שפיכה מוקדמת: מהן שיטות הטיפול היעילות?
אם בעבר שפיכה מוקדמת הייתה נחלתם של צעירים בעיקר, הרי שהיום מציפים את המרפאות האורולוגיות גברים מבוגרים, שזוכים לטיפול המשפר את מצבם. מה אפשר לעשות לפני שזה הופך להיות מאוחר מדי?
חדר ההמתנה של המרפאה האורולוגית היה צפוף כל כך, עד שחלק מהמטופלים נאלצו להמתין בכניסה לקומה ובחדר המדרגות. "הסתכלתי סביבי וראיתי שרוב האנשים פחות או יותר בגילי. חלקם נראו מהעשירון העליון, מטופחים, מגוהצים לבושים במותגים יקרים. אחרים היו בעלי מראה עממי יותר. בסך הכל היה שם חתך ישראלי חברתי אופייני. שאלתי את עצמי: 'מעניין מה מביא אותם לכאן, אותה בעיה כשלי?'".
- לעדכונים נוספים היכנסו אל עמוד הפייסבוק של ynet
כך מתאר ב', מורה לנהיגה בן 61, גרוש פעמיים ואב לחמישה. הוא עצמו הגיע למרפאה בגלל בעיה של שפיכה מוקדמת. הרופא ביקש ממנו לספר על חייו בקצרה.
עוד כתבות
- דקה זה מספיק? מתי שפיכה נחשבת למוקדמת
ב' סיפר על שירותו הצבאי כקצין בשריון, על שתי מערכות הנישואים שהיו לו, על בית הספר לנהיגה שפתח עם שותף. כשהתבקש לתאר את יחסיו עם נשים היה לרגע במבוכה, ואז סיפר שמאז ותמיד נחשב לדון ז'ואן, אוהב נשים. לדבריו, כל חייו היה במרוץ חיזור, גם במקביל לזוגיות הרשמית ולחיי המשפחה שניהל.
"היו פעמים, שחוץ מאשתי היו לי שניים, ואפילו שלושה רומנים מקבילים. בכולם גולת הכותרת הייתה סקס משובח. אתה מבין, דוקטור? כל חבריי קינאו בי.
"אני לא יודע מה קרה לי, אבל בשנה האחרונה יש לי שפיכה מוקדמת וחיי המין שלי לא דומים בכלל למה שהיו. אני כאילו גבר אחר. הזקפה בסדר גמור, רק הבעיה החדשה עם השפיכה המוקדמת מוציאה אותי מאיזון".
מבדיקות כלליות שעבר עלה שמצבו הגופני תקין ובריאותו טובה. הרופא ביקש ממנו לתאר את ההתרחשות המקדימה לשפיכה המוקדמת.
"הכל כרגיל. אני ממשיך להימשך לנשים. אני פוגש אישה, מחזר אחריה, טלפונים, סמסים, בתי קפה ואז אצלי או אצלה. ההתלהבות בשיאה, כמו שקורה לי תמיד בתחילת קשר. נכנסים למיטה. גיפופים, מזמוזים, מחמאות ואז, שנייה אחרי החדירה, אני גומר. בעבר יכולתי להחזיק גם רבע שעה, ויותר ממשגל אחד בלילה." וזו לא חוויה חד-פעמית, סיפר ב', אלא דפוס חוזר. "הייתי נמר, והפכתי לנמלה".
מחכים שלוש שנים
שפיכה מוקדמת נחשבת להפרעה הנפוצה ביותר בתחום התפקוד המיני של גברים, והיא רווחת בעיקר בנערים ובצעירים. ממחקרים ידוע שכ-30% מהגברים הצעירים יחוו תופעה זו.
"באחרונה יש שינויים במציאות החברתית", אומר ד"ר רונן הולנד, מומחה בכירורגיה אורולוגית במרכז הרפואי בילינסון ומנהל המרפאה למחלות מין במרכז הרפואי השרון. "אם בעבר הלא רחוק שפיכה מוקדמת יוחסה לצעירים, הרי שכיום יותר גברים בגילי 50-60 מתלוננים על כך."
יש כאן היפוך יוצרות דורי, אומר ד"ר הולנד. "בעבר הבעיות היו אופייניות לגיל. צעירים, למשל, סבלו מחרדת ביצוע, מחוסר ביטחון, ממחלות מין ומשפיכה מוקדמת. גברים בגיל הביניים סבלו בעיקר מבעיות פוריות, ואילו בני ה-50 ומעלה התלוננו בעיקר על קשיים בזקפה.
