אנשים בודדים בסיכון גבוה ב-26% למות מוקדם
חוקרים בבריטניה מצאו כי אנשים בני 52 ומעלה הנמצאים בבידוד חברתי נמצאים בסיכון גבוה למות מוקדם. הסיבה: הם סבלו ממגוון בעיות בריאותיות ומדיכאון. הפתרון: אימוץ חיית מחמד והצטרפות לרשתות החברתיות
לא טוב היות האדם לבדו, ועכשיו זה גם מדעי: מחקר חדש, שנערך בקרב אלפי מבוגרים בבריטניה, מצא כי בידוד חברתי מגביר את סיכון התמותה המוקדמת. המחקר פורסם בגליון האחרון של כתב העת המדעי PNAS.
מחקר קודם שפורסם אשתקד בפינלנד, גילה כי אנשים בודדים שגרים לבדם נמצאים בסיכון גבוה ב-80% לדיכאון, בהשוואה לאלה שחיו עם משפחותיהם. לדברי החוקרים המגורים לבד קשורים לתחושת בדידות, היעדר תמיכה חברתית ואמון, כולם - גורמים הפוגעים בבריאות הנפשית.
במחקר הנוכחי בדקו החוקרים 6,500 גברים ונשים בני 52 ומעלה. החוקרים מצאו כי אלה שהיו מבודדים ממשפחתם או מחבריהם, היו בסיכון גבוה ב-26% לתמותה מוקדמת על פני שבע שנות המחקר. הבודדים נטו להיות מבוגרים יותר, לא נשואים וסובלים ממחלות כרוניות מגבילות
"קשרים חברתיים מעניקים תמיכה רגשית וחמימות חשובים", אומר ראש צוות החוקרים פרופ' אנדרו סטפטו, "אולם הם גם נותנים דברים אחרים, כמו עצה טובה, מבטיחים שאנשים יטלו את התרופות ומעניקים תמיכה ועזרה בשגרת היום יום. האספקטים הפרקטיים האלה חשובים להישרדותם של קשישים".
לדברי פרופ' סטפטו, ב-15 השנים האחרונות חלה עלייה בשיעור הקשישים הבודדים. מספר בני 55 עד 64 הגרים לבדם צמח ב-50%. "אנשים במצב כזה לעתים אינם דואגים לעצמם כראוי, ומעמידים עצמם בסיכון לתמותה המוקדמת", מסביר פרופ' סטפטו.
הבעיה העיקרית: בקרב קשישים
בישראל הנתונים לא מעודדים. מנתונים שאסף המשרד לאזרחים ותיקים עולה כי מרבית הקשישים בארץ אינם נהנים מחייהם, מחציתם סובלים מדיכאון ורובם מצויים בקשיים כלכליים. רק 64% מבני 65 ומעלה בישראל מדווחים כי הם נהנים מחייהם, שיעור נמוך ביחס לכל מדינות אירופה. בהשוואה, בדנמרק דיווחו 92% מהקשישים כי הם נהנים מהחיים, בהולנד 90%, בשוויץ ובבלגיה 86%, ובצרפת ובאוסטריה 72%.
גם בתי האבות אינם המקום המועדף על קשישים: 86% מבני ה-65 ומעלה מתגוררים בדירה בבעלותם, שיעור דומה לזה שנרשם ביוון ובספרד. שיעור העולים מברית המועצות המתגוררים בדירה שבבעלותם נמוך משמעותית ביחס לקבוצות האוכלוסייה האחרות.
65% מבני ה-65 ומעלה דיווחו כי הם מתקשים לכסות את הוצאותיהם החודשיות. עם זאת, יותר מבוגרים בישראל ממשיכים לעבוד ביחס לשאר מדינות אירופה
"לאוכלוסיית הקשישים ישנם צרכים מיוחדים", מסביר אפי גיל, מומחה לפסיכולוגיה רפואית. "הם סובלים ממגבלות בתנועה, זקוקים לטיפולים תרופתיים, לעתים מצבם הסוציו-אקונומי נמוך, הם יותר מועדים לתאונות בביתם שעלולות להוביל גם לתמותה - וכל אלו מצריכים סיוע מתמיד מן הסביבה.
"החיים בבדידות גם מעלים את שיעורי הדיכאון. אלה באים במקביל לתחושת חוסר תקווה, כיוון שהעתיד הבריאותי אינו צפוי להשתפר למי שכבר סובל מחולי אלא רק להחמיר. ישנה אצלם גם עלייה בשיעורי חרדה מפני התדרדרות בריאותית ומפני המוות. כל אלו מגבירים הפרשה של הורמוני סטרס שיכולים לגרום לעלייה בלחץ הדם, דופק מואץ, ירידה ביכולות הקוגניטיביות - והתוצאה שלהם עלולה להיות מוות".
כיצד ניתן לסייע לקשישים בודדים? לדברי גיל מחקרים הצביעו על כך שדווקא קשישים המאמצים חיות מחמד מדווחים על עליה באיכות החיים. "בעל החיים מחייב אינטראקציה מתמדת איתו", הוא מסביר, "וכך הוא מביא לשיפור במצב הרוח ולירידה בדיכאון. היציאה החוצה עם בעל החיים מאלצת אנשים בודדים לצאת מהבית ולפגוש באנשים נוספים, לראות את העולם, להיחשף לשמש שמעלה את רמת הויטמין D בדם שחסרה אצלם וגורמת בעצמה לדיכאון".
גיל ממליץ לסייע לקשישים להשתמש ברשתות החברתיות, להגיע למועדוני קשישים, לאמץ תחביב ולבצע הליכות ככל שניתן. "על רופא המשפחה לאתר סממני מצוקה אצל הקשיש", הוא מסכם. "בדידות, עצב ממושך, חוסר רצון להמשיך לחיות, קושי להירדם או לחילופין קושי לישון בלילה - כל אלה מצביעים על דיכאון וחשוב לטפל בו בעזרת טיפול תרופתי ותמיכה פסיכולוגית".
