כך פנה אובמה ללב שלכם. נאום ירושלים המלא
הציטוטים של שרון, בן גוריון וגרוסמן, התזכורת ההיסטורית, הילד אושר טוויטו וגם כמה מילים בעברית. ברק אובמה פנה ישירות לעם בישראל וביקש בכל לשון: הכריחו את המנהיגים שלכם לפעול למען השלום ולסיים את הכיבוש. הטקסט המלא
זה כבוד להיות פה אתכם בירושלים, ואני מאוד אסיר תודה על קבלת הפנים שלה זכיתי מאזרחי ישראל. אני מביא עמי את התמיכה של העם האמריקני ואת הידידות שמקרבת בינינו. ביומיים האחרונים אישרתי מחדש את הקשרים בין המדינות שלנו, יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא שמעון פרס. הייתי עד להיסטוריה העתיקה של העם היהודי בהיכל הספר וראיתי את העתיד הנוצץ של מדינת ישראל במדענים וביזמים שלכם. זוהי אומה של מוזיאונים ופטנטים, אתרים קדושים עתיקים וחדשנות פורצת דרך. רק בישראל ניתן לראות את המגילות הגנוזות ואת המקום שממנו הגיעה הטכנולוגיה שהותקנה בגשושית שעל מאדים. אבל הדבר שהכי ציפיתי לו הוא היכולת לדבר ישירות אליכם, אזרחי ישראל - במיוחד לצעירים כה רבים - על ההיסטוריה שהביאה אותנו לכאן היום ועל העתיד שאתם תיצרו בשנים הבאות.
אמנם אני יודע שבדמוקרטיה התוססת של ישראל כל מילה ומחווה נבחנת מקרוב, אבל רק שתדעו, כל דרמה ביני לבין ידידי ביבי במשך השנים הייתה רק מזימה לייצר חומר עבור "ארץ נהדרת".
אני גם יודע שבאתי לישראל בערבו של חג קדוש, חגיגות פסח, וכאן הייתי רוצה להתחיל היום. בעוד ימים ספורים יהודים כאן וברחבי העולם יישבו עם משפחתם ועם חבריהם לשולחן הסדר, ויחגגו עם שירים, יין ומאכלים סמליים. אחרי שנהניתי מהסדר עם בני משפחה וחברים בשיקגו ובמהלך מסע הקמפיין, אני גאה להביא את המסורת הזו לבית הלבן. עשיתי זאת מכיוון שרציתי שהבנות שלי יחוו את ההגדה ואת הסיפור שבמרכז החג, שהופך את התקופה הזו בשנה לרבת עוצמה עד כדי כך.
זהו סיפור על מאות שנים של עבדות ושל שנים של נדודים במדבר, סיפור של התעלות מעל קשיים לנוכח רדיפה, ושל אמונה באלוהים ובתורה. זהו סיפור על מציאת חירות במולדתך. עבור העם היהודי, זהו סיפור מרכזי עבור מי שהפכתם להיות, אבל זה גם סיפור שטומן בחובו את החוויה האנושית האוניברסלית, עם כל הסבל והגאולה שבה. זהו חלק משלוש הדתות הגדולות – יהדות, נצרות ואיסלאם – שניתן להתחקות אחר מקורותיהן עד לאברהם, ולראות את ירושלים כמקודשת. וזהו סיפור שהעניק השראה לקהילות ברחבי העולם, לרבות לי ולאחיי האמריקנים.
בארצות הברית – אומה שמורכבת מאנשים שחצו אוקיינוסים כדי להתחיל מחדש – אנחנו נמשכים באופן טבעי לרעיון של מציאת חירות במולדתך. עבור אפרו-אמריקנים, הסיפור של יציאת מצרים מגולל סיפור רב עוצמה של הגחה מתוך שלשלאות העבדות ושאיפה לחירות ולכבוד אנושי, סיפור שהועבר מעבדות לתנועה לזכויות האזרח. במשך דורות, ההבטחה הזו סייעה לאנשים לשרוד עוני ורדיפה, בזמן שהם נאחזו בתקווה כי באופק ישנו מחר טוב יותר. עבורי אישית, שגדלתי בחלק נידח של העולם ללא שורשים מבוססים, זה דיבר על כמיהה לבית שקיימת אצל כל בן אדם.
כמובן, גם כשאנו שואבים כוח מהסיפור של רצון האל ומתנת החופש שלו שמצוינת בפסח, אנחנו יודעים שכאן על כדור הארץ אנחנו חייבים לשאת באחריות שלנו בעולם לא מושלם. זה אומר לקבל את ההקרבה והקשיים שלנו, ולעבוד – במשך דורות על גבי דורות – בשם אידיאל החופש. כפי שאמר ד"ר מרטין לותר קינג יום לפני שנרצח, "ייתכן שלא אגיע לשם עמכם, אבל אני רוצה שתדעו שאנחנו, כעם, נגיע לארץ המובטחת". אז כשם שיהושע המשיך אחרי משה, העבודה ממשיכה – למען הצדק והכבוד, למען ההזדמנות והחירות.
עבור העם היהודי, המסע להבטחה של מדינת ישראל התפתל במשך אינספור דורות. הוא כלל מאות שנים של סבל וגלות, דעה קדומה, פוגרומים ואפילו רצח עם. במהלך כל זאת, העם היהודי שמר על זהותו הייחודית ועל המסורת שלו, כמו גם על הכמיהה לשוב לארצו. ובזמן שיהודים השיגו הצלחה יוצאת דופן בחלקים רבים של העולם, החלום של חירות אמיתית סוף-סוף זכה לביטוי מלא ברעיון הציוני – להיות עם חופשי במולדתו.
זו הסיבה שאני מאמין כי לישראל שורשים לא רק בהיסטוריה ובמסורת, אלא גם ברעיון פשוט ועמוק: הרעיון שלאנשים מגיע להיות חופשיים בארץ משלהם. ובמשך 65 השנים האחרונות, בזמן שישראל הייתה בשיאה, הישראלים הוכיחו שהאחריות לא תמה כשמגיעים לארץ המובטחת, היא רק מתחילה.
וכך ישראל הייתה מקום מפלט עבור התפוצות – קיבלה בזרועותיה יהודים מאירופה ועד ברית המועצות לשעבר, מאתיופיה ועד צפון אפריקה. ישראל בנתה אומה משגשגת – מהקיבוצים שהפריחו את המדבר, דרך העסקים שהרחיבו את מעמד הביניים, וכלה ביזמים שהגיעו לחזיתות חדשות – מהמיקרו-שבב הקטן ביותר ועד לחלל. ישראל ביססה דמוקרטיה משגשגת – עם חברה אזרחית מלאת רוח, מפלגות פוליטיות גאות, עיתונות חופשית חסרת לאות ודיון ציבורי ער – הכינוי "ער" אפילו עשוי להיות לא מספיק לתיאורו. וישראל השיגה זאת אפילו כשנאלצה להתגבר על איומים בלתי פוסקים על ביטחונה – בזכות האומץ של צבא ההגנה לישראל ושל אזרחיה שהפגינו איתנות מול פני הטרור.
רוח הצעירים שלנו - כמו שלכם, העתיד שלנו קשור
זהו סיפורה של ישראל. זו העבודה שהפיחה חיים בחלומות של דורות כה רבים, ובכל צעד בדרך בנתה ישראל קשרים בלתי שבירים של ידידות עם ארצות הברית של אמריקה. הקשרים האלו החלו כבר 11 דקות לאחר הכרזת העצמאות של ישראל, כשארצות הברית הייתה המדינה הראשונה להכיר במדינת ישראל. כפי שאמר הנשיא טרומן כשהסביר את החלטתו להכיר בישראל, "אני מאמין שיש לה עתיד מזהיר לפניה, לא רק כעוד מדינה ריבונית אלא כהתגלמות הרעיונות הגדולים של הציביליזציה שלנו".מאז, בנינו חברות שמקדמת את האינטרסים המשותפים שלנו. ביחד, אנו חולקים מחויבות לביטחון אזרחינו וליציבות המזרח התיכון וצפון אפריקה. ביחד, אנו חולקים התמקדות בקידום צמיחה כלכלית מסביב לעולם ובחיזוק מעמד הביניים במדינתנו. ביחד, אנחנו חולקים עניין בהצלחתה של הדמוקרטיה.
