מדעי הדשא: המבוא המלא ללימודי אדריכלות נוף

השילוב המנצח בין חוש אסתטי מפותח ליכולות טכניות ותכנון מביא צעירים לבחור במסלול הלימודים הייחודי של אדריכלות נוף. למרות שלכלל הציבור לא תמיד ברור מהו טיב עבודתם של אדריכלי הנוף, מדובר באנשי המקצוע שמתכננים את הפארקים, מעצבים את הרחובות שלנו, משמשים כמגיני הטבע ומובילים תהליכי התחדשות עירונות.

• לכתבות נוספות בערוץ הלימודים
  

והנה מספר דוגמאות בולטות לתנופת הפיתוח המקומית שבה באה לידי ביטוי עבודתם של אדריכלי הנוף בשנים האחרונות; עיצוב מחדש של חלל הרחוב ברחובות שינקין ואבן גבירול בתל-אביב ולעומתם הפיכת רחוב יפו בעיר הקודש למדרחוב ושילוב הרכבת הקלה בתוכו.

בנוסף לכך, נפתחו מתחמים עירוניים לרבות נמל תל-אביב, מתחם התחנה, רובע הבילויים בראשון-לציון ומתחם שרונה. פארקים וגנים חשובים נוספים השתלבו בנוף העירוני לרבות פרק הכט בחיפה, פארק מדרון יפו ואחרים. השורה התחתונה: מעורבותם של אנשי המקצוע הנ"ל במרחב הציבורי הולכת וגדלה בשנים האחרונות.

הדמייה של פארק אקולוגי במסגרת שיקום מחצבת נשר, בתכנונם של הסטודנטים ארי פיין, ערן דרומי, אורי נוימן

"לא רק בתחום העירוני מורגשת העשייה", מוסיפה טלי וקסלר (34), אדריכלית נוף מזה 9 שנים. "הפרויקט הבולט ביותר בתחום התשתיות הבין-עירוניות, שעשה אינספור כותרת הוא כמובן כביש חוצה ישראל. בשל ההתנגדות הציבורית העזה הוא זכה לתכנון נופי עם הרבה חשיבה על התחשבות בטבע ובפיתוח ייחודי, שלא דומה לכבישים אחרים בישראל ואת התוצאות מרגישים בשטח".

"אין אדריכלי נוף שיאיישו את המשרות"

לשאלת ynet מדוע זוכה תחום אדריכלות הנוף לעדנה מוסיפה וקסלר כי "בעשורים הקודמים של קום המדינה, העשייה התרכזה בעיקרה בבניית הארץ ובשטחים הפתוחים. תכנון של ערים, קיבוצים, קמפוסים ומוסדות, במקביל תכנון של גנים לאומיים ושמורות טבע.

"מקומות אלה עיצבו את התפיסה הלאומית שלנו, לְמה שהוא הנוף הישראלי העירוני והטבעי כגון גן השלושה (הסחנה-א"ב), בית שערים וחורשת טל. אבל המעבר של מרבית אוכלוסיית העולם לערים, השפיעה גם עלינו בארץ והמחאה החברתית שהוציאה את האנשים לרחובות בחיפושם אחר איכות חיים, הובילה את כל הערים להשקעות אדירות בפיתוח".

כיצד זה בא לידי ביטוי באקדמיה?

"לשמחתי הרבה משרדי אדריכלות הנוף בארץ לא עומדים בקצב העבודה. הדרישה רבה, המשרדים גדלים אבל אין אדריכלי נוף שיאיישו את המשרות. תחום אדריכלות הנוף בארץ לא מוכר והתוצאה המיידית היא שמעטים הנרשמים למסלול לאדריכלות נוף, בטכניון, חיפה, המקום היחיד בו אפשר ללמוד אדריכלות נוף בארץ".

סיור לימודי של המחלקה לאדריכלות נוף לתואר ראשון בטכניון(צילום: ערן דרומי)

בימים אלה נמצאת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה (תשע"ד) בשיאה ותחום לימודי אדריכלות הנוף מוצע בשני מסלולים: לימודים לקראת תעודת הנדסאי במכללת אורט, המכללה הטכנולוגית רופין ובמכללת הטכנולוגית תל-חי שנמשכים כשנתיים.

