כלכלן סביבתי וארגונומיסט: מהם מקצועות העתיד?

כלכלן סביבתי, ארגונומיסט, טכנאי חקלאות מדויקת ומהנדס מכטרוניקה. אלה הם רק חלק ממקצועות העתיד, על פי תחזית צמיחת מקצועות לשנת 2013 שפרסמה רשת המידע התעסוקתית של משרד העבודה האמריקאי.

"סטודנטים רבים לומדים מקצוע שלא מתאים להם"

מה זה אומר? עבור מועמדים ללימודים אקדמיים כמו גם סטודנטים במהלך התואר מדובר במקצועות מבוקשים מבחינת צורך מיידי בשוק ובעיקר נכונות לשלם שכר שנמצא לרוב מעל השכר הממוצע במשק.

משרד העבודה האמריקאי מבצע ניתוחים של שוק העבודה ויוצר מדי שנה תחזית ביקוש לעיסוקים", מסביר רענן הס, פסיכולוג תעסוקתי מאתר צ'קמי. "חלק מהעיסוקים כבר פועלים בסביבת העבודה אך נחשבים למקצועות מתעוררים ובצמיחה מאחר שעכשיו יש להם מסה קריטית של עובדים ומפת דרכים ברורה יותר מבחינת קריירה".

האם מדובר במקצועות שניתן ללמוד אותם במסגרת האקדמיה?

"ראשית מדובר במקצועות חדשים שעולם האקדמיה צריך להתארגן להכשרתם", משיב הס. "הבעיה היא שלעיתים ההתארגנות של מוסדות ההשכלה לצרכי השוק היא לא כל כך מהירה. ראשית מאחר שזמן התגובה שלהם איטי כארגון ושנית נדרש אישור של המועצה להשכלה גבוהה. אבל ישנם תחומי לימוד שמספקים הכשרה קרובה, למשל יש כלכלה חקלאית ויש לימודי ניהול משאבי טבע שקרובים להכשרה של כלכלן סביבתי".

אלו ארבעת המקצועות הראשונים כפי שהופיעו בפרסום של משרד העבודה האמריקאי ובעיקר מה כדאי לכם ללמוד על מנת לעסוק בתחום הנ"ל.

כלכלן סביבתי

אנשי מקצוע אלה מסייעים בהגנה על הסביבה על ידי קביעת ההשפעה הכלכלית של החלטות מדיניות הנוגעות לאוויר, מים, קרקע ומשאבי אנרגיה מתחדשת. למעשה, למעלה מ-90% מהמומחים העוסקים בתחום הזה בעלי תואר שני או דוקטורט. לפי הפרסום של משרד העבודה האמריקאי, השכר החיצוני של כלכלן סביבתי בשנת 2011 עמד על 90,550 דולר ומשרות ניתן למצוא במגזר הציבורי או הפרטי.

"קבוצה הולכת וגדלה של אנשים בעולם הגיעה למסקנה שאם העולם לא יפעל במהירות ובצורה תקיפה, אז אנחנו נחזה בסופה של ציוויליזציה בעתיד הקרוב", מסביר פרופ' אורי מרינוב, מרצה וחוקר בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. "זה נובע מכך שממשיכים להשתמש בדלק מחצבי, פחם וגז שגורמים לעלייה בגזי החממה ולכן גם עולה הטמפרטורה ויש תופעות אדירות של שריפות, שטפונות, עליית פני המים בימים וכו'.

בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה

"למרות שרוב מקבלי ההחלטות בעולם לא הגיעו למסקנה זו, כל החלטה שתתקבל בשנים הקרובות על ידי מנהיגי העולם, תהיה לה השפעה על עתידה של הציוויליזציה. לכן, בנוסף לחישובים הכלכליים והתכנוניים שבדרך כלל לוקחים בחשבון, יהיה צורך להתחשב גם בנושאים הסביבתיים ולכן המקצוע של העתיד הוא כל מי שידע לקחת בחשבון את ההשלכות של כל פעולה ופעולה על הסביבה ועל הקיימות. הכלכלנים הם אלה שממקבליים את רוב ההחלטות במדינות מפותחות".

"באוניברסיטת חיפה יש חוג שנקרא 'חוג למשאבי הטבע והסביבה' והוא מיועד לתואר שני ואתה יכול לעשות שם תואר בכלכלת סביבה. באוניברסיטת תל-אביב יש את בית הספר לסביבה (פורטר - א"ב) ושם אתה יכול ללמוד לתואר שני ושלישי.

כמובן שיש את בית הספר לקיימות אצלנו (במרכז הבינתחומי - א"ב) שבו אתה יכול ללמוד את התחום במסגרת דו-חוגית ואני מקווה שיהיה גם תואר שני ושלישי. השורה התחתונה היא שיותר ויותר חברות הגיעו למסקנה שזה נושא שהם חייבים לקחת אותו בחשבון בתהליכי קבלת החלטות שלהן ומחפשות אנשים שיתנו את ה'אינפוט' הסביבתי".