אבל המקור של החברות שלנו מתפרס מעבר לאינטרסים, כשם שהוא התעלה מעל מפלגות פוליטיות ומנהיגים. אמריקה היא אומה של מהגרים. אנחנו מחוזקים על ידי המגוון. אנחנו מועשרים על ידי אמונה. אנחנו נמשלים לא על ידי גברים ונשים, אלא על ידי חוקים. אנו מתודלקים על ידי יזמות וחדשנות, ואנחנו מוגדרים על ידי דיון דמוקרטי שמאפשר לכל דור לדמיין ולחדש את האיחוד בינינו. כך בישראל, אנחנו רואים ערכים שאנו חולקים, אפילו כשאנחנו מכירים במה שהופך אותנו לשונים.
אולם אני עומד כאן היום מודע לכך שעבור שתי המדינות שלנו, אלו זמנים מורכבים. יש לנו נושאים קשים לעבוד עליהם בתוך המדינות שלנו, ואנו מתמודדים עם סכנות ותהפוכות בעולם. כשאני מסתכל על צעירים בארצות הברית, אני חושב על הבחירות שעליהם לעשות בחייהם על מנת להגדיר מי נהיה כאומה במאה ה-21, במיוחד כשאנו מגיחים מתוך שתי מלחמות וממיתון כואב. לא משנה עד כמה גדולים האתגרים, האידיאליזם שלהם, האנרגיה שלהם והאמביציה שלהם תמיד מעניקים לי תקווה.
אני מזהה את אותה הרוח בצעירים שנמצאים כאן היום, ובהתחשב בקשרים בין המדינות שלנו, אני מאמין שהעתיד שלכם קשור בשלנו. לכן הייתי רוצה להתמקד באופן שבו אנחנו יכולים לעבוד יחדיו על מנת להשיג התקדמות בשלושה תחומים שיגדירו את זמננו: ביטחון, שלום ושגשוג.
אתחיל עם ביטחון. אני גאה בכך שהיחסיים הביטחוניים בין ארצות הברית לישראל מעולם לא היו חזקים יותר: יותר תרגילים בשיתוף הצבאות שלנו ויותר חילופים בין הגורמים הפוליטיים, הצבאיים והמודיעיניים שלנו מאשר אי פעם; התוכנית הגדולה ביותר עד היום שנועדה לעזור לכם לשמור על היתרון הצבאי האיכותי שלכם. אלו הן העובדות. אבל עבורי, זה לא נמדד רק על הנייר. אני יודע שכאן בישראל, ביטחון זה עניין אישי. אז תנו לי לומר לכם על מה אני חושב כשאני בוחן את הסוגיות האלו.
כשאני שוקל את ביטחונה של ישראל, אני חושב על ילדים כמו אושר טוויטו, שפגשתי בשדרות – ילדים, באותו הגיל כמו הבנות שלי, שהלכו לישון בלילה מלאי פחד מכך שרקטה תפגע בחדר השינה שלהם, רק בגלל מי שהם ואיפה שהם גרים. זו הסיבה שהשקענו במערכת "כיפת ברזל", כדי להציל אינספור חיים – מכיוון שלילדים האלו מגיע לישון טוב יותר בלילה. זו הסיבה שהבהרנו שוב ושוב כי ישראל לא יכולה לקבל ירי רקטות מעזה ועמדנו על זכותה של ישראל להגן על עצמה. זו הסיבה שלישראל יש זכות לצפות מחמאס לזנוח את האלימות ולהכיר בזכותה של ישראל להתקיים.
איראן חייבת להבין שהזמן אינו בלי גבול
אני חושב על חמשת הישראלים שעלו על אוטובוס בבולגריה והתפוצצו רק בגלל המקום שממנו באו; שנשדדו מזכותם לחיות, לאהוב ולגדל משפחות. לכן כל מדינה שמעריכה צדק צריכה לקרוא לחיזבאללה כפי שהוא - ארגון טרור. מפני שהעולם לא יכול לסבול ארגון שרוצח אזרחים חפים מפשע, אוגר רקטות כדי לירות על ערים ותומך בטבח של אנשים, נשים וילדים בסוריה.העובדה שבעלי הברית של חיזבאללה - משטר אסד - מחזיקים במאגרי נשק כימי, רק מדגישה את הדחיפות. נמשיך לשתף פעולה באופן הדוק כדי להגן מפני הסכנה הזו. הבהרתי לבשאר אסד ולכל מי שממלא אחר הוראותיו: לא נסבול שימוש בנשק כימי נגד העם הסורי או העברת הנשק הזה לטרוריסטים. העולם צופה, ואנחנו נראה בך האחראי.