המסלול היחיד לתואר ראשון נמצא בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, במסגרתו לומדים מדי שנה כ-25 סטודנטים לקראת תואר ראשון באדריכלות נוף (B.L.A). משך הלימודים הוא 4 שנים ועם סיום מטלות הלימודים, מקבלים הבוגרים תעודת אדריכל נוף רשום, תואר המוענק על ידי רשם המהנדסים במשרד התמ"ת. לפני כשנה אף נפתח מסלול לתואר שני באדריכלות נוף, אולם לא מדובר בתואר מקצועי שמעניק רישיון עבודה.

יותר רווחי מאירופה, פחות מארצות-הברית

"הלימודים של אדריכלות ואדריכלות נוף הם שונים מאוד מתחומים אחרים", מספר ערן דרומי (26), סטודנט שנה ג' במסלול לתואר ראשון באדריכלות נוף בטכניון. "סטודנטים בסוף התואר תמיד מתלוננים על מבחנים, אבל בסמסטר האחרון לא היה לי אפילו מבחן אחד. כל ההתנהלות עצמה היא בסטודיו, כלומר 10 שעות שבועיות רשמיות (בפועל מדובר בהרבה יותר-א"ב) והמקצוע העיקרי נקרא תכנון. בכל סמסטר יש קורס תכנון שהוא אחר, יש מבוא לתכנון, תכנון שטחי ציבור וכו' וכל פעם הוא עוסק במשהו אחר.

תוכנית לשטח ציבורי פתוח בשכונת נווה דוד בחיפה, שתכננו הסטודנטים ערן דרומי וגיורא פנטליס

"לקורס לתכנון יש קורסים משלימים במסגרתם לומדים גם על תורת הקרקע, הכרת צמחיה ותכנון בעזרת צמחיה, פרטי גנים שזה יכול להיות ספסל שנמצא ברחוב ועד מבנים. כל הקורסים האלה הם סביב התכנון. אם בתואר רגיל אתה מגיע ליום לימודים, ולומד 8-6 שעות, במסלול אדריכלות נוף אתה יושב בסטודיו וממשיך לשבת בסטודיו שעות נוספות".

מה יצא לך לתכנן?

"בשנה הראשונה עוד בסמסטר הראשון יש טעימה של סוגים ראשונים של פרוייקטים, למשל ליצור מעונות לסטודנטים בטכניון, מתחם קהילתי בוואדי ניסנס ומאז עשינו מתחמי תרבות, תכננו כל מיני פרוייקטים בסדרי גודל שונים בחדרה. אני עשיתי פרוייקט בנחל חדרה, ויש אנשים שהתעסקו בשכונה ויש אנשים שהתעסקו בכל העיר".

כיצד אתה מסביר שבארץ התחום הנ"ל נחשב כעוף מוזר?

"זה לא רק בארץ. תחום אדריכלות הוא מוכר וידוע מאז שבונים בתים, ואדריכלות נוף הוא תחום שיש לו שורשים אבל לא בשם הנוכחי. במאה השנים האחרונות מדובר במקצוע שתפס תאוצה, לאט לאט חלק מהאנשים שעסקו בגננות ואדריכלות במרחב שמסביב לנוף החלו לעסוק בו, וכיום הוא אחד המקצועות היותר מעניינים כי הוא תחום מפתח. יש לו יכולת לגשר ולחבר בין תחומים רבים כמו גיאולוגיה, הידרולוגיה, יועצי קרקע ואדריכלים ואנשים מתחום המשפט ובכלל".

איך מגיעים ללמוד את התחום הזה בכלל?

"כל אחד מהמסלול יכול לספר סיפור שונה. את התואר הזה לא הכרתי. גם היום הוא לא מוכר בארץ. בחו"ל הוא מוכר הרבה יותר. האמת היא שהלכתי לייעוץ תעסוקתי והתלבטתי בין לימודי ביולוגיה ללימודי עיצוב. בייעוץ התעסוקתי המליצו לי על תחום שלא הכרתי ובעצם הוא תכנון נוף שמשלב ביניהם.

סטודנטים לאדריכלות נוף בטכניון, בזמן עבודה בסטודיו(צילום: אילה מנדלברג)

"אני חושב שכולנו הולכים ללמוד במטרה להשיג את מקצוע החלומות, ובהשוואה לאירופה תחום אדריכלות הנוף יותר רווחי אבל פחות מארצות הברית. אבל זה לא ייחודי רק לתחום הזה".

