בלי רגשות אשם: לנסוע לחופשה ללא ילדים
רוצים לנסוע לכמה ימים בלי הילדים אבל רגשות האשם עוצרים בעדכם? לא יודעים מה תהיה ההשפעה של חופשה קצרה בחו"ל על הקטנים? הפסיכולוג חיים עמית מסביר למה חשוב שגם הורים יבלו זמן לבד וימלאו מצברים - ואיך עושים זאת בלי לפגוע בילדים
אני מודה שכהורים לילדים קטנים מיעטנו לצאת לחופשה בלי הילדים, בוודאי בחו"ל. במיוחד מכיוון שלא הרגשנו נוח "להפיל" אותם על הסבתות והסבים. מנענו מעצמנו בכך מילוי מצברים חיוני בהורות. לעתים הצלחנו להתגבר על ההיסוסים והפחדים ולקחנו לעצמנו פסקי זמן קצרים (יום או יומיים), בארץ בעיקר, אזרנו כוח וביקשנו מדי פעם את עזרתם של הסבתות והסבים. בסופו של דבר נראה היה שהנאתנו הרבה לא הזיקה לילדינו ואולי אף הועילה להם, שכן הם קיבלו הורים רגועים יותר.
יש ילדים שהוריהם, במיוחד האבות, מרבים לנסוע לצורכי עבודה לחו"ל והילדים מגיבים בתגובות שונות, למן התרחקות מההורה, דרך התעוררות בעיות רגשיות שונות (בתחום החברתי, בתחום האכילה, בתחום ההתנהגות) ועד פיתוח מחלות גופניות שונות בזמן היעדרות ההורה. פעוטות שנשארים עם סבים או מבוגרים אחרים חווים לא פעם קושי רב להתמודד עם נסיעת הוריהם, ולעתים מפגינים מצוקה וכעס על ההורים. ואולם ילדים רבים צולחים בשלום את נסיעת ההורה לחו"ל ללא טראומה או השפעה שלילית מיוחדת, במיוחד אם ההורה נוקט בפעולות הנכונות לקראת נסיעתו לחו"ל, במהלכה ולאחריה.
עוד כתבות של חיים עמית בערוץ הורים :
- "לישון! עכשיו!"; איך ללמד את הפעוט לישון בלילה
אז על מה כדאי לחשוב כשמחליטים לנסוע לחופשה או לעבודה ללא הילד הקטן?
להתאים את הנסיעה להתפתחות הילד וצרכיו
עבור ילדים צעירים גם יום או יומיים של היעדרות הורים הם זמן ארוך מאוד, שהרי תפיסת הזמן שלהם רופפת ומבוססת על ההווה, ולא על העתיד. רק בגיל שנה לערך תינוקות מתחילים לתפוס שדברים ממשיכים להתקיים גם כשהם אינם רואים אותם בפועל לנגד עיניהם (מושג 'קביעות האובייקט'). יתרה מזאת, רק לקראת גיל שלוש לערך, בתהליך איטי, מתגבשת סופית אצל הילד ההבנה השכלית והרגשית שהוריו יחזרו גם אם הוא אינו רואה אותם פרק זמן מסוים. לכן כדאי שבגילים צעירים מאוד, היעדרות ההורים תהיה לזמן קצר בלבד, יום או יומיים. חוויה ראשונה חיובית או סבירה של היעדרות הורים תיתן לילד ולהוריו ביטחון לנסיעות נוספות בהמשך.
ככל שהילד גדל משתפרת יכולתו הלשונית וניתן להסביר לו שההורים נוסעים לפרק זמן מוגבל והם יחזרו, ולכן אפשר להיעדר לתקופה ממושכת יותר.
להשאיר את הילד עם דמויות מוכרות, רצוי בביתו
גם כשהוריו נעדרים לתקופה קצרה הכרחי להשאיר את הילד עם אדם שיש לו איתו קשר חם וקבוע ושניתן לסמוך עליו. בחירת האדם שנשאר עם הילד יכולה להקל מאוד את היעדרות ההורים.
כדאי שהאדם המטפל יבוא לבית המשפחה זמן מה לפני עזיבת ההורים ל"תקופת חפיפה". ככל שתקופה זו תהיה ארוכה יותר, תגדל תחושת הביטחון והרוגע אצל הילד. בנוסף, תהיה לאדם המטפל הזדמנות להכיר מקרוב את סדר היום של הילד ואת הרגליו ולשמור עליהם.
תחושת הביטחון של הילד תגבר גם כשהוא יישאר בביתו ובחדרו ולא יעבור לבית אחר. קשה יותר לילד הנאלץ להיפרד גם ממיטתו, מחדרו ומביתו בזמן שהוא נפרד זמנית מהוריו. אם אין ברירה והילד צריך לעבור זמנית לבית אחר, למשל לבית הסבים או מטפלת, כדאי לצייד אותו בחפצים ובצעצועים מוכרים מהבית, שיעניקו לו תחושת ביטחון.
