בטורקיה מחכים לישראלים: "התגעגענו, תחזרו"
יום אחרי ההתנצלות של נתניהו, השנאה לישראל התחלפה בציפייה לתיירים דוברי העברית. שליח "ידיעות אחרונות" לטורקיה פגש את מדריך התיירים שהתנדב בקיבוץ ו"קפץ משמחה," את סוחר השטיחים החשדן ואת מוכר הקבב שכבר מחכה לקליינטים: "לא משנה אם אתה יהודי, מוסלמי או נוצרי - כולם אוהבים שווארמה"
הפיוס עם טורקיה - כותרות ynet:
בין ירושלים לאנקרה: 'התנצלות הכרחית, צעד ענק'
נתניהו על ההתנצלות: סוריה היא השיקול המרכזי
ארדואן מגיב לראשונה: "זו ההתנצלות שרצינו"
פרשנות: החישוב השגוי של ארדואן
עבור אורטאק זו הייתה לא רק מכה לכיס, אלא גם ללב. נפשו של המדריך, שהתפרנס במשך שנים מליווי קבוצות של ישראלים לבודרום ולמרמריס, נקשרה בישראל כל כך עד שהחליט לבוא לארץ והתנדב בקיבוץ רביבים כדי ללמוד עברית. אורטאק הגיע לקיבוץ בזמן מלחמת לבנון השנייה. "החברים אמרו לי 'השתגעת? מה אתה עושה שם במלחמה?' החלטתי שאני נשאר. הייתי בישראל שלושה חודשים," הוא נזכר.
הציפייה לישראלים: "אתם נכס לתיירות שלנו"
אבל מאז שהתיירים הישראלים נעלמו מטורקיה, העברית שלו כבר לא מה שהייתה. "אין לי עם מי לתרגל," הוא מתנצל ושמח על ההזדמנות שניתנה לו לדבר איתי בעברית. "מאוד התגעגעתי לתיירים הישראלים. אתם אנשים חמים. אתם מזכירים לנו, הטורקים, את עצמנו. מאז שעזבתם ליוויתי תיירים ממדינות אחרות,
אבל התפללתי שנחזור כבר לשגרה. אתם נכס לתיירות שלנו. בניגוד לתיירים מאירופה, שמגיעים לחופשת 'בטן־גב' במלון ומסתפקים בסנדוויצ'ים, הישראלים אוהבים ליהנות ומוכנים לשלם."
אורטאק נזכר בחיוך כיצד לקוחותיו היו מתבדחים ואומרים לו ששמו הפרטי, בורק, מזכיר להם בורקס או את בוראט: "מאז המרמרה, בכל בתי המלון והשווקים שאליהם הייתי מגיע עם הקבוצות שואלים אותי כל הזמן איפה הישראלים, מתי הם יחזרו. בשנה הראשונה עוד חשבתי שיש סיכוי לסולחה, אבל ככל שהזמן עבר הבנתי שזה לתמיד."
שלשום אחר הצהריים, כששמע שנתניהו התנצל בפני ארדואן על הרג הטורקים במרמרה, אורטאק חשב ברגע הראשון שעובדים עליו. "כשהבנתי שזה אמיתי קפצתי משמחה. זהו, המשבר נגמר. אתם יכולים לחזור מיד. אנחנו מאוד מתגעגעים אליכם. יהיה לכם בטוח אצלנו. את רוב הטורקים לא מעניינת פוליטיקה. את הבעיות עושים המנהיגים, לא העמים."
כך סבור גם סלים כאמל, יהלומן צעיר. "אל תאמין למה שאומרים לך, הטורקים מאוד אוהבים את הישראלים. אני עובד עם הרבה ישראלים וביקרתי אצלכם בעבר. אין לי שום ריב איתכם." את המסר הזה " –תחזרו לטורקיה, אתם רצויים כאן" – שמעתי שוב ושוב מטורקים שעמם שוחחתי אתמול ברחובות איסטנבול. הם משתמשים במילה מיוחדת כדי להגדיר את הפיוס בין המדינות, "דוסטלוק" ,(Dostluk) שפירושה חידוש הידידות בין שני חברים שרבו. "היחסים ההיסטוריים נשברו, אבל עכשיו נבנים מחדש," כתב עורך העיתון הנפוץ "סבאח," מהמט ברלס. כל כלי התקשורת בטורקיה מציגים את הפיוס כניצחון של ראש הממשלה ארדואן.