אמריקה גם תתעקש שלעם הסורי תהיה הזכות לשחרור מאחיזתו של עריץ שמעדיף להרוג בעמו מאשר לוותר על כוחו. אסד חייב ללכת, כדי שעתידה של סוריה יוכל להתחיל. מכיוון שהיציבות האמיתית בסוריה תלויה בקמת ממשלה שנענית לאזרחיה - כזו שמגינה על כל הקהילות שבגבולותיה, בזמן שהיא עושה שלום עם המדינות שמעבר להם.
כשאני חושב על הביטחון של ישראל, אני גם חושב על האנשים שיש להם זיכרון חי של השואה, שמתמודדים עם סיכוי לאיראן גרעינית שקוראת להשמדת ישראל. אין פלא שהישראלים רואים זאת כאיום קיומי. אבל זה לא רק אתגר עבור ישראל, זאת סכנה עבור העולם כולו, כולל ארצות הברית. זה יעלה את הסיכון לטרור גרעיני, יערער משטרים שמתנגדים להתחמשות, יצית מרוץ חימוש באזור נפיץ, ויעודד משילות שלא הראתה כבוד לזכויות של העם שלה או לאחריות של האומות.
זאת הסיבה שאמריקה בנתה קואליציה להגברת המחיר על איראן שלא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. הממשלה האיראנית כרגע תחת יותר לחץ מאי פעם, והלחץ עוד גובר. היא מבודדת, הכלכלה שלה במצב נורא, ההנהגה שלה מפוצלת, והעמדה שלה - באזור ובעולם - נחלשת.
לכולנו יש אינטרס לפיתרון המצב בדרכי שלום. דיפלומטיה חזקה ועקרונית היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהממשלה האיראנית תנטוש את הנשק הגרעיני. זאת ועוד, שלום עדיף בהרבה על פני מלחמה והמחיר הבלתי נמנע - והתוצאות הבלתי צפויות - שיבואו איתה. בגלל שיתוף הפעולה בין הממשלות שלנו, אנחנו יודעים שנשאר עוד זמן להשגת פיתרון דיפלומטי. זה מה שאמריקה תעשה, בעיניים פקוחות - תעבוד עם עולם מאוחד, ועם תחושת הדחיפות הנחוצה.
אבל איראן חייבת להבין שהזמן אינו בלי גבול. ואני הבעתי את עמדת ארה"ב באופן ברור: לאיראן אסור שיהיה נשק גרעיני. זאת לא סכנה שאנחנו יכולים להכיל. כנשיא, אני אמרתי לעולם שכל האופציות על השולחן על מנת להשיג את הדרישות שלנו. אמריקה תעשה את מה שאנחנו חייבים לעשות כדי למנוע איראן גרעינית.
ביטחון ישראל לעולם לא יילקח כמובן מאליו
עבור הישראלים הצעירים, אני יודע שנושא הביטחון מושרש כניסיון שהוא אפילו יותר בסיסי מהאיום העכשווי. אתם חיים בשכונה שבה המדינות הסמוכות דחו את הזכות שלכם להתקיים. הסבים והסבתות שלכם סיכנו את חייהם כדי להבטיח מקום עבורם בעולם הזה. ההורים שלכם חיו ממלחמה למלחמה כדי להבטיח את הישרדות המדינה היהודית. הילדים שלכם יגדלו כשהם יודעים שאנשים שהם לעולם לא פגשו שונאים אותם בגלל מי שהם, באזור שמשתנה תחת רגליכם.
אז על זה אני חושב כשאני חושב על ישראל המתמודדת עם אתגרים - שישראל מוקפת על ידי רבים באזור הדוחים את קיומה, ורבים בעולם שמסרבים לקבל זאת. זאת הסיבה שביטחון העם היהודי בישראל הוא כה חשוב - בגלל שהוא לעולם לא יכול להילקח כמובן מאליו. אך אל תטעו - אלו היורשים את האידיאולוגיה של דחיית זכותה של ישראל להתקיים יכולים באותה מידה לדחות את האדמה שתחתם ואת השמיים שמעליהם, בגלל שישראל לא הולכת לשום מקום. היום, אני רוצה להגיד לכם, במיוחד לצעירים, שכל עוד ארצות הברית קיימת, אתם לא לבד.