לשוחח עם הילד על הנסיעה
בהתאם לגיל הילד, יש לשוחח עמו על הנסיעה באופן גלוי, ישיר וכן ולא להסתיר את הנסיעה במחשבה שזה יגרום לו שלא לשים לב להיעדרות ההורה או שהוא צעיר מדי מכדי להבין. גם אם הילד יגיב בבכי ובכעס על הנסיעה, שיחה מוקדמת תעזור לילד ולהורה להתייחס לקשיים, לבטא רגשות קשים ולהתמודד עימם. ההיעלמות ההורה ללא הכנה תביא לתגובות רגשיות קשות יותר, ולא קלות יותר.
המרכיב החשוב ביותר בשיחה עם הילד הוא להדגיש את עובדת חזרת ההורה הביתה. הילד הקטן אינו בטוח שהורה הנוסע בלעדיו בכלל רוצה לחזור. פחדיו של הילד שונים ומשונים. הפחד מהיעדרות ההורים עלול לגבור פעמים רבות על ההיגיון ועל ההבנות שהילד כבר מסוגל להבין. הוא עשוי לחשוב: "אם אבא נוסע בלעדי, סימן אולי שהוא לא אוהב אותי, ולכן הוא לא ירצה לחזור אלי." לכן חשוב מאוד לחזור ולהבטיח לילד שההורים ישובו.
עוד חשוב לשוחח עם הילד על שגרת היום בזמן שההורים ייעדרו: מי יישאר איתו, אל מי יוכל לפנות בשאלות ובבקשות, מה יהיה סדר היום וכדומה. כדאי להסביר לילד שהוא יוכל לשוחח עם ההורים בטלפון לעתים קרובות.
אפשר לציין בפניו יתרונות שמהם ייהנה בזמן היעדרות ההורים, כמו למשל הכיף שיהיה לו עם סבא וסבתא או המתנות שיקבל מההורים עם חזרתם. ראוי לציין דברים אלה כתופעות לוואי רצויות של הנסיעה, אבל אין זה ראוי להופכם למטרת הנסיעה ולנסות לשכנע את הילד שנסיעת ההורים ככלל היא כיף עבורו.
להמחיש לילד את הנסיעה
ילדים קטנים אינם מבינים את המושג "חו"ל" ולא את מונחי הזמן הקשורים בהיעדרות ההורה. אפשר לנסות להמחיש להם זאת במשחקים, בסיפורים, בתמונות ובסרטים:
שרטוט על גבי ציור נוף או תמונה של מסלול נסיעה או טיסה, שניתן יהיה לעקוב אחר שלביו בעת היעדרות ההורה או ההורים.
סימון בלוח שנה או בטבלה שמשרטטים את מועדי היציאה, החזרה והימים שחולפים.
לשחק משחק תפקידים שבו הילד או ההורה נוסע והאחר נשאר, ובהמשך הנוסע חוזר; אפשר להמחיז את סצנות הפרידה, החזרה, ההמתנה והגעגועים.
לצייד את הילד בחפצי מעבר שיסמלו עבורו את נוכחות ההורה: מתנה או חפץ אישי של ההורה (שלא עשוי להינזק) שיהיה ברשות הילד עד לחזרת ההורה. אפשר לתת לילד לפני הנסיעה ציור, מכתב (כתוב או מצויר) או תמונה, שאותם יוכל לשמור לצד מיטתו.
לעשות שימוש מושכל באמצעי התקשורת המודרניים
לעומת הימים שבהם נסיעה מהבית הייתה כמעט נתק מוחלט (למעט הטלגרמה שנשלחה להודיע על הנחיתה בשלום...),
כיום גם מי שרוצה להתנתק יתקשה לעשות זאת. ראוי לשמור על קשר עם הילד בעת ההיעדרות תוך שימוש באמצעים המודרניים השונים, אולם רצוי שלא להתקשר ללא הרף ולבקשו להתייצב לעתים קרובות מדי מול מצלמת המחשב, כדי שלא להעביר מסר חרדתי.
להיות מוכנים לתגובות כעס או התעלמות של הילד עם החזרה
על ההורים להיות ערוכים לתגובות שונות ובלתי צפויות מצד ילדם כשהם חוזרים. מדרך הטבע הורים מצפים לתגובות שמחה של ילדם. ואמנם פעמים רבות ילדים שמחים ומתרגשים ומקבלים את הוריהם בחיבוק חם ואוהב, בדיוק כפי שההורים דמיינו. ואולם במקרים אחרים הילד עשוי להתעלם מהוריו, להפגין כלפיהם כעס, לסרב לחבקם או לקבל את חיבוקם ועוד. חשוב שהורים יגלו הבנה כלפי תגובות אלה, לא יכעסו על הילד ולא יאשימו אותו. חשוב שההורים ימשיכו ויפגינו כלפי הילד אהבה גדולה. בסופו של דבר הילד יירגע והיחסים ישובו לקדמותם.
הכותב הוא פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני. הכתבה מבוססת על ספרו החדש "הורים בטוחים בעצמם – מנהיגות הורית בגיל הרך", בהוצאת מודן. לאתר של חיים עמית
