הפסד עם הרבה אופטימיות / על מכבי ת"א
הצהובים אמנם נעצרו בברצלונה, אבל שוב הרשימו ויכולים להיות גאים בדרך שבה העפילו להצלבה. מי עשה את ההבדל? שאראס כמובן. אריה מליניאק מסכם מחזור נעילה מותח
מכבי תל אביב עלתה אמש (ה') לשלב ההצלבה של היורוליג עם הפסד 74:71, אבל הדרך שבה עשתה את זה, כולל התצוגה המרשימה בברצלונה, משאירים מקום לאופטימיות להמשך.
עוד ב-ynet ספורט על הערב הדרמטי:
- מכבי ת"א הפסידה בברצלונה ועלתה להצלבה
- בלאט: "זה ההבדל בין ווינרים ללוזרים"
- ותודה לאולימפיאקוס, שניצחה את סיינה
בפתיחה דייויד בלאט הפתיע את צ'אבי פסקוואל, כשהרחיק את שון ג'יימס שישה מטר מהסל. ג'יימס משך איתו את ארזן לורבק, ובפיק אנד רול התגלגל החוצה במקום פנימה. מקצה הקשת הוא מסר ליוגב אוחיון, ריקי היקמן ודווין סמית', שחתכו לסל דרך המרחב שנפער ברחבה. לפחות שישה סלים נקלעו בבריחה בדלת אחורית, ובנוסף קיינר מדלי וג'יימס הגיעו בריצה מבחוץ לריבאונד התקפה (5!), וג'יימס (8 נק') ברבע הראשון.
הספרדים עשו את ההתאמות, ושלחו את שאראס למגרש. מה שהוא עושה בשלוש דקות, שחקנים אחרים לא עושים במשחק שלם - 4 אסיסטים. כשהוא
למכבי ת"א אין קלעים. יש לה שחקנים שמסוגלים לתפוס לפעמים יום קליעה. זה לא אותו דבר. ההגנה עבדה מצוין, בעיקר ברבע השלישי. הספרדים הגיעו כמה פעמים לזריקה בסוף השעון, וגם הניסיון לשמור קצת אזורית דווקא כשנבארו במגרש. סיכון קטן שהוכיח את עצמו. שימוש נכון בפלאניניץ' החזיר את ג'יימס לשמונה דקות אחרונות עם עבירה אחת בלבד.
דווקא אז הייתה למכבי פתיחה רעה, ולא ברור למה שתי דקות מנוחה הופכות משחק - סל ראשון למכבי אחרי 4:18 דקות. הסטטיסטיקה לפעמים לא משקפת, כי לא חשוב רק כמה שחקן קולע, אלא מתי.
סמית' הוא הקלאץ' (8 נקודות מ־13 ברבע הרביעי!). ואי אפשר בלי מילה על אלחנדרו אברינס. נכון שהמשחק לא קבע לבארסה, אבל אפשר ללמוד איך נותנים לילד בן 20 לשחק 21 דקות, והוא החזיר ב־20 נק' בדקות ההכרעה.