טיב העבודה: איזון בין המרחב הציבורי לפרטי

ותודה ששאלתם: בשוק העבודה יש ביקוש רב לאדריכלי נוף שמועסקים במשרדי אדריכלים נחשבים, שם הם משמשים חלק מצוות תכנון ועוסקים בתכנון הסביבה והנוף באמצעות תוכנת שרטוט ייעודית. בנוסף לכך, אדריכלי נוף משתלבים במחלקות הגינון של הרשויות המקומיות ומוסדות ציבוריים אחרים, וכמובן יש כאלה שהופכים לעצמאיים בתחום התכנון, העיצוב, ההקמה והטיפול בגינות פרטיות.

"לא כל אחד מתאים להיות אדריכל נוף", מדגיש רענן הס, פסיכולוג תעסוקתי מאתר checkme. "כדי להצליח כאדריכל נוף צריך ראשית להיות עם חוש אסתטי ושנית צריך ליהנות מלהיות בחוץ, בשטח, בטבע. אדריכל נוף בעצם מעצב את הסביבה, את הטבע באופן שישרת את האדם. המקצוע הפך להיות חשוב מאוד בשנים האחרונות עקב תפיסת הקיימות ההולכת ורווחת בתכנון האורגני, דהיינו איך ליצור יחסים טובים בין האדם לטבע ובעיקר איך לתת לאדם לחיות חיים מודרניים מבלי לפגוע בטבע.

"חוש אסתטי הוא לא מושג קל להגדרה. אדם בעל חוש אסתטי הוא אדם שער לחיבור שבין צבע, צורה, תנועה, מרחב, ריח וכדומה, בצורה שמעוררת באחר תחושה שהאחר רוצה להרגיש או תחושה שהאדם רוצה לעורר באחר. יש שמכנים את התופעה - חיבור סוציוטכני - כלומר האדם רוצה ליצור סביבה שמעוררת באדם תחושה מסויימת באמצעות היכולת האסתטית שלו.

"אדריכל נוף משתמש בטבע ובחיבור האסתטי של המרכיבים השונים הקיימים בטבע, או מוסיף לטבע, כדי ליצור תחושה מסויימת בצופה. אדם שאין לו עניין באומנות או ביופי של הטבע יתקשה להצליח בתחום. אני מעריך שיש ביקוש למקצוע אם כי אינו עצום".

אם כן, מהי הסיבה למיעוט הצעירים שבוחרים בקריירה בתחום אדריכלות הנוף, אם בכל זאת יש ביקוש לאנשי מקצוע בשוק העבודה?

"ייתכן ואחת הסיבות היא שבכל מכרז תכנוני יש דרישה לאדריכל, אולם לא בכל מכרז יש דרישה לאדריכל נוף", מסכמת עליזה ברוידא, יו"ר איגוד אדריכלי הנוף ושותפה במשרד ברוידא-מעוז. "הדברים מגיעים כדי כך שאפילו במכרזים של משרד הפנים יש מי שלא יודע שאדריכל נוף הוא בכלל אדריכל, ולא בכל פרויקט מנצלים את אדריכלי הנוף למרחב. למרות שידי משרדי אדריכלי הנוף עמוסות לעייפה, יתכן והעובדה שרשויות מקומיות ורשויות של המדינה לא מחייבות איוש של אדריכל נוף בכל פרויקט, אינה מחזקת את דימוי המקצוע".

מהי החשיבות של התחום בעינייך?

"אדריכלי הנוף כיום עוסקים במימוש הפוטנציאל של המרחב הציבורי תוך איזונו עם המרחב הפרטי. תפקידם לחזק את נוף העיר, ליצירת מסגרת פיזית המעודדת שהות בחוץ וחיזוק חיי הקהילה. אדריכלות הנוף נמצאת היום בחזית ההתמודדות עם התכנון הסביבתי המתקדם, ואדריכלי נוף מקבלים הכשרה משולבת עיצובית ואקולוגית.

"ההתמודדות עם שאלות כמו מיחזור פסולת, איסוף מי נגר, יצירת אזורי טבע עירוני, הן חלק ממקצוע אדריכלות הנוף היום. מדובר בדרך חיים. מי שרוצה לבחור במקצוע שיכול לשנות עולם, להשפיע, להפוך את הסביבה לטובה ביותר, זו ההזדמנות שלו".