כיפת גיל הזהב: יום ההשבעה של אורי אורבך
העקיצות לעבר הח"כים החרדים, המחמאות מבכירי הציבור הדתי, והרמת הגבה לנוכח התיק שקיבל. לקראת השבעתו ליווה ynet את אורי אורבך, השר החדש לענייני אזרחים ותיקים: "זה משרד נישתי? גם אנחנו היינו עד לא מזמן מפלגה נישתית". סיבוב עם האיש שמוגדר כ"זה שהמציא את נפתלי בנט"
אורבך, מעט מופתע, הביט לרגע בבחור הגבוה. "אני אלמד את הנושא, אני מבטיח", השיב בחיוך המוכר וטפח על שכמו, מנסה לשחרר את עצמו מהשיחה המביכה.
"לפעמים אתה פשוט צריך להקשיב לאנשים", הוא יאמר לי רגע אחרי. "התקשורת נוטה לזלזל בתיק הזה, אבל לי ברור שהנושא הזה חשוב לציבור הישראלי. הוא נוגע כמעט בכל אחד מאיתנו ומעורר הזדהות רבה. גם על המשרד להגנת הסביבה היו אנשים שצחקו פעם. קראו לזה 'המשרד להגנת הנחליאלי'. אבל היום לכולם ברור שמדובר בנושא רציני".
אורבך יחגוג בעוד כשבוע יום הולדת 53 אבל עדיין נראה כמו ילד. רזה על גבול הכחוש. אם בנט זה אח, אז אורבך הוא כנראה הבן דוד היורמי. אבל אל תטעו: הוא שועל פוליטי. רבים טוענים שהוא מהאחראים הישירים להצלחה של הבית היהודי
בבחירות האחרונות, מאחר שהיה זה שדחף בכל הכוח לקיום פריימריז והנחית - יש אומרים בכוח - את נפתלי בנט
לראשות המפלגה. כך שרק טבעי שמי שהפך את המפד"ל ממפלגה זקנה ואפורה למשקה המרענן של הבחירות האחרונות עם 12 מנדטים, יקבל משרד. גם אם זה רק לענייני גמלאים.
כמעט יום שלם - מהבוקר ועד ההשבעה - כרכרתי סביב אורבך לאורכו ולרוחבו של משכן הכנסת. נאמן לדימוי שלו, לאורך כל היום הוא שמר על רוך דיבור, קור רוח וחיוך מתחת לשפם. "אני רוצה לשנות את התפישה לגבי הגיל השלישי", הוא אמר לי כבר בבוקר כשנפגשנו. "אנשים מפחדים מהמילה 'זקן'. הם אומרים גיל הזהב, קשיש, ישיש, אזרח ותיק, אבל 'זקן' לא אומרים. מה זה בעצם גמלאים? אנשים בני 65 ומעלה שנותרו להם עוד שנים לחיות וחשוב שיעברו אותן בכבוד. מבחינתי מדובר בתיק משמעותי. הציעו לי גם את משרד הספורט, או את תיק ירושלים והתפוצות, אבל אני שמח שבסופו של דבר הפור נפל דווקא על המשרד הזה. יגידו שזה משרד נישתי? בסדר. גם המפד"ל הייתה עד לפני ארבעה חודשים מפלגת נישה".
אורי הוא חבר יקר
"את כל המהפך שעבר על הבית היהודי אני זוקף לזכותו של אורבך", אומר פנחס ולרשטיין, מראשי גוש אמונים ומועצת יש"ע לשעבר, שהגיע גם הוא לטקס הצגת הממשלה. "בתור חבר כנסת הוא בלע את גאוותו והציע לקחת את נפתלי בנט, שהיה אז מחוץ למפלגה, ולהעמיד אותו בראשה. המהלך הזה בסופו של דבר היה זה שהוביל אותנו להצלחה בבחירות".
רבים שותפים לתחושה של ולרשטיין. ההנחה הרווחת בציבור הדתי היא שאורבך הצליח לעשות את מה שרבים לפניו נכשלו: לשנות את הדימוי התקשורתי המקובע של חובשי הכיפות הסרוגות והמתנחלים. חלקם הולכים רחוק יותר וקובעים ש"אורי המציא את נפתלי בנט".
את בנט עצמו אני תופס בפתח משרדו במשכן והוא עונה דיפלומטית: "אורי אורבך הוא קודם כול חבר ובן אדם עם לב ענק ויכולות גדולות. הלב שלו בעשייה חברתית. אני חושב שהוא שמח על המינוי ועל האחריות שהוטלה עליי".
אורי אורבך המציא את נפתלי בנט?
(מחייך) "אורי הוא חבר יקר. תכתוב שאמרתי את זה".
