בדיחה ושמה הפועל תל אביב / טור
קשה כבר לחדש לגבי הכישלון של האדומים. ערן זהבי אולי עוד יהיה שחקן גדול, בינתיים הוא אדם קטן. ליגת העל נהנית משתי אלופות וגם האנושיות מעוררת ההשראה של מג'יק ג'ונסון. שרון דוידוביץ' סופר מ-1 עד 5. סיכום השבת
ציון 1 – בדיחה ושמה הפועל ת"א
אפשר לנתח את הכישלון של האדומים מבחינה מספרית אחרי ההפסד 2:0 למכבי ת"א. אולי להתמקד ברכש הכושל בקיץ, החיזוק העוד יותר כושל בינואר והניהול העוד-עוד-עוד יותר כושל של חיים רמון. אבל זה רק יהיה עוד יותר בלבול שכל שאתם כבר מכירים – פחות או יותר.
הדרבי שהביא אליפות למכבי? כל הכותרות
- זהבי כבש, מיכה הכפיל - ת"א שוב נצבעה בצהוב
- מכבי אלופה ובצדק, הפועל ביישה את הסמל / שייע פייגנבוים
- בין זהבי לרונאלדו / עמיר פלג
- צפו: אלפי אוהדים צהובים חגגו בקריית שלום אל תוך הלילה
במקום זה, אפשר פשוט לספר לכם ש: "הפועל ת"א היא מאובן של קבוצת כדורגל", "הפועל ת"א היא הדומם ב'ארץ עיר'", "הפועל ת"א סייעה לבעיית הנדל"ן במדינה כשהשכירה בחינם את חצי המגרש שלה למכבי ת"א", "יש קורסים לנהיגה מונעת שפחות משעממים מהפועל ת"א", ו-"ההגנה של הפועל ת"א היא כמו סטטוס של יאיר לפיד – מבלבלת, לא ברורה ומלאה בטעויות".
הציטטות הללו שמילאו לי אמש את הפידים בפייסבוק ובטוויטר, תימצתו בצורה הטובה והנכונה ביותר את השפל אליו הגיעו האדומים. ועכשיו נותרה השאלה – איזו בדיחה מצחיקה יותר? או שמא כל הסיפור הזה כבר הפך לעצוב מדי?
ציון 2 – ערן זהבי – ממזר חסר כבוד
"אם בראד פיט היה מזמין לחתונה שלו עם אנג'לינה ג'ולי את ג'ניפר אניסטון, זה היה פחות משפיל ממה שעשה ערן זהבי להפועל ת"א". הבדיחה הזו יכולה הייתה לתאר את ההתנהגות של כובש השער הראשון של מכבי ת"א, אם היינו רוצים להסביר אותה בבדיחות הדעת. אבל אין כאן שום דבר מצחיק. בעצם יש. מצחיק לחשוב שאוהדי הפועל, חלקם לפחות, עוד ראו בו פעם סמל.
באמת שאין שום סיבה מיוחדת שערן זהבי יתייחס בצורה שונה מהנהוג אצלנו במדינה, זו ששואפת לאפס כבוד הדדי ובטח ובטח – כבוד ספורטיבי. ההתרסה שלו נגד הקהל שהניף אותו על הכתפיים רק לפני שנתיים היא מקוממת ומרגיזה, אבל בעיקר ילדותית. החל מהחולצה שלבש עם נחיתתו בשדה התעופה, הציטוטים השחצניים והשיא אתמול, עם חגיגה בסגנון שער אליפות. טוב, פעם הוא כבר חגג שער כזה – רק באדום.
כריסטיאנו רונאלדו, הספורטאי עם האגו הכי נפוח בעולם, בקושי הוציא חיוך כשכבש בשמינית גמר ליגת האלופות מול קבוצתו לשעבר, מנצ'סטר יונייטד, כמעט ארבע שנים אחרי שעזב אותה. אבל זהבי? לא ימתין יותר מחצי שעה. חוסר כבוד משווע.
אז כמה זמן ייקח עד שערן זהבי יהפוך ל"סמל" עבור הצהובים?
ציון 3 – שבת של כדורגל
ערב יום השואה שחל הערב (א') "סידר" לנו שישה מתוך שבעה משחקים בליגת העל ביום שבת. אירוע נדיר יחסית, כשארבעה מתוכם גם שודרו.
מ-3 עד 11 בלילה, מרתון רצוף של כדורגל ישראלי. ללא זפזופ לאנגליה, בלי בירה שנשפכה בחגיגות האליפות בגרמניה ואפילו המשחקים המרכזיים אצלנו היו בשעות פריים טיים לעומת ריאל מדריד בספרד. נשארתי נאמן אתמול לכחול-לבן.
