דרך המשי 2.0: אסיה כובשת גם את האינטרנט
באסיה מתחברים בכל חודש למעלה מ-11 מיליון איש לאינטרנט. המשמעות: מרכז הכובד והנוכחות ברשת עובר, כמו תופעות כלכליות וטכנולוגיות רבות אחרות, אל הצד המזרחי של היבשת שבה אנו שוכנים. איך זה ישפיע על ישראלים צעירים שרוצים לפרוץ עם אפליקציות או תוכנות חדשות שפיתחו אל מעבר לים?
פעם הייתה זאת דרך המשי שחיברה את אסיה אל העולם המערבי (ויש אומרים כי חיברה את העולם המערבי אל אסיה). בדרך העוברת דרך השלגים והמדבריות של מרכז אסיה עברו סוחרים דוגמת מרקו פולו וגם לוחמיו של ג'נגיס חאן על מנת להעביר מצד לצד לחימה, סחורות ובתוך כל אלה גם מידע על העולם שמעבר להרים, כשהם חושפים את אירופה לנייר ולדיו, לדפוס ולזיקוקין די-נור וגם לפסטה.
- מאמרים נוספים מאת טל רשף
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
עם הכניסה לתקופה המודרנית הקיפו ספינות המפרשים והקיטור של אירופה את כף התקווה הטובה (הקצה התחתון של אפריקה) והגיעו לנמלים של המזרח, כאשר הפעם הם מביאים איתם את הבשורה המערבית אל התרבויות האסיאתיות. בשורה של מדע, טכנולוגיה, סחר עולמי ואימפריות קולוניאליות.
היום, במאה ה-21, כאשר סין מפתחת דרך משי חדשה של רכבות מהירות וכבר אין צורך בגמלים דו-דבשתיים או בספינות תלת-תורניות, עיקר הקשר הוא בנתיב האלקטרוני, ביטים ובייטים מעופפים במהירות האור בסיבים אופטיים בין מזרח ומערב, ומאפשרים לאנשים משני הצדדים לדעת מה קורה בצידו השני של העולם.
המהפיכה החלה בשעתו בארצות הברית, התפשטה משם לרחבי העולם המערבי וממנו לשאר העולם. עיקרה הפעילות האינטרנטית עדיין מתקיים בארצות השפע של צפון אמריקה ומערב אירופה אך זה הולך ומשתנה ומרכז הכובד עובר, כמו תופעות כלכליות וטכנולוגיות רבות אחרות, אל הצד המזרחי של היבשת שבה אנו שוכנים.
התפקיד הראשי בדרך
בזמן בו אתם קוראים את הכתבה הזאת אנשים במנילה מחברים את המחשב החדש שיצא כרגע מהאריזה אל הכבל המחובר אל הקיר והמוביל אל ספק האינטרנט. ברגעים אלה יוצאים אנשים מהחנות של HTC או סמסונג בצ'נגדו וגולשים בעזרת הסמארטפון שרכשו כעת לאתר הציוצים הסיני על מנת לבשר לחבריהם על הצעצוע החדש.
ברגעים אלה יושבים אנשים בכלכתה ובמומבאי מול המסך, כותבים בלוג או רוכשים ומזמינים מוצרים דרך האינטרנט. כלכלת העולם עוברת מזרחה ואיתה הנוכחות ברשת. אסיה מגדילה כמעט בטור הנדסי את הנוכחות שלה באינטרנט והופכת במהירות לשחקן הראשי בו.
המספרים מרשימים. כבר היום תופס השוק המזרח אסיאתי כ-42% מהפעילות באינטרנט בעולם, וכאמור הוא עדיין לא סיים להראות לנו מה הוא מסוגל לעשות. על פי נתונים שפורסמו, באסיה מתחברים בכל חודש למעלה מ-11 מיליון משתמשים, וזה יותר מכלל התושבים של ישראל גם יחד.
בשנת 2007 היו באסיה קצת יותר מ-400 מיליון גולשים, שגם זה בהחלט לא מעט, אך היום, שנים בודדות מאוחר יותר, כבר יש יותר ממיליארד. המשך הדרך צפוי לקחת אותנו רחוק עוד יותר, שכן הקצב רק מתגבר. החדירה של האינטרנט באסיה עומדת נכון לרגע זה על פחות מ-30%, כלומר הפוטנציאל להמשך ההתפתחות גדול כמעט פי 3 יותר מאשר מה שכבר התממש.
ענקיות האוכלוסיה מובילות במספר המתחברים
האינטרנט הוא מדד להתפתחות כלכלית וטכנולוגית של מדינה. הנתונים הללו מצביעים על המקום של אסיה היום בכלכלת העולם ועל הפוטנציאל שלה להמשך הצמיחה. ניתוח פנימי השוואתי של מאפייני ההתחברות יכול גם להאיר על האופן בו חלקים שונים של אסיה נעים קדימה והיכן הם נמצאים.