גם אורבך לא נופל לפח בנושא הזה. כשאני שואל אותו על בנט הוא עונה: "הטענה שלי היא שב-20 השנים האחרונות דווקא הפלגים הקיצוניים בציבור שלנו זכו לסיקור תקשורתי רחב, בזמן שרוב הציבור הנורמלי נדחק לקרן זווית. מתי כתבו עלינו בעיתונות? רק כשאיזה רב הוציא פסק הלכה קיצוני, או במקרים קיצוניים אחרים. בבחירות האחרונות הציבור הישראלי נחשף לרוב המתון והנורמלי, שזכה עד עכשיו לתשומת לב קטנה. נפתלי בנט מייצג את הרוב הזה".
ללכת נגד האינסטינקט
בחודש שחלף מאז הבחירות, היה אורבך מעורב במשא ומתן הקואליציוני, זה שבסופו של דבר הוליד את ברית בנט-לפיד, סלל את דרכה של הבית היהודי לממשלה והשאיר את המפלגות החרדיות בחוץ. בצהריים, כשעשה את דרכו מהמשרד לישיבת הסיעה החגיגית, הוא נתקל בסגן שר האוצר לשעבר, חבר הכנסת יצחק כהן מש"ס. "מחלקים פה תיקים?", שאל כהן את אורבך בחצי חיוך.
"מתברר שאני אמור לייצג גם אתכם", ענה לו אורבך.
"לא נורא, תיהנו כמה חודשים", עקץ כהן ונעלם בהמשך המסדרון.
כשהוא נשאל על ההתנגשות היצרית שהתחוללה בשבועות האחרונים בין הבית היהודי לבין המפלגות החרדיות, אורבך מהרהר: "יש ביני לבין החרדים המון מן המשותף ומצד שני יש גם המון דברים שמפרידים בינינו. במשא ומתן הקואליציוני לא הייתה אפשרות ללכת עם החרדים, כי נתניהו לא רצה אותנו. אבל לבנט הייתה תבונה ואומץ פוליטי להרכיב ברית עם יש עתיד ולדבוק בה. אני חושב שזו החלטה מנהיגותית משמעותית. הרי האינסטינקט הראשוני אמר לנו ללכת עם ש"ס".
מעט אחר כך יעזבו חברי הכנסת החרדים את המליאה בהפגנתיות לקול קריאות "יהודי לא מגרש יהודי" לעבר בנט. אורבך, שעלה על דוכן הנואמים אחרי הצגת הממשלה, ביקש להנמיך את גובה הלהבות ואמר בציניות אופיינית: "ידידיי החרדים, אל תמהרו לכנות בכינויי גנאי את הממשלה הזאת. לא כל דבר זה הליכה לגולה, לא כל דבר זה חורבן, לא כל דבר זה ממשלת זדון".
גם צעירים מתים
חרף ניסיונותיי, כשלתי במאמצים לחפש מישהו במשכן שיגיד מילה רעה על אורבך. לאורך כל היום ניגשו אליו בזה אחר זה חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית כדי לברך או סתם לדבר. ברכה מיוחדת הגיעה מהגמלאי מספר אחת, השר לשעבר רפי איתן,
מי שהמציא את המשרד שבראשו עומד אורבך.
"כשהלכנו לבחירות, התנאי שלי היה שאם נצליח להיכנס ויהיה לנו לפחות משרד אחד, נקים את משרד הגמלאים", מספר לו איתן. "צפויה לך הרבה עבודה כי תיתקל בהמון מתנגדים. כשתראה את המספרים אתה לא תאמין כמה בעיות יש".
אורבך, שמכנה את איתן "ידידי הצעיר", מבטיח להילחם בסיסמה שלפיה העולם שייך לצעירים ומודה לאיתן על כך שהקים את המשרד וסידר לו עבודה. הם מסכמים להיפגש לפגישת עבודה בעתיד ונפרדים לשלום.
רגע לפני סוף היום אני מנסה לזכות בהתייחסות של אורבך לתחביב המוזר שלו לאסוף מודעות אבל מצחיקות. "זה נכון שיש לי אוסף גדול של גזרי עיתונים ובהם גם מודעות אבל שהצחיקו אותי", הוא מאשר אבל מסרב להרחיב. כשאני מנסה לדלות יותר פרטים ולברר אם התחביב יוצא הדופן יעזור לו במשרד החדש לאזרחים ותיקים, הוא עונה ברצינות: "לא, גם צעירים מתים". אחר כך הוא חושב לרגע וממשיך: "למרות שסטטיסטית מבוגרים מתים יותר, נשתדל לטפל בזה".
לפנייה לכתב/ת 
