמשיך, לפחות בחודשים הקרובים, ברטוריקה האגרסיבית ובהפגנת שרירים כמו שעשתה בשיגור שני טילים קצרי טווח במהלך סוף השבוע. אבל האינטרסים של הממשל בפיונגיאנג נשארו כבעבר: חיזוק המשטר ושמירה על הרתעה מול השכנה מדרום וארה"ב.
מנגד, קיים חשש סביר מ"מחטף" של צפון קוריאה, לא בהכרח בחודשים הקרובים, אלא בעיתוי צפוי פחות.
כפי שכבר קרה בעבר כאשר הצפון הטביע ספינה של חיל הים הדרום קוריאני ובהפגזת האי יאונפיאונג על ידי צבא צפון קוריאה ב-2010.
בטווח הארוך נראה כי יש ניצנים של שינוי במדיניות הסינית כלפי בעלת הברית הוותיקה. סין מעוניינת בשמירה על יציבות אזורית וחותרת למתן את ההתנהלות הלא צפויה של פיונגיאנג. בנוסף לכך, בשנים האחרונות מאיצה סין בצפון קוריאה להאיץ את קצב הרפורמות הכלכליות במדינה כפי שהיא עצמה עשתה בעשורים האחרונים. כך שלמרות סבב ההסלמה והרטוריקה הארסית, נראה כי ההתנהלות הצפון קוריאנית הנוכחית עומדת בפני אתגרים רבים.
אורן קסלר הוא אחראי קהילה וסימולציות בחברת הייעוץ הגיאופוליטי ויקיסטראט (Wikistrat)
לפנייה לכתב/ת 
