מדינת ישראל חוגגת 65 שנות עצמאות
מעצב לשמחה: בהר הרצל שבירושלים נערך טקס הדלקת המשואות המסורתי במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה ומכובדים נוספים. יו"ר הכנסת: "עתידנו בציונות ולא בציניות"
חגיגות יום העצמאות ה-65 נפתחו הערב (יום ב') עם הנפת הדגל לראש התורן בהר הרצל. הטקס הוא בסימן שנת המורשת הלאומית. 12 הישראלים שנבחרו להדליק משואה ולהוציא לדרך את חגיגות יום העצמאות כוללים חניכי תנועות נוער, לוחם צוות אוויר ומרצה לספרות.
חדשות נוספות בעמוד הפייסבוק של ynet
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נשא דברים ואיחל חג עצמאות שמח. "לא נולדתי על האדמה הזאת, ונופיה לא נצרבו בי בשנות ילדותי", אמר. "כילד לא חלמתי שיגיע הרגע ואעמוד כאן, לצד קברו של חוזה המדינה, כנציגה של כנסת ישראל. לא חלמתי, לא בגלל שלא העזתי ולא בגלל שפחדתי. כילד, בקושי הכרתי את מדינת ישראל ולא חלמתי להיות חלק ממנה. ומשכך, לא ידעתי שחלום כזה אפשרי, שאפשר לחלום רחוק כל-כך, עמוק כל כך, שונה כל כך".
אדלשטיין הוסיף ואמר כי "אנחנו צריכים לשאוף לחברה שבה יהודי חרדי יוכל לממש באופן מלא את צורת החיים שבה הוא מאמין, ובתוך כך לקבל עליו אחריות לביטחונה ולעתידה של המדינה, כשם שעושה זאת בן גילו החילוני". אדלשטיין ביקש לשלוח מסר לבני הנוער. "עתידנו בציונות ולא בציניות", אמר. "השילו מעליכם שכבות של עייפות, נפצו את הבועה ונתחבר יחד אל לבו הפועם של העם, אל הזיכרון והמורשת".
לאחר מכן הוא הדליק משואה, "לכבוד תושביה החלוצים של מדינת ישראל, החותרים קדימה בעז רוחם וממשיכים, למרות הקשיים, בבניין וישוב הארץ". אדלשטיין הזכיר גם את "אחינו האסיר יונתן פולארד, שחירותו נשללת ממנו כבר עשרים ושמונה שנה, ומתוך תפלה ותקווה שיזכה במהרה לעלות לציון".
מדליקי המשואות
אל"מ (מיל.) דני שפירא. שירת ב"שירות אוויר" לפני קום המדינה והשתתף במלחמות ישראל כלוחם צוות אוויר. מסכם 57 שנות טיסה כטייס ניסוי וטייס תובלה. שפירא מנחיל את מורשת מדינת ישראל, צה"ל וחיל האוויר במפגשים רבים עם הדור הצעיר בבית הספר לטיסה ובבסיסי חיל האוויר.
מוקי צור. חוקר ההתיישבות היהודית בארץ והיסטוריון של התנועה הקיבוצית. בספריו הרבים הוא עוסק בנושא הציונות המעשית ומתאר דמויות מיוחדות במפעל הקיבוצי. סופר, עורך ומחנך. מרצה בישיבה החילונית "בינה" ובמכינה הקדם צבאית "בינה". חבר עין גב.
דוד בלומברג. יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית בירושלים, שאוספת ומשמרת את מכמני התרבות היהודית הישראלית מכל הזמנים. לציון 100 שנים להקמתה עוברת הספרייה תהליך התחדשות מקיף כדי להתאימה למאה ה-21. עם סיומו תהפוך למרכז תרבות שיפאר את ירושלים ויהווה אבן שואבת לציבור הרחב וליהודים וחוקרים מהעולם כולו. בלומברג, שמוביל את המיזם בהתנדבות, ניהל בעבר בנקים מרכזיים בארץ. הוא עומד בראש קרן בנושאי אמנות ותרבות המקדמת אמנים צעירים.
פרופסור תמר רוס. חוקרת ומרצה בעלת שם בתחום מחשבת ישראל. התמחתה בזרם החסידות, המתנגדים ותנועת המוסר ובמחשבת הרב קוק. בעלת פרשנות מקורית בנושא שוויון מגדרי בתיאולוגיה היהודית. תושבת ירושלים.