מדד מתבקש הוא מספר המתחברים בכל מדינה. באופן טבעי מובילות את הרשימה ענקיות האוכלוסיה שמשני צידי ההמילאיה, אבל למרות שלשתיהן מספר תושבים דומה הרי שבעולם האינטרנט בסין מספר המשתמשים עבר את החצי מיליארד וגדול פי 4 בערך מאשר בהודו.
במקום השלישי, ובפער לא גדול אחרי המקום השני, נמצאת יפן. להודו יש אמנם פי 10 תושבים מאשר לה אבל מספר הגולשים שלהן די דומה, מה שמדגים את הפער שבין סוני ומיצובישי לבין נער החידות ממומבאי. עם זאת מעניין להביט על קצב השינוי, כי מספר המשתמשים ביפן דורך במקום בשנים האחרונות בעוד שבהודו הוא מגביר חיילים וגדל בקצה מתעצם.
הנתונים ממשיכים הלאה גם כאשר בודקים את שאר מדינות המזרח על פי המתכונת שתוארה כאן, כאשר למדינות עתירות אוכלוסין דוגמת אינדונזיה, וייטנאם והפיליפינים יש מקום מכובד, אך ביניהן נדחקים מחוזות ומדינות בעלי פחות תושבים אך יותר מזומנים כמו סינגפור, טיוואן, הונג-קונג וכמובן דרום קוריאה.
הבדלים מהותיים במהירות הגלישה
מדינות אלה גם מובילות במהירות הגלישה באינטרנט. דו"ח של הספק הגלובלי אקמאי טכנולוג'יז משנת 2012 מוצא כי מהירות הגלישה הממוצעת במזרח אסיה אמנם עומדת על כ-2.6 מגה-ביט לשניה אך זאת נחלקת בין הודו, סין, הפיליפינים ורבות אחרות מצד אחד שלא מגיעות אפילו ל-2 מגה-ביט בממוצע, לבין טיוואן, סינגפור ושאר מדינות השגשוג המורידות תמונות וסרטים ותוכנות בקצבים גבוהים בהרבה, ובראשן דרום קוריאה עם שיא מרשים של כ-15 מגה-ביט, למעלה מפי 15 מאשר זה הממוצע של הודו.
כדאי ללמוד את הפרטים הקטנים לפני שמתחילים לשווק באסיה מוצרים תלויי מהירות גלישה. לפני שנים הסתובבה בדיחה אודות איש מכירות המגיע לבית במערב התיכון של ארצות הברית ומציע לבעלת הבית לרכוש שואב אבק. הוא מפזר על הרצפה שקית מלאה אבק ומצהיר כי יאכל זאת עם כפית אם המכונה שלו לא תצליח לשאוב אותו לגמרי. בעלת הבית ממהרת למטבח וחוזרת עם כפית, נותנת לו ואומרת: תתחיל לאכול, כי אין לנו חשמל בבית. ככה זה כשיש פער בין המוצר לתשתיות הנדרשות לו.
אנשי המכירות הישראלים בסין אשר מתאכסנים במלון יוקרתי בשנז'ן או בשנגחאי יכולים להתרשם בעת שבתם בלובי עם המחשב הנייד על הברכיים כי סין נהנית מאיכות גלישה גבוהה, ולא היא. מעניין לראות שבטבלאות סין נמצאת בדרך כלל במקום נמוך יחסית מבחינת איכות הגלישה. אמנם מספר הגולשים בה הולך וצומח בקצב אדיר, אך אלה מסתייעים ברוב חלקיה בתשתיות שעדיין יש להן לאן להתפתח, גם אם הן טובות יותר מאשר במדינות הנחשלות מבחינה טכנולוגית באסיה דוגמת וייטנאם, הפיליפינים והודו. אלה דברים משמעותיים, כי מאות מיליונים החיים מחוץ למרכזים המפותחים סובלים מגלישה זוחלת יחסית, וזה נתון משמעותי למי ששוקל לספק לשוק הסיני ציוד היקפי, אפיקציות ושירותים הדורשים מהירות גלישה גבוהה.
זה השוקל לשווק באסיה מוצרים התלויים באחוז גבוה של חדירת האינטרנט לאוכלוסיה מומלץ לו לדעת כי הנתון של פחות מ-30% משתמשים, שהוא כללי ומפושט, קרוב לנתונים של מלזיה, תאילנד וסין, אך מתחלק בצורה בלתי שיוויונית בין מחוזות השגשוג דוגמת טיוואן והונג-קונג (כ-70%), יפן (80%) וקוריאה (82%), לבין המדינות הנחשלות דוגמת מיאנמר, לאוס ובנגלדש הנהנות מאחוזים בודדים של משתמשי אינטרנט, פחות אפילו מהודו על עשרת האחוזים שלה. היכן תרצו לשווק אפליקציות דוגמת Waze המחייבות הפצה ויראלית בקרב המוני משתמשים?
טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים במזרח אסיה , מנהל את פורום אסיה-ישראל לעסקים ומחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין"
לפנייה לכתב/ת 