השאלה, אם כן, היא לאיזה סוג של עתיד ישראל מצפה. וזה מביא אותי לנושא השלום.
אני יודע שישראל לקחה סיכונים עבור השלום. מנהיגים אמיצים – מנחם בגין ויצחק רבין – השיגו הסכמים עם שתי מדינות שכנות. הגשתם הצעות אמינות לפלסטינים באנאפוליס. נסוגתם בעזה ומלבנון, ואז התמודדתם עם טרור ורקטות. ברחבי האזור, הושטתם יד לשלום ויותר מדי פעמים התעמתתם עם המציאות המכוערת של אנטישמיות. לכן אני מאמין שהעם הישראלי רוצה שלום, ויש לכם כל זכות להיות סקפטיים בנוגע לאפשרות להשיג אותו.
אבל היום, ישראל נמצאת בצומת. היא יכולה להתפתות לשים בצד את התסכולים וההקרבות שבאים עם המרדף אחר השלום – במיוחד כש"כיפת ברזל" דוחה רקטות, מחסומים חוסמים מחבלים מתאבדים, ונושאים חשובים רבים אחרים דורשים את תשומת לבכם. ואני יודע שרק הישראלים יכולים לבצע את ההחלטות הייסודיות בנוגע לעתיד מדינתם.
אני גם יודע שלא כל אחד באולם הזה יסכים עם מה שיש לי לומר על שלום. אני מזהה שיש כאלה שהם לא רק הססניים לגבי השלום, אלא מטילים ספק בהנחת היסוד של שלום, וזה חלק מהדמוקרטיה והשיח בין מדינותינו. אך זה חשוב להיות פתוחים וכנים אחד עם השני. מבחינה פוליטית, בהתחשב בתמיכה החזקה בישראל מצד שתי המפלגות באמריקה, הדבר הקל ביותר שאני יכול לעשות זה לשים את הנושא בצד, ולהביע תמיכה ללא תנאים בכל מה שישראל מחליטה לעשות. אך אני רוצה שתדעו שאני מדבר אליכם כחבר שדואג מעומק לבו ושמחויב לעתידכם, ואני מבקש מכם להתחשב בשלוש נקודות:
האם תהיו הדור שיבטיח לנצח את החלום הציוני?
ראשית, שלום הוא הכרחי. אין ספק, זו הדרך היחידה לביטחון אמיתי. אתם יכולים להיות הדור שיבטיח לתמיד את החלום הציוני, או שאתם יכולים להתמודד עם אתגר גובר שיאיים על עתידו. בהתחשב בדמוגרפיה שמערבית לנהר הירדן, הדרך היחידה שבה ישראל תוכל להחזיק מעמד ולשגשג כמדינה יהודית ודמוקרטית היא דרך ההכרה במדינה פלסטינית עצמאית וברת קיימא. בהינתן התסכול בקהילה הבינלאומית, ישראל חייבת להפוך זרם תחתי של בידוד, ובהינתן התקדמות הטכנולוגיה, הדרך היחידה להגן באמת על אזרחי ישראל היא דרך היעדרה של מלחמה – משום שאין חומה גבוהה מספיק ואין "כיפת ברזל" חזקה מספיק כדי למנוע מכל אויב לחולל נזק.האמת הזאת מודגשת עוד יותר לאור השינויים הסוחפים את העולם הערבי. אני מכיר בכך שעם חוסר הוודאות באזור - האנשים ברחובות, השינויים בהנהגה ועליית המפלגות הלא חילוניות - מפתה יותר לפנות פנימה. אולם, זה בדיוק הזמן להגיב לגל המהפכה בנחישות להגיע לשלום. ככל שיותר ממשלות נענות לרצון עמן, נגמרים הימים שבהם ישראל יכלה לכרות שלום עם קומץ מנהיגים אוטוקרטיים. יש להשיג שלום בין עמים ולא בין ממשלות. אין צעד אחד שיכול לשנות בן-לילה את מה ששוכן בלבבותיהם ובראשיהם של מיליונים. אולם, ההתקדמות עם הפלסטינים היא התחלה חזקה, תוך הדרה של קיצונים המתחזקים מעימות ומפילוג.
שנית, יש צדק בשלום. אין ספק שישראל מתמודדת עם פלגים פלסטיניים המשתמשים בטרור ועם מנהיגים שפספסו הזדמנויות היסטוריות. זו הסיבה שהביטחון חייב להיות במרכזו של כל הסכם. ואין ספק שהדרך היחידה לשלום היא דרך משא ומתן. זו הסיבה שלמרות הביקורת שנמתחה עלינו, ארצות הברית תתנגד לכל ניסיון חד צדדי לעקוף את השיחות דרך האו"ם.
יחד עם זאת, יש להכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולצדק. שימו את עצמכם בנעליהם - הסתכלו על העולם דרך עיניהם. אין זה הוגן שילדה פלסטינית לא יכולה לגדול במדינה משלה, ונאלצת לחיות בנוכחות של צבא זר השולט בתנועה של הוריה כל יום. אין זה צודק שאין מענישים מעשי אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים. אין זה צודק כשמונעים מפלסטינים לעבד את אדמותיהם, כשמגבילים יכולת של סטודנט לנוע בגדה המערבית או כשעוקרים משפחות פלסטיניות מבתיהן. לא הכיבוש ולא הגירוש הם התשובה. כשם שישראלים בנו מדינה במולדתם, כך גם לפלסטינים הזכות להיות עם חופשי בארצם.
רק אתם יכולים לקבוע את אופי הדמוקרטיה שלכם. עם זאת, זִכרו שכשאתם מקבלים החלטות, אתם לא מגדירים רק את העתיד של היחסים שלכם עם הפלסטינים, אתם מגדירים גם את עתידה של ישראל. כמו שאמר אריאל שרון: "אי אפשר לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית ולשלוט בכל ארץ ישראל. אם עלינו להתעקש על הגשמת החלום בשלמותו, נגזר עלינו לאבד את כולו". מנקודת מבט אחרת, חִשבו על דבריו של דויד גרוסמן, לא הרבה אחרי שאיבד את בנו, על הצורך בשלום: "לשלום של 'אין ברירה' יש לגשת באותן הנחישות והיצירתיות שבהן ניגשים ל'מלחמת אין ברירה'".
ברור שאי אפשר לצפות מישראל לנהל משא ומתן עם מי שנחוש להשמיד אותה. אבל אף שאני יודע שיש לכם חילוקי דעות עם הרשות הפלסטינית, אני סבור שהנשיא עבאס וראש הממשלה פיאד הם שותפי אמת. לאורך השנים האחרונות הם בנו מוסדות ושמרו על הביטחון בגדה המערבית בדרכים שרק מעטים דמיינו לעצמם לפני עשור. פלסטינים כה רבים, בהם אנשים צעירים, דחו את האלימות כדרך להשגת שאיפותיהם.
אני מבקש, תחשבו מה לעשות כדי לבנות אמון
מה שמוביל אותי לנקודה השלישית. השלום אפשרי. אני יודע שהדברים לא נראים כך. תמיד תהיה סיבה להימנע מסיכון, ויש מחיר לכישלון. תמיד יהיו קיצונים שיספקו תירוץ לא לפעול. ותמיד יהיה דבר מתיש במשא ומתן הבלתי פוסק על קיום משא ומתן - חילוקי הדעות היומיומיים, והסטטוס קוו השוחק.
משאים ומתנים יידרשו, אבל יש סוד קטן בנוגע לאן הם צריכים להוביל - לשתי מדינות לשני עמים. יהיו חילוקי דעות על איך להגיע לשם ובחירות קשות לאורך הדרך. מדינות ערב חייבות להסתגל לעולם שהשתנה. הימים שבהם הן יכלו לגנות את ישראל כדי להסיח את דעת אנשיהן מחוסר ההזדמנויות, חלפו. עכשיו זה הזמן של העולם הערבי לנקוט צעדים לכיוון יחסים נורמליים עם ישראל. בינתיים, הפלסטינים חייבים להכיר בכך שישראל תהיה מדינה יהודית ושלישראלים יש את הזכות להתעקש על הביטחון שלהם. הישראלים חייבים להכיר בכך שהרחבת ההתנחלויות לא מועילה לנושא השלום ושפלסטין עצמאית חייבת להיות בת קיימא – שגבולות אמיתיים הם הכרחיים. כבר הצעתי עקרונות בנוגע לשטח ולביטחון, שאני מאמין כי הם יכולים להוות בסיס לשיחות. אבל נכון לעכשיו, צריך להניח בצד את התוכניות ואת התהליך. אני מבקש מכם, במקום זאת, לחשוב מה ניתן לעשות כדי לבנות אמון בין אנשים.