מהנדס מכטרוניקה

מדובר במהנדס שעושה שילוב במגוון רחב של תחומי ההנדסה לרבות הנדסה מכונות, חשמל ואלקטרוניקה. מהנדס זה משתמש במערכות לעיצוב הנדסי כדי למכן משימות תעשייתיות שימושיות יותר ואת רוב המשרות ניתן למצוא בייצור ובממשלה. על פי פרסום משרד העבודה האמריקאי, השכר החציוני-שנתי של מהדנס מכטרוניקה בשנת 2011 עמד על 90,580 דולר.

"היום כל מה שקשור למכונות דורש אלקטרוניקה", מסביר ד"ר שמעון לינייקין, מהמחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה באוניברסיטת אריאל. "כשאתה חושב על זה, כל מכונה היום היא מכשרי אלקטרוני. אמנם היא מורכבת מחלקים מכניים אבל הכל עובד באמצעות אלקטרוניקה. מהדנסי מכונות לא עוסקים בזה ומגיעים לדברים מתקדמים יותר. זה יותר שילוב של מה שלומדים בהנדסת חשמל ומכונות".

מנקה אסלות. פרוייקט במחלקה למכטרוניקה באוניברסיטת אריאל(צילום: גור דותן)

מה ההבדל המרכזי בין מהנדס מכטרוניקה למהנדס חשמל או מכונות?

"תואר של מהנדס מכטורניקה שונה מהנדסת מכונות וגם מחשמל. לומדים אלקטרוניקה יישומית בניגוד לתורת חשמל. כלומר, איך לתכנת מה הבעיות בחשמל. פרוייקט הגמר של סטודנטים בתחום הוא לבנות מערכת רובוטית שלמה. הרעיון הוא לבנות משהו סופי שכולל גם חלקים אלקטרוניים".

פרוייקים במכטרוניקה - שרפנע(צילום: גור דותן)

איך זה בא לידי ביטוי במסגרת האקדמיה?

"יש בארץ כמה מחלקות עכשיו. המחלקה הראשונה היא באריאל, יש תואר שני בבן-גוריון במכטרוניקה ויש גם במכללת ספיר. אני חושב שמקצוע כזה מעניין הרבה יותר לסטודנט מאשר לבנות שבב או חלק. היום, כשבארץ יש סופסוף ייצור, מחפשים אנשים שיכולים לבנות משהו. רוב הסטודנטים שלי מצאו עבודה ואפילו די מעניינת".

ארגונומיסט

בשנים האחרונות עולה הביקוש בצפון אמריקה, איטליה ויפן למקצוע חדש ולא מוכר בשם ארגונומיסט. מדובר באדם שמייצר מוצרים ונהלים שתוכננו על מנת להפחית מתח ונזקי גוף ולהתאים מוצרים וסביבת עבודה לאוכלוסיות מסוימות. אחד התחומים שזוכים לעדנה הוא התאמת מוצרים וסביבת עבודה לבני 65 ומעלה. הלשכה לסטטיסטיקת עבודה בצפון אמריקה (BLS) צופה שהצמיחה בדרישה לארגונומיסט תגיע עד ל-21 אחוזים בשנת 2020 וכשהשכר החציוני בשנת 2011 היה 77 אלף דולר.

"לאנשים מבוגרים קשה להתמודד עם מצבים שהם פשוטים עבור צעירים", מסביר ד"ר בועז בן דוד, מומחה לפסיכולוגיה קוגניטיבית, מרצה וחוקר בביה"ס לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. "תחשוב למשל על חללים פתוחים במקומות עבודה שיש בהם הרבה רעש או תאורה חלשה מדי. רבים מהם לא שומעים כראוי ולא רואים כראוי כמו אנשים צעירים מהם.

"במדינת אונטריו בקנדה למשל, ביטלו את האפשרות לפטר אנשים בגילאי 65 כי אין מספיק צעירים. מהמקום הזה התחילו לחשוב על סביבת עבודה יעילה עבורם. הדבר בא לידי ביטוי גם בשאר תחומי החיים; אתרי אינטרנט שרוצים להתאים את גודל הפונט שגם מבוגרים יותר יוכלו לקרוא אותם, בנקים שרוצים למשוך אותם אליהם וכו'.

"כל אלה צריכים להיות מלווים בהבנה נכונה יותר של בעיות שקשורות לאקוסטיקה וראייה. אנחנו מראים שברגע שאתה משפר את האקוסטיקה אתה מסוגל לגרום לקשישים, בחלק מהמשימוות, לחזור ולתפקד כמו צעירים".

איך זה בא לידי ביטוי במקצוע של הארגומנט?