פרופסור מאיר בוזגלו. איש רוח, משלב מתמטיקה ופילוסופיה ומרצה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית, ופעיל ציבור. פעל לקידום ההתעניינות המחודשת בפיוט היהודי ולהקמת אתר האינטרנט "הזמנה לפיוט", כמורשה מבית אביו ר' דוד בוזגלו, שהיה גדול הפייטנים במרוקו; סייע להקמת רשת החינוך "קדמה" וייסד קבוצת חשיבה המנסה לאתר כיוון ודרך במקורות היהדות בשאלות הנוגעות למדינה ולחברה בישראל.
דב צור, ראש העיר ראשון לציון ואיריס הלפרין, מנהלת בית הספר "חביב" בעיר. לפני למעלה מ-120 שנה יצרו ראשוני המתיישבים בראשון לציון נכסי תרבות וסמלים לאומיים שהם עמודי התווך במורשתנו: בית הספר "חביב" היה אחד משני בתי ספר בארץ שבו התלמידים למדו ודיברו אך ורק בשפה העברית ותוכנית הלימודים הוכנה בהשראתו של אליעזר בן יהודה. בעיר זו הונף לראשונה הדגל הכחול-לבן ובשירו של נפתלי הרץ אימבר - "התקווה" - הכניסו אנשי ראשון לציון מספר תיקונים והצמידו לו לחן, וכך הפך להמנוננו הלאומי. העירייה שוקדת על שיפוצם ושימורם של מבנים ישנים שבהם התרחשו אירועים היסטוריים-תרבותיים אלו.
צור, שמייצג את השלטון המוניציפאלי, הוא רב-סרן (מיל.), בן לאב ניצול שואה שכל משפחתו הוכחדה ולאם שעלתה מחלב שבסוריה. הלפרין היא מנהלת מוערכת, שעוסקת בחינוך 24 שנים, מייצגת את מורשת החינוך העברי ואת הנחלת השפה העברית.
בלהה בן אליהו. מרצה לספרות עברית בת ימינו. בולטת בפרשנותה המעשירה, הנשענת על רבדים לשוניים, רקע היסטורי, המקרא וספרות חז"ל והבנה בטבע האדם. מרצה במכללות ובכנסים מקצועיים ומרחיבה את מעגל אוהבי הספרות.
פרופסור אליען אלקרנאוי. תושב רהט. נשיא המכללה האקדמית המאוחדת "אחוה" - הנשיא הבדואי הראשון של מוסד אקדמי. עם מינויו לתפקיד הכריז "זהו יום חג לדמוקרטיה הישראלית". מגלם את היכולת לקיים בכפיפה אחת הן את המורשת והתרבות הערבית בדואית והן את ערכי התרבות הישראלית-יהודית, מתוך פתיחות וכבוד הדדי.
דפנה שמשון. בת להורים מקהילת בני ישראל שעלו מהודו. אביה היה אחד ממנהיגי העדה ופעל להכרה מלאה ביהדותם של אנשי העדה והצליח בכך. כותבת ביוגרפיה של אביה, הכוללת בתוכה את סיפור המעבר של עדתה מהודו למדינת ישראל כדי להציל משכחה נכסי רוח ותרבות של עדה יהודית מיוחדת זו. תושבת קטורה שבערבה.
רינו צרור. עיתונאי ותיק. בשידוריו ברדיו ובסרטים שהוא מביים ומפיק הוא משמש פה לאזרחים החשים שהם בשולי החברה בישראל ומעלה אל פני השטח דילמות אנושיות נוקבות ובעיות חברתיות כאובות. הוא חובר למורשת העיתונות היהודית הישראלית, שמייסדיה וראשיה פעלו מתוך תחושת שליחות אישית ולאומית.
רן חדוותי. איש שטח במועצה לשימור אתרי מורשת, שממונה על מחוז השרון. חבר קיבוץ, חקלאי, ממקימי מוזיאון החצר
הישנה בעין שמר. המועצה משמרת מבנים ואתרים מן העבר הממחישים את החיבור של עם ישראל לארצו ומהווים נקודות ציון בתרבותו ובהיסטוריה הלאומית.
משואה משותפת שמוקדשת לנוער. אגטה פרצ'יק, בת 18. חניכה ומדריכה בתנועה הציונית המגשימה השומר הצעיר, שמציינת 100 שנה להקמתה. מנחילה לחניכיה ערכי ציונות וסולידאריות חברתית. תושבת אשדוד. עלתה עם משפחתה מאוקראינה.
אליענה אלבז, בת 17. חניכה ומדריכה בבית"ר, התנועה הרוויזיוניסטית, שמציינת 90 שנה להיווסדה. מטמיעה בחניכיה ערכי אהבת הארץ ושירות למען החברה. לפני כשלוש שנים התייתמה מאביה, איש כוחות הביטחון והמשטרה, שנהרג בדרכו לפעילות מבצעית.
לפנייה לכתב/ת 
