שי אגסי מתלונן: המדינה לא תמכה בנו מספיק

מה גרם לשי אגסי לחזור לכותרות? מאז הודח בשנה שעברה מניהול בטר פלייס, שמר אגסי, מייסד החברה, על שתיקה. אלא שטור דעה בענייני אנרגיה שפרסם כתב הניו-יורק טיימס דיוויד ברוקס, גרם לו לשבור את השתיקה הזו. ברוקס מתח ביקורת על אגסי ובטר פלייס, ותיאר את היזם הישראלי באור שאינו מחמיא. בין היתר, טען ברוקס כי בטר פלייס היא דוגמה למיזם שנראה מהפכני ומושך עבור פוליטיקאים, אך אינו מצליח בקרב לקוחות.

אגסי לא נשאר חייב, והחליט לענות לברוקס בטור שהתפרסם בכלי תקשורת שונים, למשל בהאפינגטון פוסט. מלבד התייחסויות לאנרגיה מתחדשת, חדשנות טכנולוגית וחסרונות השימוש בנפט, העלה אגסי כמה טענות ונתונים מחמיאים למיזם טעינת הרכב החשמלי. ynet בדק עד כמה מדוייקים הדברים.

אגסי: "תמריצים זניחים למכוניות חשמליות בישראל"(צילום: AP)

אגסי: "מכירות (בטר פלייס) מגיעות למרות תמריצים זניחים שהעניקה ממשלת ישראל".

לאורך השנים חזר אגסי על טענה זו פעמים רבות, אך ממשלת ישראל דווקא מעניקה למכוניות חשמליות תמריצים משמעותיים:

• מס הקנייה על מכונית חשמלית - למשל רנו פלואנס ZE של בטר פלייס - הוא 8%, לעומת כ-62% בממוצע למכוניות משפחתית בגודל דומה.
• המדינה הסכימה להפריד את מחיר הסוללה ממחיר המחירון המכונית, וכך יכולים עובדים שחוכרים את המכונית מחברת ליסינג לשלם מס חודשי ("שווי שימוש") דומה לזה של מכונית בנזין, במקום לשלם סכום גבוה בעשרות אחוזים.
  

חברת ייעוץ שבחנה לאחרונה את פעילות בטר פלייס - בהזמנת החברה עצמה - קבעה כי "החברה זוכה לתמיכה נרחבת שמעניק הרגולטור (הממשלה) למכוניות חשמליות... ודבר זה בא לידי ביטוי - בין השאר - בהטבות מס שונות".

אגב, שר האוצר החדש, יאיר לפיד, הצהיר כי יתמוך בהפחתת מס על מכוניות חשמליות. לראיה, במצע מפלגת יש עתיד מובהר כי יש לפעול למתן הטבות למכוניות חשמליות והיברידיות, ובהן הפחתת מס הקנייה מ-8% ל-0.

אגסי: "עשינו את המכוניות החשמליות זולות ונוחות יותר ממכוניות סדאן מקבילות עם מנועי בנזין"

מחיר רכישת רנו פלואנס חשמלית זהה לזה של מכוניות משפחתיות מקבילות: 122 אלף או 129 אלף שקלים, בהתאם לרמת הגימור. זאת, בנוסף לדמי שימוש חודשיים, אותם אפשר לשלם כיום לפי מרחק הנסיעה - 55 או 65 אגורות לק"מ. אם כן, כיצד מתבטאת העלות הזולה?

בדו"ח חברת הייעוץ שבחנה את פעילות בטר פלייס, נקבע כי "נכון לעכשיו (מרץ 2013, ש.ה), המחיר הגבוה יחסית של מכונית חשמלית בעלת סוללה מתחלפת וחבילת המנוי, יוצרים מצב שבו החסכון הכלכלי אינו משמעותי, ובמקרים רבים לא נוצר תמריץ לעבור למכונית חשמלית. הנושא נהיה ברור עוד יותר, לאור קיומן של מכוניות בנזין שנכון להיום עולות הרבה פחות לרכוש ולהפעיל בהשוואה למכוניות חשמליות".

ומה אומר הדו"ח בעניין נוחות? "טכנולוגיית הסוללות הנוכחית שבה משתמשת בטר פלייס מאפשרת טווח נסיעה קצר, ומחייבת החלפת סוללות תכופה".

ניסו את זה קודם: תחנת החלפת סוללה במונית חשמלית במאה ה-19(צילום: מתוך The Horseless Age, ספטמבר 1898)

אגסי: "נהגי מכוניות חשמליות מרוצים יותר מנהגי מכוניות בנזין. למעשה, בטר פלייס תמכור כ-1% מכל המכוניות החדשות במרץ"

אפשר להתווכח אם 1% מהמכירות בחודש בודד הוא הישג משמעותי. מול אגסי ובכירי בטר פלייס, המסבירים כי עבור טכנולוגיה חדשה זהו נתון מוצלח, אומרים רבים - בין היתר חברת הייעוץ שבדקה את פעילות החברה - כי הנתון משקף נתח שוק זניח.

ובכל מקרה, יש כמה נתונים אובייקטיביים שראוי לזכור. בטר פלייס מכרה במרץ 82 מכוניות, פחות מ-0.5% מכל המכוניות החדשות שנמכרו במהלך החודש (17,831), ולא 1% כמו שכתב אגסי. כדאי גם לזכור כי רק לפני כשנה העריך אגסי כי בשנת הפעילות המלאה הראשונה, שתסתיים אגב בקרוב, יימכרו בישראל 4,000 מכוניות. אלא שעד סוף מרץ מכרה החברה 815 מכוניות בלבד. כחמישית מהיעד, שבעצמו היה נמוך משמעותית מיעדים קודמים שקבע אגסי.

אגסי: "עלות רשת (טעינה והחלפת סוללות) שכזו היא פחות משבוע אחד של בנזין בישראל"

אין ספק כי בישראל - כמו כל מדינה מערבית - צורכים הרבה בנזין. בכבישים נעים כ-2.7 מיליון כלי רכב, ורובם (כ-85%) מצוידים במנועי בנזין. לכן, זה לא מפתיע שעלות הבנזין השבועית גבוהה מאוד. אגסי משתמש בעלות הגבוהה הזו כדי להוכיח שעלות פריסת תשתית הטעינה למכוניות חשמלית נמוכה, ואפילו זניחה.

אלא שאת דברי השכנוע האלה כדאי שיפנה לבעלי המניות של החברה לישראל. רק לפני כשבועיים פרסמה החברה, המחזיקה בכשליש ממניות בטר פלייס, אזהרה. "במהלך תקופה זו (ארבע שנים) צברה בטר פלייס הפסדים בסך של 812 מיליון דולר, וכן צופה בטר פלייס הפסדים בתקופות הבאות", הבהירו שם, בדו"ח השנתי ל-2012. "נושאים אלו העלו ספקות משמעותיים בדבר יכולת בטר פלייס להמשיך ולפעול תחת הנחת 'עסק חי'".

בבטר פלייס מרגיעים ואומרים כי אין כל חשש לסגירת החברה. אך כדאי לזכור כי השנים האחרונות מעידות היטב שהפסדי עתק בחברות ציבוריות הופכים במהירות לבעיה ציבורית, כזו שלא מטרידה רק את בעלי המניות.