"מדובר במקצוע שכבר קיים בעולם ולאט לאט ייכנס לישראל. לורחים חוקרים קוגניטיביים של זיקנה ומכניסים אותם לתחומים מסוימים. אין תואר מסודר וזאת התחלה שמתרחשת עכשיו כי רק לאחרונה הגיעו לגיל הזה יותר ויותר אנשים.

"יותר ויותר חברות מבינות שיחס למבוגרים שווה כסף. הצפי הוא שב-2030 בחלק מהמדינות יהיו יותר אנשים מעל גיל 65 מאשר אנשים מתחת לגיל 18. גם עקב תוחלת החיים וגם כי אף אחד לא מוכן לשבת בבית ולסרוג סוודרים. אל תשכח שיש להם כסף פנוי, ואנשים שיידעו לסייע לחברות היי-טק למשל להתאים מוצרים מסוימים לקהל הזה יזכו לפופולריות רבה".

כמו גאדג'טים?

"גם, אבל גם מכשירי שמיעה שעדיין לא הצליחו להגיע למכשיר הנוח. הטכנולוגיה של מכשירי שמיעה האתגר היא משמעותית. אם אני מגביר את כל מה שאני שומע מסביב זה גם את הרעש והדיבור. אתה רוצה גם משהו קטן באוזן והנה האתגר. מהבחינה הזו ואפילו עניין של צבע בעיתון. יש צבעים שמאבדים אותם עם הגיל ולכן הרבה פעמים אתה רואה סבתות עם שיער סגול. למה? כי הן רואות אותו כלבן. צריך אנשים שידעו להסביר לגרפיקאים למשל לאיזה צבע להתאים.

"אני מרגיש שזאת מגמה שבארץ רק מתחילה אבל בסך הכל אתה יכול לראות שאין נגישות אקוסטית, ראייתית וחושית לגיל המבוגר. אתה מדמיין לעצמך שיבנו בית משפט בלי גישה לכיסא גלגלים? אין סיכוי. אבל מעבר לזה אין התאמה לאקוסטיקה, שגם אנשים מבוגרים יותר ישמעו את הצעקות והקולות בחלל פתוח עם תקרות גבוהות. זאת האוכלוסיה הכי גדלה וחייבים לתת להם שירות. למשבצת הזאת ייכנס הארגומנט".

טכנאי חקלאות מדוייקת

טכנאי חקלאות מדוייקת (או מומחה ניהול תזונתי, אגרונום ומתאם חקלאות מדויקת) עושה שימוש ב-GPS ובטכנולוגיית GIS ועוזר לחקלאים לקבוע את כמות המים וחומרי ההדברה הנדרשים לשימוש. כל זאת בהתאם למצב הקרקע במקומות שונים שיביא לצמיחה משמעותית של הגידולים החקלאיים. על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקת עבודה (BLS) בצפון אמריקה לתפקיד זה צפויה צמיחה של בין 10 ל-19 אחוזים בין השנים 2010-2020 והשכר השנתי החציוני יהיה כ-43 אלף דולר.

טכנאי חקלאות מדויקת - עוזר לחקלאים(צילום: רועי עידן)

"אני מניח שזה שבא בעקבות כך שהחקלאות הפכה לעסק מתוחכם, מעבר ללקטוף פירות ולתחזק מערכות השקיה", מוסיף פרופ' אייל קמחי מהמחלקה לכלכלה חקלאית ומנהל בפקולטה לחקלאות רחובות של האוניברסיטה העברית. "מומחים לחקלאות נדרשים לקרוא מחשבים ולעשות דברים ברמה של היי-טק. כשאתה עוסק בחממה זה כמו היי-טק. לכן יש דרישה לאנשים מקצועיים בתחום, בעיקר בחקלאות העסקית. אנשי מקצוע שמבינים ומכירים את הטכנולוגיה הקיימת".

ואיפה אפשר ללמוד את המקצוע הזה?

"המקום היחיד בארץ הוא בפקולטה ברחובות. בתואר הראשון אתה לומד את הבסיס ובתארים מתקדמים יותר מתמחים בטכנולוגיות מתקדמות. בניגוד לאמריקאים שאוהבים להמציא שמות למקצועות השונים, בארץ מדובר על תואר בחקלאות. אם בעבר היית לומד איך לגדל עצים, היום אתה לומד איך לגדל אותם בצורה אופטימלית. יש מגמה חדשה שהיא ביו-טכנולוגיה וזה יותר בצד של התעשייה".

מה לגבי עבודה?

"אני מניח שבגלל שהתואר הוא יותר כללי מחקלאות רוב הבוגרים מוצאים את עצמם, למשל בתעשייה הביו-טכנולוגית אבל גם בכל מקום. בכל חממה מסחרית אתה תמצא את המומחה מהרמה הכי גבוהה, שיודע לעשות את השימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר לייעול התוצרות והגידול".