העיתון "פוסטה" הציג בעמודו הראשון את תמונת נתניהו מצדיע מול תמונת ארדואן המחייך. הכותרת לא נותנת מקום לפרשנות: "טורקיה הגדולה". ובכל זאת, טורקים רבים מתייחסים אל המהלך הישראלי בחשדנות. "תגיד, זו התנצלות כנה או תרגיל? משהו פה לא מסתדר לי. ההרגשה שלי שזה לא אמיתי," אומר לי צ'נק אורדון, מורה לצילום שאני פוגש בשדרת ביהולו היוצאת מכיכר טקסים המפורסמת.
"אני מבין שהייתה שיחת טלפון בין נתניהו לבין ארדואן, אבל זה לא מספיק פורמלי. אנחנו, הטורקים, מאוד רגישים לכבודנו. למה נתניהו לא מופיע בטלוויזיה? שיגיד כמו גבר 'אני מתנצל." צ'נק גם לא ממהר לפרגן לראש ממשלתו: "אני בכלל לא בטוח שזה ניצחון שלנו. הקריקטורות בעיתונים מציגות את ארדואן כבובה של אובמה. כולם יודעים מי פה קובע".
החשדנות נותרה: "התנצלות כנה או תרגיל?"
גם רוברט, איש עסקים יהודי שניגש אליי אחרי שזיהה שאני ישראלי, מפקפק: "עד שאשמע את נתניהו מתנצל בקולו לא אאמין." כך חושבת גם מדריכת התיירים ג'רן ילצ'ין: "ההתנצלות לא הגיונית."
אליקו דונמז, איש עסקים ישראלי ממוצא טורקי שנפגש בעבר עם ארדואן, מעריך שהשיפור ביחסי המדינות לא יורגש מיד, "אבל כשתראו את שיתוף הפעולה בעניין סוריה ותבינו שחייבים את הסכמת הטורקים לפעולה נגד איראן, תשתכנעו שאפשר לסמוך על טורקיה."
על דבר אחד כל הטורקים ששוחחתי עמם תמימי דעים: ישראל הייתה צריכה להתנצל. למה הרגתם את הנוסעים במרמרה, נשאלתי שוב ושוב. "תשעה בני אדם נהרגו. זה לא היה צריך לקרות. האצבע שלכם קלה מאוד על ההדק," אומר רמאזן ג'אן, בעל חנות שטיחים בבזאר הגדול, השוק המרכזי בעיר העתיקה של איסטנבול. "לפני שבועיים ראיתי בחדשות שוטרים ישראלים יורים במפגינים בהר הבית. זה היה נורא. אם אתם רוצים שנחשוב בכנות שהתנצלתם אתם צריכים להוכיח שהשתניתם. אל תתקפו את הפלסטינים, תהיו זהירים יותר בשימוש בכוח," נוזף ג'אן.
ההקצנה הדתית: יותר נשים מכוסות בבורקה
התיירות אמנם נפגעה בשנות המשבר בין ישראל לטורקיה, אבל היקף הסחר בין המדינות לא נפגע ובשנה האחרונה אף הגיע לשיא של 4 מיליארד דולר. ובכל זאת, אנשי עסקים יהודים וישראלים רבים הפועלים במדינה המוסלמית לא ממהרים לנופף במוצאם. כך, למשל, סוחר יהודי שעמו נפגשתי קרא לחנותו שבבזאר בשם העברי "זיוה," שמה של בתו, אך את המזוזה הציב בצדה הפנימי, המוסתר, של הדלת.
בכיכר טקסים נתקלתי גם בטורקים שסירבו לשוחח עם עיתונאי מישראל, ואף סיננו קללה. חלק ממשפחות הרוגי המרמרה כבר הצהירו שאינן מקבלות את ההתנצלות הישראלית.
הישראלים שישובו לאיסטנבול יגלו עיר שונה מזו שהכירו:
ההקצנה הדתית שעוברת על טורקיה תחת משטרו האיסלאמיסטי של ארדואן ניכרת לעין. ברחובות נראות יותר נשים מכוסות בבורקה שחורה מאשר בעבר, ממש כמו באיראן או בסעודיה. בכל פינה שומעים ערבית: את מקומם של התיירים הישראלים החליפו המוני תיירים ממדינות ערב.
אבל מול המסגד הכחול מתרגש מוכר השווארמה מהמט עלי לפגוש אורח מישראל. "חיכינו להתנצלות שלכם הרבה זמן. אנחנו רק רוצים שלום, דוסטלוק," הוא אומר בחיוך רחב. הקולגה שלו, ארג'ן בינגלד, שעובד בדונר קבאב שמעבר לכביש, מוסיף: "אנחנו רוצים שתבואו. אל תפחדו. זה לא משנה אם אתה יהודי, מוסלמי או נוצרי – כולם אוהבים שווארמה."
לפנייה לכתב/ת 
