רפא 2.0: הפרק החדש בקריירה של נדאל
הקאמבק המדהים של רפאל נדאל באינדיאן וולס הוכיח פעם נוספת מאילו חומרים נדירים הוא קורץ. האתגר הבא שלו יהיה למצוא איזון בין היצר התחרותי העז לבין הצורך לשמור על גופו המאיים להתפרק. אם יידע לעשות זאת - שאלת הטניסאי הגדול בהיסטוריה תיפתח מחדש
הסיוט הגדול של רפאל נדאל לא החל לאחר שזרק את גופו בניסיון להציל כדור אבוד, אלא דווקא במהלך ביצוע של פעולה פשוטה ושגרתית, כזו שכל אחד מאיתנו מבצע עשרות פעמים ביום, ישיבה על כסא.
עוד ב-ynet ספורט
- 3:3 כואב ודרמטי לישראל מול פורטוגל
- דודו אוואט: "אני לא אשם בשער שספגנו"
ניצחון ענק למכבי ת"א, ההצלבה מתקרבת - בלאט: "לא הפסקתי להאמין"
- מיאמי היט ממשיכה ברצף המדהים שלה
- ארגנטינה ניצחה, מסי כבש
- תיקו מביך לאלופת העולם ספרד, ועוד בבית
ב-15 בינואר בשנה שעברה, נדאל רצה לנוח מעט בלילה שלפני המשחק הראשון שלו באליפות אוסטרליה הפתוחה והתיישב על כסא במלון. לפתע הוא חש כאב חד בברך השמאלית, ממש כאילו היא נבקעה לשניים. הוא התרומם אך התחושה המוזרה לא חלפה. הוא ניסה להזיז את רגלו, אך זה רק החמיר את הכאב.
זה היה היום בו הפכה ברכו של נדאל, האיש שהתמודד בגבורה מול רוג'ר פדרר ונובאק ג'וקוביץ', ליריבתו הנוראה מכולם. בעונת החימר הקודמת הוא עוד הצליח להתמודד עם הברך הבוגדנית בגבורה בעזרת שימוש בכדורים אנטי דלקתיים, וזכה ברולאן גארוס השביעי בקריירה שלו כשהוא שומט מערכה אחת בלבד לכל אורך הטורניר. הצרות החלו בעונת הדשא, כשהשיא היה כמובן בהפסד הסנסציוני ללוקאס רוסול הצ'כי, 100 בעולם דאז, בסיבוב השני.
כלפי חוץ, נדאל לא נראה סובל במיוחד באותו
הפסד בלתי צפוי, אלא שבפועל התברר כי נדאל עלה לשחק באותו יום עם זריקות להקלה על הכאבים. "הרגשתי רע מאוד בגלל כל הכדורים האנטי-דלקתיים שנטלתי, האימון שערכתי יום לפני פתיחת הטורניר היה איום. תוך כדי ריצה רק חשבתי איפה הרגל שלי תנחת, אי אפשר לשחק ככה", מספר נדאל על הימים שקדמו לווימבלדון.
נקודת השפל אליה הגיע רפא בלונדון הבהירה לו כי כך אי אפשר להמשיך. הפיתרון הזמני של נטילת כדורים והתמודדות נקודתית עם הכאב החליש את גופו ופגע בו לטווח הרחוק. נדאל הבין כי אין מנוס מלנטוש פעם נוספת את מגרשי הטניס לתקופה מסוימת כדי לאפשר לגופו להתאושש מהמעמסה הבלתי אפשרית שהוא נאלץ להתמודד איתה.
אלא שההחלמה ארכה זמן רב משנדאל קיווה. הרופאים איבחנו שלוש בעיות קריטיות בברך הסוררת. הראשונה היא דלקת בגיד שגרמה לכאבים עזים במהלך תנועה ומתיחה, השנייה הייתה תסמונת הופה (Hoffa) - פגיעה בשכבת השומן הנמצאת מאחורי גיד הפיקה המותירה צלקות מכאיבות, והשלישית, אשר אובחנה בשלב מאוחר יותר הייתה קרע בגיד אשר עלה לו בהיעדרות של חודשיים נוספים. גופו של נדאל היה כה מרוסק בתקופת השיקום שאפילו כשהברכיים כבר חזרו לתפקד, היו אלו כאבי בטן איומים אשר מנעו ממנו להשתתף באליפות אוסטרליה הפתוחה השנה.
נדאל נמנע מניתוח, אך החל בתהליך שיקום ארוך שכלל תרגילי פיזיותרפיה רבים ושחייה של לפחות קילומטר מדי בוקר. את היצר התחרותי המפורסם שלו הוא השביע בטורנירי גולף לחובבנים במאיורקה.
הרגע הקשה ביותר עבורו היה כשנאלץ להודיע כי יוותר על אולימפיאדת לונדון ולא יזכה באפשרות להגן על תוארו מבייג'ינג ולנשוא את הדגל הספרדי בטקס הפתיחה. "כשפרשתי מאליפות ארה"ב זה היה קשה, אבל אמרתי לעצמי שיהיו לי עוד הרבה הזדמנויות. אולימפיאדה, לעומת זאת, זה משהו שמתרחש פעם בארבע שנים, לא ידעתי כמה הזדמנויות עוד יהיו לי", סיפר נדאל.