לפני ארבע שנים, עמדתי בקהיר מול קהל של אנשים צעירים. מבחינה פוליטית, דתית, הם נראו כמו במרחק של יקום. אבל הדברים שהם רוצים – אינם שונים כל-כך מהדברים שאתם רוצים: היכולת להחליט על חייהם, לקבל השכלה ועבודה טובה, לעבוד את אלוהיהם כפי שהם מאמינים, להתחתן ולהקים משפחה. אותו הדבר נכון גם לצעירים הפלסטינים שפגשתי הבוקר ברמאללה, ולצעירים הפלסטינים שמשתוקקים לחיים טובים יותר בעזה.
זה בדיוק המקום שבו השלום מתחיל – לא רק בתוכניות של מנהיגים, אלא בתוך לבם של אנשים. לא רק בתהליך שמתוכנן בקפידה, אלא בקשרים יומיומיים שמתרחשים בין אלה שחיים בארץ הזו וכך גם בירושלים הקדושה. כפוליטיקאי, אני יכול להבטיח לכם את זה: מנהיגים פוליטיים לא ייקחו סיכונים אם העם לא ידרוש מהם לעשות זאת. עליכם ליצור את השינוי שאותו אתם רוצים לראות.
אני יודע שזה אפשרי. הביטו לגשרים שנבנים בעסקים ובחברה האזרחית על ידי כמה מכם כאן היום. הביטו באנשים צעירים שעדיין לא למדו את הסיבה לחוסר האמון, ובאלה שלמדו להתגבר על מורשת של חוסר אמון שהם ירשו מההורים שלהם בגלל ההכרה הפשוטה בכך שאנו מחזיקים במשותף יותר תקוות מאשר בפחד שמפריד בינינו. הקולות שלכם חייבים להיות חזקים יותר מהקיצונים שיטביעו אותם. התקוות שלכם חייבות להאיר את הדרך קדימה. הביטו לעתיד שבו יהודים, מוסלמים ונוצרים יכולים לחיות יחד בשלום ובשגשוג רב יותר בארץ הקודש הזו. הביטו לעתיד שאתם רוצים לילדים שלכם – עתיד שבו מדינה יהודית ודמוקרטית מוגנת ומקובלת, לזמן הזה ולכל זמן.
יהיו הרבה שיאמרו ששינוי כזה בלתי אפשרי. אבל זכרו את זה: ישראל היא המדינה החזקה ביותר באזור הזה. ישראל זוכה לתמיכה בלתי מעורערת של המדינה החזקה ביותר בעולם. לישראל יש את החוכמה לראות את העולם כפי שהוא, אבל גם את האומץ לראות אותו כפי שהוא צריך להיות. בן גוריון אמר פעם: "בישראל, כדי להיות ריאלי אתה חייב להאמין בנסים". לפעמים, הנס הגדול ביותר הוא להכיר בכך שהעולם יכול להשתנות. אחרי הכול, זה לקח שהעולם למד מהעולם היהודי.
רוצים לראות את עתיד הכלכלה העולמית? תסתכלו על ת"א
זה מביא אותי לנושא הסופי שבו אתמקד: השגשוג ותפקידה הרחב יותר של ישראל בעולם. אני יודע שכל הדיבורים על ביטחון ושלום נראים רחוקים מדאגות אחרות שיש לכם בחיי היום-יום שלכם ובכל יום גם בקרב האיומים שאתם מתמודד איתם, ישראלים מגדירים את עצמם על ידי ההזדמנויות שתיצרו.באמצעות כישרון ועבודה קשה, ישראלים שמו את המדינה הקטנה הזאת בחוד החנית של הכלכלה העולמית. ישראלים מבינים את הערך של חינוך, ויצרו 10 חתני פרס נובל. ישראלים מבינים את כוחה של ההמצאה והאוניברסיטאות שלכם מחנכים מהנדסים וממציאים. הרוח הזאת הובילה לצמיחה כלכלית והתקדמות אנושית, אנרגיה סולרית ומכוניות חשמליות, תחבושות וגפיים תותבים שיצילו חיים, חקר תאי גזע ותרופות לטיפול במחלות, טלפונים סלולריים וטכנולוגיות מחשב שישנו את הדרך שבה אנו חיים. אם אנשים רוצים לראות את העתיד של הכלכלה העולמית הם צריכים להסתכל על תל-אביב: בית למאות חברות סטארט-אפ ומרכזי מחקר. וישראלים כל כך פעילים במדיה החברתית, כך שבכל יום נוצר קמפיין פייסבוק שונה על איפה אני צריך לשאת נאום כזה.