אז לא, זה לא היה יום גדול של כדורגל, לפרקים נרחבים גם משעמם, אבל היי – שער קריטי של ללה ב-0:1 של הפועל חיפה, שוויון דרמטי שעוד עשוי להוריד את נתניה ליגה ב-1:1 מול סכנין, משחק מצוין בין מכבי חיפה לעירוני ק"ש ושער ניצחון (2:3) ועוד דרבי עם קהל מלא וצבע. והכל בשבת אחת.
אז אולי שווה לחזור לימים של פעם, שבהם "שבת של כדורגל" הייתה פשוטו כמשמעו - "שבת של כדורגל"? נקודה למחשבה.
ציון 4 – האליפות הוכרעה. לא משנה איזו
פעם ראשונה מזה הרבה זמן שיש לנו שתי אלופות. כל אחת בליגה שלה. מכבי ת"א של אוסקר גרסיה ומכבי חיפה של אריק בנאדו (בניגוד למכבי חיפה של ראובן עטר, שעליה יש שחקנים שצריכים לתת את הדין).
אלו בעיקר שתי "אלופות" ראויות. השליטה המוחלטת של מכבי ת"א ב-0:2 על הפועל, הייתה רק עוד ניצחון טקטי מרהיב לגרסיה, שבמחי עונה אחת השכיח עשר שנים קטסטרופליות בקריית שלום. בהחלט ראוי. וגם מכבי חיפה ראויה לתואר של כבוד, על החוסן המנטלי והאופי שהיא מראה, אם כי זה ללא סיטואציה נורמטיבית של לחץ.
אם הצהובים ימשיכו במגמה אותה הגה ג'ורדי קרויף, והדרך שמתווה בנאדו תחלחל גם ללחץ של הציפיות שיבואו בקיץ – אולי נקבל בעונה הבאה גם מאבק אליפות ראוי לשמו.
ציון 5 – מג'יק ג'ונסון – הקסם שיביא מהפכה
הנושא הבא לא קשור לכדורגל. הוא גם לא ממש קשור לכדורסל, אבל הוא כן קשור לספורט. ואם כבר קיבלנו כאן את הבמה להאיר דברים חשובים, אי אפשר להתחמק מנושא כל כך מרתק.
אחד הסיפורים החמים והחשובים בסופ"ש האחרון בארה"ב, הגיע מכיוונו של מג'יק ג'ונסון, אגדת העבר של הלוס אנג'לס לייקרס וכיום פרשן NBA וכן הבעלים של הלוס אנג'לס דודג'רס בבייסבול. במהלך השבוע האחרון, הסתובב ברשת סרטון שפרסם אתר הרכילות TMZ ובו בנו של ג'ונסון, אי.ג'יי, שמצהיר באופן פומבי הוא הומוסקסואל וכי הוא יוצא מהארון קבל עם ועדה.
בשישי התפרסם ראיון שנעשה עם מג'יק על הנושא, שידע על כך כבר מאז שהיה הילד בן 12. הראיון והמילים, לא פחות ממעוררות השראה. "אני תומך בו לחלוטין ורוצה שיחיה באיזו דרך שהוא רואה לנכון", אמר ג'ונסון בגילוי מרשים, לא רק באמריקה השמרנית אלא בעיקר בעולם הספורט הגברתני והמאצ'ואיסטי, שמעולם לא זכה לראות דמות פופולרית בענף מוביל, יוצא מהארון. כמובן עקב חשש מתגובות של החברים לקבוצה והקהל.
מג'יק ג'ונסון מדבר בגילוי לב על בנו שיצא מהארון
"אם יהיה שחקן אצלי בדודג'רס שייצא מהארון, אני אתמוך בו ב-150 אחוז", אמר הבעלים, שנתן דחיפה פומבית משמעותית למאבק בדעות החשוכות וכמעט תקדימית. "אמרתי לבן שלי: 'אנחנו עוד לא יודעים את זה, אבל יש סיכוי טוב שלמה שעשית יהיה אימפקט אדיר בעוד כמה שנים'", סיפר ג'ונסון בראיון. וצדק.
האיש שגרם לעולם כולו להסתכל מעט אחרת על נגיף האיידס לפני למעלה מ-20 שנה, ייתכן ועשה עוד צעד משמעותי לקראת חיסול הטאבו הגדול ביותר בעולם הספורט. מי יודע, אולי יום אחד גם בליגת העל שלנו בכדורגל שחקן הומוסקסואל יוכל להיחשף ולהרגיש בטוח. בינתיים, אפילו סתם שחקנים צ'צ'נים לא מרגישים כאן בטוחים...
לתגובות ומעקב: עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
לפנייה לכתב/ת 
