יעל אנדורן ואני
כמו מנכ"לית משרד האוצר גם אני התקבלתי לעבודה כשהייתי בהריון. קבלה של עוד ועוד נשים בהריון לעבודה תציג מסר חד וברור לאשה המודרנית: יש לך מעמד שווה , גבוה וחשוב בשוק העבודה ואנחנו רוצים אותך
אני זכיתי להיות אחת ממתי מעט. הריון שני, חודש חמישי, מכרז של המוסד האקדמי המוביל בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, לתפקיד סגנית דוברת האוניברסיטה. עבודה תובענית ובעל חשיבות בתוך הארגון וכמובן כלפי חוץ.
גם אני, כמו נשים רבות, לא טיפחתי תקוות לפני ראיון העבודה הראשון וגם לא לפני השני. חשבתי שאני מתאימה לתפקיד, אבל הבון טון בשוק העובדה הינו ברור - נשים בהריון לא מתקבלות לעבודה.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
להיות עם חופשי גם בנישואים / סמדר דקל נעים
יאיר, אל תעזור לי / רונן לב (שם בדוי), היי-טקיסט
בקיץ 2011, להפתעתי ולהפתעת רבים ממכריי, ואל מול הרמת גבות לא מועטה באוניברסיטה עצמה, אורית סוליציאנו, הדוברת דאז, קיבלה אותי לעבודה. לאחר ארבעה חודשים, בתחילת החורף, ילדתי את בתי ויצאתי לחופשת לידה.
מה הביא את הדוברת ואת האוניברסיטה העברית לקבל אותי לעבודה? מה הביא את שר האוצר לקבל
המצב בפועל
"הסיכוי של אישה הרה להתקבל לעבודה אפסי"
נעם ברקן
בשנה החולפת, 80% מהחלטות משרד הכלכלה בנושא אפליית נשים בהיריון במקום עבודה, התירו למעסיקים לפטר או לצמצם את היקף משרתן או הכנסתן
ההריון יסתיים, חופשת הלידה תעבור אף היא והאם הטרייה תחזור לעבודה בכוחות מחודשים. האשה תמשיך לתרום עוד שנים ארוכות. שהרי מקובל היום שאמהות הן לא רק אמהות, אלא גם נשים עובדות. ועל כן תרצה אותה אמא חדשה לחזור למעגל העבודה כמה שיותר מהר, כדי שתוכל לעזור בפרנסת הבית. אשה שקיבלו אותה לעבודה בזמן הריון תדע גם, ככל הנראה, להכיר תודה ולהפגין נאמנות, תכונה שהופכת נדירה יותר ויותר בשוק העבודה המודרני.
לא נצטרך לבחור
משרד האוצר דורש להעלות את גיל הפנסיה לנשים. תוחלת החיים של נשים עולה, אשה שילדה בשנות ה-20 ובשנות ה-30 לחייה, יכולה לעבוד בהיקף מלא עוד עשרות שנים. חופשת לידה של 3-4 חודשים הינה פסיק בעשרות שנות עבודה.קבלה של עוד ועוד נשים בהריון לעבודה תציג מסר חד וברור לאשה המודרנית: יש לך מעמד שווה , גבוה וחשוב בשוק העבודה ואנחנו רוצים אותך. זה ישנה תפיסות מסורתיות. נשים שאפתניות לא יצטרכו לבצע בחירה אכזרית - קריירה או אמהות. מעמדן של נשים בשוק העבודה ישתנה דרמטית.
נשים בנות 30+בארץ נמצאות בבעיה תמידית. מחד, השעון הביולוגי שמתקתק ללא הרף והחברה הישראלית שדוחפת, יותר מכל חברה מערבית, להקמת משפחה. (מחקרים סוציולוגים רבים עוסקים בשאלה מדוע זה המצב כאן בישראל. אחת התשובות שעולה תמיד היא היותנו עם נרדף ומושמד לאורך שנות ההיסטוריה והצורך בהישרדות).
מאידך, עומדת האשה המודרנית הצעירה מול שאלת המימוש העצמי: מי אני? האם אני רק אמא או שאני גם יכולה לממש את עצמי מבחינות אחרות? האם אוכל להמשיך לטפס בסולם הדרגות המקצועי גם כשאני מפסיקה את עבודתי ויוצאת לחופשת לידה?
דילמה זו גורמת לנשים רבות לוותר על חלום המימוש העצמי ולהסתפק בעבודה במשרה חלקית שתאפשר להן לבצע את הדבר החשוב: גידול הילדים. משום כך נשים רבות מפחדות לגשת למכרזים, למשרות בעלות דרגה גבוהה, לחברות מובילות במשק מתוך הנחה שממילא לא "יספרו" אותן ויעדיפו את הגבר שיהיה מוכן לעבוד שעות ארוכות.
אבל אפילו שוק העבודה הישראלי השמרן, שבדרך כלל נמצא הרחק ממקביליו בעולם, מתחיל להבין את עוצמתן וחשיבותן של נשים במקצועות השונים. בשוק הישראלי החלו להבין כי גם אשה בהריון היא נכס שיש לטפחו, לשמור עליו וכן - אפילו לקבל אשה בהריון לעבודה.
יעל אנדורן זכתה לתמיכתו הבלתי מעורערת של שר האוצר הטרי. אני קיבלתי את ההזדמנות באוניברסיטה העברית. יש לקוות שגופים וחברות במשק ילכו באותה דרך בעתיד הקרוב.
תמר רבינוביץ, סגנית דוברת האוניברסיטה העברית בירושלים
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
תמר רבינוביץ
מומלצים