קשה לערער על כך שסגנון המשחק האגרסיבי והמהיר של נדאל מזמין פציעות. נדאל הוא ללא ספק אחד משחקני ההגנה הטובים בהיסטוריה. במהלך המשחק הוא נוהג להתרוצץ על הקו האחורי כאחוז דיבוק ולהילחם על כל החזרת כדור כאילו חייו תלויים בכך. אנדרה אגאסי תיאר את הטניס של הספרדי ככזה שמנפק צ'קים שהגוף איננו מסוגל להחזיר. בדיוק מהסיבות הללו, נדאל החליט הפעם לנשוך את שפתיו ולהמתין בסבלנות עד אשר יחלים במאת האחוזים לפני שיחזור לפעילות מלאה.
בפברואר האחרון הוא הרגיש סוף סוף מוכן, לאחר שבעה חודשי היעדרות, הוא הודיע על חזרתו למגרשים. באופן טבעי נדאל בחר לחזור תחילה למשטח החימר האהוב עליו בתחרויות במרכז ודרום אמריקה. ההופעה הראשונה דווקא לא עברה חלק, כשנדאל הפסיד במפתיע בגמר אליפות צ'ילה הפתוחה להוראסיו סבאלוס הארגנטינאי (73 בעולם דאז).
אלא שלאחר מכן הוא כבר זכה בטורניר סאו פאולו, ולראשונה מאז הקאמבק גבר על יריב מהטופ העולמי כשניצח בגמר טורניר אקפולקו את דויד פרר.
השאלה הגדולה הייתה האם נדאל של אחרי הפציעה מסוגל להציג יכולת גבוהה גם על משטחים אחרים מלבד החימר. נדאל עצמו היה בדילמה גדולה האם בכלל לסכן את גופו במשחק על משטח קשה לפני טורניר הרולאן גארוס החשוב לו כל כך.
נדאל נחשב לאחד המבקרים הבולטים של שיטת הסבב הנוכחית המעמיסה לטענתו יותר מדי על השחקנים. ההתנגדות הגדולה שלו היא למשטחים הקשים אשר לטענתו פוגעים בגופו. "אתה לא רואה כדורגלנים או כדורסלנים רצים על משטחים קשים, ובדיוק כמו טניס, אלו ענפי ספורט עם תנועות מהירות", אמר פעם נדאל, "משטחים קשים הם רעים מאוד לגוף. אני מודע לכך שספורט זה עסק ושמשטחים קשים קל יותר לייצר מדשא או מחימר אבל אני משוכנע שזו טעות".
הדיווחים הרבים גרסו תחילה כי נדאל החליט לשחק אך ורק על חימר עד לרולאן גארוס, אלא שברגע האחרון רפא הפתיע את כולם כנרשם לטורניר המאסטרס באינדיאן וולס. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. נדאל הציג את הטניס הטוב ביותר שלו מזה שנתיים וקטף את התואר בקליפורניה בפעם הרביעית בקריירה שלו, כשעל הדרך הוא הביס כמה מהשחקנים הטובים ביותר בעולם, כמו רוג'ר פדרר, תומאס ברדיך וחואן מרטין דל פוטרו בגמר.
דל פוטרו עצמו אמר לאחר ההפסד בגמר שאין לו ספק שנדאל יחזור להיאבק בקרוב על פסגת הדירוג העולמי. השאלה היא הספק של נדאל. הפציעות החוזרות ונשנות לימדו את רפא בדרך הקשה כי אם הוא רוצה להמשיך ולשחק טניס עוד שנים רבות עליו לשמור על גופו, גם אם הדבר יעלה לו בהחמצה של טורנירים חשובים. על טורניר המאסטרס היוקרתי במיאמי הנערך בימים אלו הוא ויתר, וההופעה הבאה שלו על מגרשי הטניס תהיה רק באמצע חודש אפריל בטורניר המאסטרס במונטה קרלו הנערך על משטח החימר.
מעבר לכך, בגיל 26 נדאל שהה כבר 102 שבועות במקום הראשון בעולם. כלל לא בטוח שבשלב זה של הקריירה שלו הדירוג הינו הדבר החשוב ביותר עבורו. כדי להמשיך ולעשות את הדבר האהוב עליו ביותר, נדאל יצטרך למצוא את האיזון בין היצר התחרותי המפורסם שלו לשמירה על גופו המאיים להתפרק. בהחלט ייתכן כי נדאל של אחרי הפציעה יהיה מעין גרסה גברית של האחיות וויליאמס, יבחר את הטורנירים בהם ישתתף בקפידה וירכז את מירב מאמציו בשידרוג מעמדו בדפי ההיסטוריה על ידי זכייה בכמה שיותר תארי גראנד סלאם.
כבר עתה נדאל מחזיק בארונו 11 תארי גראנד סלאם, המציבים אותו במקום השלישי בכל הזמנים בצוותא עם ביורן בורג. אם יידע לנהל את הקריירה שלו בזהירות ובחוכמה, ייתכן ואף יוכל לשבור את שיא הזכיות של רוג'ר פדרר העומד נכון לעכשיו על 17, ועל ידי כך יפתח מחדש את הדיון בשאלת השחקן הגדול ביותר בכל הזמנים.
לפנייה לכתב/ת 
