תשאירי את הבעל והילדים בבית

את חוזרת מהעבודה שאת כל כך אוהבת, הגבר שלך הכין לך אמבטיית שמנים מפנקת, כוס יין אדום ממתינה לך על דפנות האמבטיה, ליד נר הווניל הדולק. האורות עמומים. הילדים כבר מזמן אחרי "שיעורים-מקלחת-ארוחת ערב", ישנים כמו מלאכים, ועל המיטה ממתינה לך שמלה חדשה מהמעצב ההוא שרצית כבר מזמן: הדרך שלו להודות ולהגיד לך כמה את מהממת.

אז זהו שלא.

אחרי שעות של פקקים ושיחות בענייני עבודה תוך כדי נסיעה, מצאת חניה במרחק של כמה רחובות מהבית, העומס לוחץ לך על הרקה הימנית, נזכרת ששכחת לקנות אבקת אפייה, בזמן שאת מנסה לפלס נתיב למעבר בין הרולרבליידס של הגדול הזרוק על הרצפה לקורקינט של הקטן. הילדים משפריצים מים לכל עבר במקלחת כי זה כיף, הוא עמוק במחשב עם העבודה, הלחץ ברקה השמאלית גדל ועל המיטה, איך לא, ממתינה לך ערימת כביסה מאתמול.

שלום, אני נוסעת!(צילום: סורין ססיאן )

• רוצה לנוח מהשגרה? הירשמי למאגמה צ'אלנג'
  

רגע אוויר. הגעת למסקנה הנכונה ונרשמת למסע. עברת את יום המיונים בקלות, כי מה זה קצת אקסטרים מול מסע ההישרדות שאת עוברת מידי יום בבית? את אמורה לצאת למסע של החיים ואין לך מושג קלוש מה לקחת איתך במסע אל הלא נודע. אז בכדי להקל עלייך מעט, מעבר לרשימת הציוד הסטנדרטית, הנה כמה טיפים ששווה לאמץ:

נקייה מדעות קודמות וקדומות על נשים שונות ממך, על מקומות שלא ביקרת בהם ועל אורח חיים שמעולם לא נחשפת אליו. בואי נקייה מפחדים וידיעות ברורות על עצמך. השאירי בבית את כל הביקורתיות והיכולת הישראלית הבלתי נגמרת לקטר ולמצוא דרך שרידי הכוס, כמה כבר שתו ממנה. רק כך תוכלי לספוג רגעים חדשים ומרגשים שינחתו בקלות לתוך הנקי הזה שבנשמה שלך.

השאירי בבית את כל המסכות. את אלה הגשמיות (הנמרחות והמריחות) וגם את המטאפוריות. את לא באמת צריכה חמישה סוגי בשמים ולידם במדף את יכולה להניח גם את כל המסכות הלא מוחשיות. אלו שעטית על עצמך במשך השנים כי היית צריכה. תוך יומיים במסע יכירו אותך בדיוק כמו שאת ותתפלאי לגלות שבלי שום מסיכה אפשר לאהוב אותך ואפילו לחשוב שאת נהדרת.

בלי איפור, בלי בגדים מעוצבים - הכי יפה לך בטבעי(צילום: סורין ססיאן )

את השעון, את לוח השנה עם המשימות ואת הלחץ - השאירי בבית. הכל בסדר. במהלך המסע לא תהיה לך באמת סיבה להסתכל בשעון ( לא, גם לא בשביל לבדוק אם עכשיו בדיוק הוא לוקח אותם מהחוג או זוכר לתת להם ארוחת ערב). אולי תגלי שהמרחק ושינוי המקום מאפשרים התבוננות אחרת בזמן. אולי תגלי שיש פוקוס אחר לשאלה מה חשוב.

אין מכשיר חכם. רק את חכמה

יסלחו לי אלוהי הסלולאר, קוראי הספרים האלקטרוניים ושליחי האייפד עלי אדמות. תעשי לעצמך טובה, השאירי אותם בבית. אני יודעת, את צריכה הפסקה עכשיו כי הדופק הפך מהיר מדיי ובטח הפסקתי להשמע אמינה כשביקשתי ממך להשאיר את הוד רוממותו האייפון מאחור.

אבל ככל שתגיעי משוחררת מכבלי הטכנולוגיה, ככל שתבואי מבלי שאוהבייך יוכלו להשיגך בכל רגע נתון, ככל שתתנקי מהצורך לעדכן באינסטגרם על איזה פסגת הר את, מהצורך לעשות לייק בפייס על תמונות ספה חדשה שקנתה גיסתך ומהצורך להתעדכן במבזקי חדשות מהארץ. כך יגדל ויתרחב ערכה של המתנה החד פעמית הזאת, שאת מעניקה לעצמך.

(ואם בכל זאת הבאת איתך טלפון? את מוזמנת לשלוח מדי פעם הודעה שאת נכנסת לאזור ללא קליטה, כשבעצם את מתכוונת לקלוט בעיקר את עצמך ואת מה שסביבך).

בואי עם מחברת חדשה ועט, כדי שתוכלי לתעד רגעים נדירים שלא האמנת שיקרו לך. וכן, זאת בהחלט הזמנה לכתיבה ולניסוח מילים, רגשות ומחשבות שעוברות דרך הראש והלב.

בואי עם כמה שיותר דברים קלילים, שתוכלי באמצעותם להשתחרר ולהתחבר לנשים שאתך, לנוף, למראות, לתרבות, לחוויה. בואי עם כמה שפחות דברים שיהוו משקל עודף ומיותר.