החדשנות הזאת חשובה באותה מידה ליחסים בין ארצות הברית לישראל ולשיתוף הפעולה הביטחוני שלנו. הסכם הסחר הראשון שלנו בעולם הגיע לישראל לפני כמעט שלושה עשורים וכיום הסחר בין שתי המדינות שלנו נאמד בכ-40 מיליארד דולר מדי שנה. וחשוב מכך, השותפות הזאת יצרה מוצרים וטיפולים רפואיים ודוחפת את הגבולות החדשים של מדע ומחקר.
זה סוג של מערכת יחסים שישראל צריכה, ושיכולה להיות לה עם כל מדינה בעולם. כבר עכשיו, אנו רואים כיצד חדשנות יכולה לעצב מחדש את האזור הזה. תוכנית אחת כאן בירושלים מפגישה צעירים ישראלים ופלסטינים, כדי ללמוד מיומנויות חיוניות בטכנולוגיה ובעסקים. ישראלי ופלסטיני הקימו קרן הון סיכון למימון חברות סטארט-אפ פלסטיניות. מעל 100 חברות היי-טק מצאו בית בגדה המערבית, שמדברת אל הכישרון ואל רוח היזמות של העם הפלסטיני.
אחד הדברים האירוניים שמתרחשים במזרח התיכון בכללותו הוא שמה שכל כך הרבה אנשים משתוקקים לו - חינוך ויזמות, היכולת לפתוח עסק בלי לשלם שוחד, להתחבר לכלכלה העולמית - הם דברים שאפשר למצוא בישראל. ישראל צריכה להיות מוקד למסחר אזורי משגשג ומנוע של הזדמנויות. היא כבר מרכז של חדשנות העוזר להניע את הכלכלה העולמית. אני מאמין שאת הפוטנציאל הזה לשגשוג אפשר לחזק באמצעות ביטחון רב יותר ובאמצעות שלום לדורות.
כאן בחלקת האדמה הקטנה הזאת, שהייתה במרכז טרגדיות וניצחונות כה רבים, הישראלים בנו דבר שמעטים יכלו לדמיין לפני 65 שנה. מחר אחלוק כבוד להיסטוריה הזאת בקברו של הרצל - אדם שניחן בחזון כדי לראות שעל העתיד של העם היהודי להיות מחובר לעברו. אחלוק כבוד גם בקברו של רבין, שהבין שאחרי ניצחונותיה של ישראל במלחמה צריכים לבוא קרבות השלום. גם אעשה זאת ב"יד ושם", שם העולם נזכר בענן הרוע שיכול לרדת על העם היהודי ועל כל האנושות, אם לא ניוותר תמיד על המשמר.
אנו נושאים את ההיסטוריה הזאת על כתפינו, ואנו מאמצים אותה ללבנו. היום, בזמן שאנו רואים את דמדומיו של הדור שהקים את ישראל, עליכם - הצעירים של ישראל - לדרוש את העתיד. עליכם מונחת המשימה לכתוב את הפרק הבא של סיפורה של מדינתכם הנפלאה.
בתור נשיא של מדינה שעליה אתם יכולם לסמוך בתור חברתכם הטובה ביותר, אני בטוח שאתם יכולים לעזור לנו למצוא את ההבטחה הזאת בימים שיבואו. בתור אדם שמצא השראה בחיי הפרטיים בקריאה חסרת הזמן בחוויה היהודית - "תיקון עולם" - אני בטוח שאנחנו יכולים להישען על הדבר הנפלא הזה שבתוכנו, כדי להתמודד עם האתגרים שיבואו, כדי לנצח בקרבות השלום נוכח מלחמות כה רבות, וכדי לבצע את מלאכת תיקון העולם. שאלוהים יברך אתכם, ושאלוהים יברך את ישראל ואת ארצות הברית של אמריקה. תודה רבה.
לפנייה לכתב/ת 
