פירון בטקס פרסי ישראל: "חשש מבריחת מוחות"

חגיגות יום העצמאות ה-65 של מדינת ישראל ננעלו כמיטב המסורת בהענקת כבוד למובילים ולמשפיעים בארץ. הערב (יום ג') התקיים בבנייני האומה בירושלים טקס הענקת פרסי ישראל, שחתם את אירועי החג. בטקס השתתפו נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ושר החינוך הטרי שי פירון. ynet העביר את האירוע בשידור חי.

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet

(צילום: יואב דודקביץ')

(צילום: יואב דודקביץ')

(צילום: יואב דודקביץ')

בנאומו התייחס שר החינוך פירון למה שהגדיר כ"הישגיה המיוחדים של מדינת ישראל". לדבריו, "חיי השגרה רצופים בביקורות בלתי פוסקות מבלי שניתן תשומת לב ראויה לייחודיותה של המדינה. על אף הביקורות שיש לנו על המדינה, אסור לנו לשכוח שמדובר בנס, באירוע היסטורי חסר תקדים. עם שמתקומם מעפר, חוזר לארץ מכורתו, מחבר את עברו לעתידו כדי לבנות חברת מופת המושתתת על חלומותיהם של נביאי ישראל שצעדו על האדמה הזו".

עוד אמר פירון כי "חברה נמדדת גם על פי מרכזיותם של אנשי הרוח ואנשי המעשה הבולטים בה. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי ששמותיהם של חתני פרס נובל, חתני פרס ישראל, הוגים ואנשי רוח, סופרים ומחוללי שינויים בולטים יהיו שגורים על שפתם של צעירים בישראל. שיידעו משהו על סיפור חייהם, על היצירה שלהם ועל התרומה שלהם לאיכות חיים של כולנו. אני מאמין בצעירי ישראל. יש בהם כוחות גדולים".

שר החינוך קרא להקצות משאבים ראויים לפיתוח וטיפוח ההון האנושי והתייחס ברמיזה לאיש העסקים עידן עופר שהחליט לעבור ללונדון בעקבות שיעורי המס הנמוכים הנהוגים שם. לדברי פירון, "פחות מטרידה אותי עקירה מן הארץ של איל הון כזה כמו שמטרידה אותי בריחת מוחות, צמצום האפשרות לפיתוח וטיפוח המחקר, שחיקה במעמד הציבורי של מעצבי הרוח והמדע בישראל ובעיקר מטרידה אותי השחיקה

בחשיבותה של חברת המופת, זו היודעת להבחין בין עיקר לטפל, חברה המקבלת על עצמה אורחות חיים שיש בהם הארת פנים, מידות טובות וחוכמה ראויה".

שני פרסי מפעל חיים 

השנה הוענקו שני פרסי ישראל על מפעל חיים. אחד לראש העיר אריאל שהלך לעולמו השנה רון נחמן ז"ל, והשני לחוקר הזמר העברי אליהו הכהן. את הפרס לנחמן תקבל אלמנתו דורית. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי הוא היה "בעל אישיות מיוחדת, נדירה, וכובשת, שפועלו לווה בתחושת שליחות ומחויבות חברתית עמוקה. הוא ראה את החינוך כתנאי חשוב לבניית עיר בעלת איכות, ונמנה עם יוזמי המרכז האוניברסיטאי אריאל".

את אליהו הכהן הגדירה הוועדה כ"כהן הגדול של חקר תולדות הזמר העברי", שבמשך למעלה מיובל מקדיש את חייו לחקר הזיקה שבין תולדות היישוב לתולדות הזמר העברי.

פרס על מפעל חיים. רון נחמן ז"ל(צילום: גיל לרנר)

פרס ישראל בתחום האדריכלות והעיצוב הוענק השנה לפרופ' אדם מזור ש"במשך חמישה עשורים הטביע את חותמו על הארכיטקטורה והתכנון ברבדים רבים ומגוונים. תפישתו מדגישה את שמירת הריאות הירוקות והשטחים הירוקים ומעודדת בנייה מרוכזת בצפיפות גבוהה במרכזי הערים".

פרופ' גדעון דגן קיבל את פרס ישראל בתחום חקר מדעי הארץ ומדעי האטמוספרה. בנימוקי הוועדה נכתב כי דגן הוא פורץ דרך בתחום ההידרולוגיה, ונחשב אחד המייסדים של תחום חדש במדע - הידרולוגיה סטוכסטית: "גישתו עוררה עניין רב בעולם והישגיו זכו להכרה בינלאומית ולשורה של פרסים יוקרתיים".

בתחום חקר מדעי החיים קיבל את הפרס פרופ' נתן נלסון, שפענח את המבנה המרחבי של המערכת הפוטוסינטתית בצמחים עילאיים בעזרת שיטות ביוכימיות. מנימוקי הוועדה: "פרופ' נלסון הוא מחשובי החוקרים שקמו בישראל בתחום זה. מורה רב השראה הראוי לחיקוי והערכה, שהעמיד וממשיך להעמיד דורות של מדענים המוסיפים לפתח את חזונו המדעי".

"יחידת סגולה בעולם התיאטרון". נולה צ'לטון(צילום: עופר עמרם)

פרופ' יוסף קפלן קיבל את הפרס בתחום חקר ההיסטוריה של עם ישראל, על תרומתו המכרעת להבנת תהליכי מפתח בהתפתחות החברה היהודית והשלכותיה ארוכות הטווח. פרס ישראל בחקר לשונות היהודים וספרותם ובחקר התרבות העממית, מוענק לפרופ' חווה טורניאנסקי, שמחקריה מקיפים את תולדות לשון היידיש וספרותה.

פרס ישראל בתחום אמנות הבמה (תיאטרון ומחול), הוענק לפרופ'

נולה צ'לטון, שבנימוקי הוועדה כונתה: "יחידת סגולה בעולם התיאטרון זה שישה עשורים". עוד נכתב כי צ'לטון היא "מחזאית מקורית, מורה למשחק ומורה לחיים, אשת תיאטרון מובילה שהעמידה דורות של שחקנים ואמנים הממלאים כיום מקום מרכזי בחיי התיאטרון והתרבות בארץ".

פרופ' יורם בילו קיבל את פרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, לאחר שהקדיש את מרבית מחקריו להבנה ולחשיפה של קודים תרבותיים המאפיינים חלק ניכר מיוצאי צפון אפריקה. "מחקריו פורצי הדרך העשירו את הידע על קהילות שתרבותן לא הייתה מוכרת לחלק ניכר בחברה הישראלית", צוין בנימוקי הוועדה.

Read this article in English