כיום, כאמור, המצב התהפך. יותר צעירים מתלוננים בגלוי ובחוסר מבוכה על זקפה קצרת מועד ומבקשים מרשמים לוויאגרה, סיאליס או לויטרה, ואילו המבוגרים נזקקים לטיפול בשפיכה מוקדמת, עם או בלי תוספת תרופה מעודדת זקפה," הוא מסביר.
"כך שאפשר לומר, שבכל קשת הגילים רוצים מין טוב, כאן ועכשיו, בלי בושה. אנחנו רואים פה חברה גברית שבעה, פתוחה, מאריכת ימים, מודעת לעצמה ועומדת על זכותה ליהנות גם מיחסי מין".
הוכחה, לדבריו, הוא רואה בכמות המטופלים המגיעים למרפאה. "אני לא זוכר שגשוג כזה. זו ממש תופעה חברתית. טרנד. מרפאה לתפקוד מיני מוצפת בעיקר במטופלים בני 50,60 ומעלה, ובכל יום מרפאה אני פוגש בממוצע 20 חולים חדשים. זה כבר מספר מטורף".
"אצל המטופלים המבוגרים יש כאלה שחווים שפיכה מוקדמת חד-פעמית ומגיעים מבוהלים, אצל אחרים זה התחיל לאחרונה או נמשך מהעבר.
"חלק מהגברים התגרשו או התאלמנו, ובגלל הבעיה הזו הם לא יוצרים קשרים חדשים. אחרים מרגישים את עייפות החומר בנישואים ורוצים חיזוק בתחום המיני. אבל המאפיין הכמעט ודאי בכולם, הוא הזמן הרב שחולף עד שהם מגיעים לטיפול."
לדבריו, לפי מחקרים חולפות כשלוש שנים בממוצע מרגע זיהוי הבעיה ועד בקשת עזרה. "פרק הזמן הזה עלול לקבע את הבעיה ואת חוסר הביטחון המתלווה אליה. חלק מהמטופלים ניסו טיפול התנהגותי שלא עזר או הסתייעו בצמחי מרפא שונים ולא יעילים, במשחות מאלחשות, בג'לים שונים ובכל מה שיש לשוק הרמאויות המשגשג להציע בנדון", מתאר ד"ר הולנד.
"בגדול, הרפואה לא מכירה סיבה אחת ודאית לבעיית השפיכה המוקדמת. יש רק השערות לגורמים כמו סף גירוי נמוך של הפין, רמות סרוטונין נמוכות, גורמים נפשיים כמתח, חרדה, דיכאון, חרדת ביצוע וכו'".
טיפול התנהגותי או תרופתי
לדברי ד"ר הולנד, הטיפול בשפיכה מוקדמת הוא התנהגותי או תרופתי. למטופל מוצעת אחת מהגישות הבאות:
- תרגול שיטת "התחל-הפסק:" במהלך אוננות, לעצור לשנייה ואז להמשיך בגירוי כ־20 שניות, שוב לעצור, וחוזר חלילה.
- תרגול שיטת "החנק:" לפיתה חזקה של הפין שנייה לפני השפיכה יכולה למנוע או לעכב אותה. תרגול שרירי האגן: כיווץ ושחרור יזומים של שרירי האגן מחזקים אותם ומשפרים את השליטה בהם. את התרגול ניתן לבצע בישיבה, גם במהלך נהיגה, בזמן צפייה בטלוויזיה וכו'.
"שיטות אלה", מסביר ד"ר הולנד, "עובדות במקצת המקרים. ניתן לחזק את יעילותן או להחליף אותן בטיפול תרופתי". לדבריו, חברות התרופות הזדרזו למצוא מענה תרופתי למטופלים מבוגרים לשימוש חד פעמי.
"המטופלים בני ה-50 ומעלה מקיימים יחסים אחת לשבוע או לשבועיים בממוצע, ולכן חלקם מסרבים ליטול תרופות על בסיס קבוע, הגורמות גם לתופעות לוואי. ולכן חברות התרופות ייצרו תרופות ממשפחת הטרמדול, תרופות הנחשבות חדשות יחסית וניתן להשתמש בהן באופן נקודתי ולפי הצורך בסמוך לקיום היחסים, ממש כמו את מעוררי הזקפה".
טיפול קודם הוא בתרופות ממשפחת ה-SSRI (מעכבי ספיגת סרוטונין) המשמשות לטיפול בדיכאון ומעלות את רמת הסרוטונין באזור העצבי האחראי בין השאר על תהליך השפיכה. לדברי ד"ר הולנד, תרופות אלה מאריכות בצורה משמ־ עותית את משך הזמן עד לשפיכה, והשימוש בהן הוא יומי. 
לפנייה לכתב/ת 
