שתף קטע נבחר
 

תוכנית לפיד: העלאת יעד הגירעון ל-3.5%

שר האוצר, יאיר לפיד, רוצה לצמצם את היקף הקיצוץ הנדרש בתקציב ביותר מ-10 מיליארד שקל, ולהסתפק בקיצוץ בארבעה מקורות עיקריים: ביטחון, שכר עובדי המדינה, קצבאות ילדים ותשתיות. לשם כך הוא מתכנן להעלות בפעם השנייה ברציפות, תוך פחות משנה, את יעד הגירעון. החשש: פגיעה בדירוג האשראי של ישראל. הנגיד פישר צפוי להתנגד נחרצות

שר האוצר, יאיר לפיד, מתכנן להעלות בפעם השנייה ברציפות, תוך פחות משנה, את יעד הגירעון. לפיד מעוניין להעלות את יעד הגירעון של ממשלת ישראל לשנת 2014 מ-2.75% ל-3.5% מהתוצר במשק. כך רוצה שר האוצר לצמצם את היקף הקיצוץ הנדרש בתקציב המדינה לשנים 2014-2013 ביותר מ-10 מיליארד שקל, ולהסתפק בקיצוץ בארבעת המקורות העיקריים: ביטחון, שכר עובדי המדינה, קצבאות ילדים ותשתיות.

 

 

העלאת יעד הגירעון (החריגה המתוכננת בין ההוצאות וההכנסות) לשנת 2014 גוררת אוטומטית עדכון נוסף של יעד הגירעון לשנת 2013, מ-3% תוצר ללמעלה מ-4% תוצר. זאת, לאחר שבקיץ שעבר כבר עודכן יעד הגירעון ל-2013, מ-1.5% ל-3%.

 

ההחלטה נפלה בסוף השבוע האחרון, לאחר שלפיד קיבל הצעות שונות ומגוונות מפקידי האוצר לקיצוצים נוספים בתקציב המדינה ודחה כמעט את כולן. בכך נותר הקיצוץ המתוכנן בתקציב המדינה פחות או יותר על אותם היקפים שעליהם דובר לפני הבחירות: 3-4 מיליארד שקל בביטחון, וסכומים דומים בקצבאות ילדים, שכר עובדי המדינה ותקציב משרד התחבורה והתשתיות.

 

קיצוץ המבוסס על ארבעה מקורות אלו יצמצם את הוצאות הממשלה בכ-12 מיליארד שקל ב-2013 ובסכום דומה ב-2014. הקיצוץ הנדרש כדי לאזן את התקציב, כך שהממשלה תעמוד ביעד גירעון שקבעה לעצמה, הוא בהיקף של כ-35 מיליארד שקל. שר האוצר צריך למצוא מקורות ל-10 מיליארדי שקלים נוספים. המקור היחיד שאליו ניתן לגשת, מבלי לקצץ עוד בתקציב המדינה, הוא יעד הגירעון.

 

שינוי יעד הגירעון, אם יוחלט עליו, יתבצע באמצעות חוק התקציב שיוגש לכנסת.

 

צעד שנוי במחלוקת 

מדובר בצעד שנוי במחלוקת. קביעת יעד גירעון של למעלה מ-4% תוצר לא תאפשר, ככל הנראה, לממשלת ישראל להמשיך להוריד את יחס החוב לתוצר שלה בשנים הקרובות ומדובר גם בהעלאה שנייה ברציפות תוך פחות משנה של יעד הגירעון הממשלתי. מתנגדי הצעד סבורים כמדובר בסימן לחולשה וחוסר מנהיגות, ומזהירים כי הצעד יגרום לפגיעה בדירוג האשראי של מדינת ישראל.

 

בנוסף, מדגישים מתנגדי המהלך את העובדה שממשלת ישראל בוחרת להעלות את יעד הגירעון בתקופה שבה המשק צומח. העלאה של יעד הגירעון מקובלת בתקופות מיתון, כדי לאפשר לממשלה להמשיך להזרים ביקושים למשק ולתרום לצמיחה דרך תקציב המדינה. אך העלאה של יעד הגירעון בתקופה של צמיחה כלכלית, רק על מנת לאפשר לממשלה לחרוג מהיקף ההוצאות שנקבע לה, נחשבת לצעד לא אחראי.

 

מנגד, המצדדים במהלך מעלים טיעון עיקרי אחד לטובתו: יעד הגירעון לא נשמר בפועל, גם בשנה שעברה. ממשלת ישראל סיימה את 2012 עם גירעון של 4.2% תוצר (38 מיליארד שקל), כאשר יעד הגירעון בחוק התקציב היה 2.5%. הסיבה לפספוס של יעד הגירעון באותה שנה הייתה גבייה נמוכה מהצפוי של מסים. אם יעד הגירעון אינו נשמר גם ככה, שואלים המצדדים במהלך, מדוע לא להעלותו.

 

בימים הקרובים ייפגש שר האוצר עם נגיד בנק ישראל וידון איתו בהחלטה. אם לשפוט לפי יחסו של פישר להעלאה הקודמת של יעד הגירעון – הוא צפוי להתנגד נחרצות. "לא טוב ולא סביר", כינה פישר בקיץ האחרון את העלאת יעד הגירעון ל-3%. "מדברים על 3% גירעון כאילו נגיע לשם אבל אני לא בטוח שנגיע לשם אם יהיה מיתון", אמר פישר.

 

פישר גם חזה, כי זו לא תהיה הפעם האחרונה שההצעה הזאת תועלה בפניו. "שמעתי אתמול מישהו אומר שאין הבדל בין 2.5% ל-3%", אמר. "אם כך, אז גם אין הבדל בין 3% ל-3.5% ונגיע ל-5% בלי שום בעיה".

 

מלשכתו של לפיד נמסר, כי בשלב זה הם אינם מתייחסים לנושא.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יאיר לפיד
צילום: רויטרס
צילום: אוהד צויגנברג
סטנלי פישר
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים