רוח המועדון / טור

המיסיונרים

שימון, דייויד, רסקה וצביקה

מהפכה רוחנית כזאת לא הייתה פה מאז הקמת ש"ס. רק לפני שבוע, כשמכבי ת"א עלתה להצלבה, שמעון מזרחי אמר ש"הרוח הייחודית של המועדון היוותה חלק מרכזי בהצלחה שלנו". דייויד בלאט נשמע ספיריטואלי לא פחות והכריז: "ייצגנו את רוח המועדון". והנה, חלפו בקושי כמה ימים, הטמפרטורות דווקא ירדו באורח משמעותי, ואיש במכבי ובסביבותיה כבר לא מדבר על הרוח. אז מה קרה, לכל הרוחות, בשלב ההצלבה? איך פתאום רוח המועדון הפכה לרוח רפאים?

עוד ב-ynet ספורט:

• צפו במכבי חיפה מסיימת עוד קמפיין מאכזב בגביע
• ובהפועל ר"ג עולה לגמר ממש לפני הגונג האחרון
• בשיניים: הלייקרס ניצלו מהשפלה ועלו לפלייאוף
• וכיצד צריכה לפעול מכבי ת"א ביום שאחרי הכישלון? / טור
  

הכל מתחיל בשטיפת המוח. באותו ראיון מהשבוע שעבר, מזרחי גם אמר ש"יש בעיתונות תמיד מי שרוצים להיות אנטי ולכתוב הפוך מכולם". קים ז'ונג און היה שולח כופרים כאלה למחנות עבודה. אצלנו, תודה לאל, אתה רק מקבל מנה משימון. משהו בסגנון של לובה, הקופאית מ"ארץ נהדרת", כשאתה אומר לה שאין לך כרטיס מועדון.

מזרחי, רסקין ושרף (איור: אופיר בגון )

כשהמועדון מנכס לעצמו אתוס רוחני ועובדיו מפנימים את המסר, זה עוד איכשהו טבעי. הבעיה מתחילה כשגם התקשורת מתגייסת ובמקום לדבר על החומר, מתגאה ברוח. "רוח המועדון!", צרח גם ניב רסקין כשמכבי ניצחה באתונה, והסלוגן כיכב כל השבוע בפרומואים בטלוויזיה לקראת ההצלבה.

התקצירים של ynet ספורט:

• הפרמייר-ליג מציגה: שלושה שערי עונה במחזור אחד
• הטיל של אבוטבול, הצמד של זהבי / תקצירי ליגת העל
• וצפו במכבי ת"א מושפלת בבית ומסיימת את העונה ביורוליג
  

רסקה חושב כמובן כמו כולם. לכן, דקה לסיום המשחק השני במדריד, כשהקבוצה של כולם פיגרה ב־11 הפרש, הוא לא איבד תקווה ואמר: "בואו לא נספיד את המשחק הזה". קצת לפני כן, כשהסיפור היה גמור לחלוטין ודווין סמית' עשה חסימה לג'ייסי קרול מריאל, שדרנו התפעל: "איזו חסימה, קרול לא ישכח את הגג הזה הרבה זמן!". אז נכון, הספרדים עלו לפיינל־פור בהליכה, אבל מסכן קרול. יצטרך להמשיך לחיות עם הטראומה.

ג'יימס ואליהו מאוכזבים אחרי ההדחה (צילום: ראובן שוורץ)

ומי מייצגים את "רוח המועדון" – סמית'? ג'יימס?

פלאניניץ'? קיינר־מדלי? יוגב אוחיון, שבהזדמנות הראשונה שהייתה לו ניסה לברוח לקבוצה רוסית? או אולי גיא פניני שלוחש דברים רוחניים באוזניהם של יריבים?

על "רוח המועדון" של צביקה שרף מיותר להרחיב. כמו שחקני מכבי, גם הפרשן נראה גמור בתום הסדרה. שלושה משחקים הוא ישב בעמדת השידור והעביר לשופטים מסרים ("צעדים!", "עבירה!") כאחרון האוהדים. כלום לא עזר. ההדחה הייתה ב־ו' באייר, אבל הבעת פניו של צביקה התאימה הרבה יותר לתשעה באב.

מי קבע שלמכבי יש יתרון על ריאל בעמדת המאמן?(צילום: ראובן שוורץ)

גם רועי גלדסטון, שאחראי לאיסוף התגובות, מתנועע בהתאם לרוח המועדון. כשמכבי מנצחת, שדר הבית קורן מאושר בחדר ההלבשה. כשמפסידים, חלילה, פניו נפולות כאילו חרב עליו עולמו. עם או בלי קשר לעובדה שאודי רקנאטי, אחד הבעלים של הקבוצה, הוא מבעלי ערוץ הספורט.

• ותראו מי מחכה לרודי פרננדס בבית / "בועטת"
  

אלה הם החיילים הממושמעים שחושבים כמו כולם, ושאפשר לצאת איתם למלחמה. לפני המשחק הם ידקלמו את הקלישאות החנפניות ויגידו ש"למכבי יש יתרון בעמדת המאמן". אחרי התבוסה בקרב הראשון יאמרו ש"זה רק משחק אחד בסדרה", בפיגור 2:0 ידברו על "הדחיפה של הקהל בנוקיה", ולקראת סיום המשחק האחרון, כשאותו קהל יתייאש ויתחיל לנטוש את ההיכל, הם ינזפו בו על חוסר הכבוד לשחקנים. למה מי אתם שתגידו לאוהדים מתי ללכת? האנשים האלה, שבלעדיהם למועדון אין זכות קיום, שילמו הרבה כסף כדי לראות קבוצה טובה, וקיבלו תמורה עלובה של 57 נקודות. יד־אליהו זה לא כלא מעשיהו, ואם לא הצלחתם לחסוך מהם את עוגמת הנפש, זכותם לחסוך מעצמם את הפקקים. במיוחד אחרי שצפו בסרט "חלף עם הרוח".

חלקם התייאשו - ובצדק רב. אוהדי מכבי ת"א(צילום: עוז מועלם)

אני מכיר כמה צהובים שרופים שלקחו קשה את ההדחה, וביקרו בחריפות את ראשי הקבוצה, בניגוד כמובן לצוות השדרים והפרשנים, שנזהרים מאוד לא לעצבן את ההנהלה. כשמכבי מנצחת זה בזכות רוח המועדון, וכשהיא מפסידה הם בבעיה. מה רציתם שיגידו, שהמועדון חולה רוח?

הקורבן

פתאום רוכברגר סומך על המשטרה

בפברואר אשתקד הפועל רמת־השרון נאבקה על מקום בפלייאוף העליון, ובהוראת משטרה

נאלצה לארח את הפועל ת"א באצטדיון ר"ג. המשחק הסתיים ב־1:1, וראש העירייה זעם. "במשטרה אמרו שפסלו את גרונדמן בגלל ציפייה ל־4,500 אוהדים של רמת־השרון", אמר איציק רוכברגר. "ממתי מגיעים 4,500 אוהדים למשחקים שלנו? ככה מתנהלת משטרת ישראל? אפילו המודיעין במלחמת יום כיפור לא היה כל־כך גרוע".

חלפו חודשיים, רמה"ש הייתה אמורה לארח את בית"ר ירושלים, והמשטרה אסרה על מכירת כרטיסים לאוהדי בית"ר בקופות אצטדיון גרונדמן. רוכברגר שוב הקים קול צעקה, ההחלטה שונתה, אבל זה לא מנע מראש העיר לחזור ולתקוף את "ההתנהלות המטופשת של המשטרה", ולהוסיף תמיהה: "למה הם לא יכלו לחשוב על הפתרון הזה לפני ההתערבות שלי?".

זיכרון קצר. איציק רוכברגר(צילום: ראובן שוורץ)

ומדוע נזכרתי בשני המקרים הנ"ל? כי השבוע, כשרמת־השרון מתכוננת למשחק שלא מזיז לה וריח הכסף הגדול מאירוח האלופה שבדרך עולה באפו של ראש העיר, לרוכברגר ממש לא מפריע שהקבוצה ואוהדיה יוגלו לר"ג. "המשטרה החליטה שהמשחק לא יכול להתקיים בגרונדמן, מאחר שלא ניתן לאבטח את שלום האוהדים", היתמם ראש העיר והוסיף: "אז מה אני יכול לעשות?".

• לטורים נוספים של עמיר פלג
  

שמתם לב לשינוי בגישה? פתאום, כשיש לו אינטרס, כבודו הופך לחסר־אונים, הוא לא מלכלך ואינו מעז לערער על החלטתה הקדושה של המשטרה. אפילו השוטר אזולאי לא היה מתרגש מתסריט כל־כך שקוף.

הקומבינטורים

רעננה, כפר־סבא וסיפורי עלי בבא

הפועל כפר־סבא עומדת לרדת עוד ליגה בגלל ניהול כושל ואינטרסנטים שדאגו רק לעצמם. הפועל רעננה מתקשה לעלות לליגת העל כי היא לא מספיק טובה. מה עושים? קומבינה. יזמים ממולחים בראשות אשר אלון כבר רוקמים איחוד שיסדר לקבוצתם מקום בליגה הבכירה. למה להתאמץ במשך עונה שלמה? עדיף קיצורי דרך. מה שלא הלך בצורה ספורטיבית, אפשר להשיג בדרך פיקטיבית.

אשר אלון. רוקם איחוד (צילום: טל שחר)

כמו כל דבר מלאכותי, איחוד בין קבוצות ספורט הוא בלון שמשרת רק את העסקנים. אוהדים לא נמשכים ליצורים בני־כלאיים וחסרי זהות. הפועל אשדוד הייתה קבוצה בליגה השנייה, שמילאה את האצטדיון עם אוהדים מכל רחבי העיר. היום יש שם אקדמיה מאוחדת ומנוכרת, בליגת העל, שמרגשת רק את המקורבים.

בכדורסל יש לנו מיזוג היסטורי שנקרא גלבוע/גליל, שמרתק מאוד את עמית גל ובני משפחתו, וגם בשרון, שם נרקם השעטנז החדש, היה כבר ניסיון שהתרסק. רעננה והרצליה הקימו קבוצת כדורסל בשם בני־השרון, ולקבוצה של שני הכרכים ביחד היו פחות אוהדים מאשר לבית"ר תל מונד.

הפועל כפ"ס. קבוצה בצרות (צילום: אורן אהרוני)

לגרסה החדשה בכדורגל כבר נתנו שם - הפועל רכ"ס – ראשי תיבות של שתי הערים המתקמבנות, ופרשנים כמו שליימה מיהרו להתלהב מהמהלך. אם הפועל רכ"ס תרד ליגה, תמיד אפשר יהיה להקים על חורבותיה קבוצה חדשה בשרון, גדולה יותר, שתורכב מהקבוצות של אבן־יהודה, כפר־סבא והרצליה. הפועל איכס"ה.

הסובלן

לא מעט דמויות רמות־דרג בירכו את אזרחי ישראל לכבוד יום העצמאות ה־65, אבל מעל כולם ריגשה אותי ברכתו של מ"מ יו"ר ההתאחדות שטרן חלובה: "אני מאחל לכולם שתהיה לנו חברה עם פחות אלימות ויותר סובלנות ופרגון בין אחד לרעהו".

נכון נוגע ללב? בהזדמנות חגיגית זו רק כדאי להזכיר שכאשר אותו חלובה – נשמה טובה, סובלנית ומפרגנת - היה "האיש החזק" בצפרירים חולון, הוא הועמד אינספור פעמים לדין משמעתי, הורשע בעבירות של איום על שופטים והעלבתם, תוך שימוש בניבולי פה שהנייר לא יסבול, וליכלך על כל העולם ואשתו (אחד השופטים אפילו דיווח פעם שחלובה אמר לו: "אתה ואשתך מנוולים, אני אחסל אתכם").

שטרן חלובה. תראו מי מדבר(צילום: טל שחר)

זה המקום לאחל לכולנו שתהיה לנו יום אחד התאחדות עם פחות פרחחים דו־פרצופיים, שקיללו, התפרעו, הרסו כל חלקה טובה בכדורגל, ועכשיו משחקים לנו אותה סופר־נני. חג שמח!

מילה זו מילה

13.4.13 - "הניצחון הזה הוציא לנו סוף סוף את האוויר מהמפרשים" (קשר בית"ר ירושלים, קובי מויאל, מתלהב מהניצחון שהשאיר את קבוצתו בליגה - וטועה בניווט).