בגיל 21 תגיעי לחלל: שוויון בנטל - גרסת החרדית
שתי חרדיות לקחו חלק בפיתוח שבב עבור התעשייה הביטחונית. ידיעה קטנה על הצלחתן הביאה את נציגי שגרירות ארה"ב לפגוש אותן בסמינר החרדי שבו למדו. המטרה: לסייע בשילובן של נשים חרדיות בהייטק. "הן מהוות דוגמה ומופת לבנות דתיות"
יאיר לפיד, לידיעתך: גורם חדש מצטרף לקידום תעסוקת חרדים. או אם נדייק, חרדיות . מפגש בלתי שגרתי בעליל התקיים אתמול (יום ב') בין נציגי השגרירות האמריקנית, לסטודנטיות חרדיות שנטלו חלק בפיתוחו של שבב מתקדם לתעשייה הביטחונית האמריקאית. הנספח הדיפלומטי והנספח לענייני מדע וטכנולוגיה של השגרירות, עשו את דרכם אל הסמינר החרדי "לוסטיג" שברמת גן, כדי לפגוש, בין היתר, בשתיים מבוגרותיו, תחייה דיין וליאור חלבי, לאחר שידיעה קטנה באתר משרד החוץ אודות הצלחתן, צדה את עינם.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
צוות השגרירות, כך מסתבר, סימן לעצמו כמטרה, לסייע בשילובן של נשים חרדיות בהייטק. הנספחת למדע וטכנולוגיה, מישל קסטין ואן-ראיינה, ציינה בפני התלמידות החרדיות כי ממשלת ארה"ב מעוניינת לקדם שיתוף פעולה עם המכון, מכיוון שהסטודנטיות מהוות "דוגמה ומופת לבנות דתיות", והבטיחה "לפעול יחד לקידומן".
הרב צבי אילני, מנהל מכון "לוסטיג" המתפקד כשלוחה החרדית לבנות של "מכון לב" בירושלים, מציין כי "הפיתוחים הרבים של בנות לוסטיג בחברות ההייטק הגדולות בארץ, הביאו את השגרירות ליזום את הפגישה".
מהסמינר לחלל
כבר לא מעט שנים מכשיר הסמינר החרדי הוותיק נשים חרדיות, בשקט ובצנעה, ומעניק להן תארים אקדמיים בתחומי ההייטק, ראיית החשבון ומנהל עסקים. בדיוק בגלל זה בחרה ליאור חלבי (23), חרדית ובת להורים חוזרים בתשובה, ללמוד שם. היא רק לא חלמה, שעבודת הגמר שלה לתואר ראשון בתִכנות, תגיע רחוק כל כך.
חלבי, שעובדת היום בחברת הייטק, לא יכולה להגיד הרבה על הנסיבות שהובילו לפיתוח השבב או למי בדיוק הוא מיועד. "כל מה שאני יכולה להגיד שזה עבור תעשייה ביטחונית. גם אנחנו לא ידענו הרבה על מה הוא אמור לעשות, שכן מטבע הדברים הנתונים שקיבלנו היו מאוד ספציפיים וממוקדים".
במסגרת עבודתן של השתיים בחברת "וורינסנס", הן נדרשו לפתח קוד שידמה את פעילותו של השבב, שאמור להיות מותקן בכלי חלל, ולוודא שהוא מתקשר כשורה עם סביבתו. "זה פיתוח מאוד יקר", מסבירה חלבי. "לייצר את השבב הזה ואז לגלות שיש לו בעיות, זה נזק רציני. הפיתוח שלנו חסך הרבה מאוד כסף".
מחוץ לחממה
בניגוד לחלבי, שמאז השבב הותירה את "הפרק הביטחוני" מאחור, תחייה דיין (21) מצאה את עצמה חוזרת לסיבוב נוסף.
אחרי שלקחה הפסקה קצרה לטובת עבודה על מִכשור רפואי לאיתור סרטן שד, היא חזרה לשקוד על פיתוח שבבים ךתעשייה הביטחונית.
דיין, נשואה ואם לילד מתגוררת היום ביישוב החרדי רכסים שבצפון. הדרך שעשתה מתיכון "בית יעקב" המקומי ועד לתעשייה הביטחונית, היא מחזה מאוד לא שגרתי בנוף המקומי. "האמת שאני לא מבינה על מה המהומה", היא אומרת בצניעות, "אני שמחה מאוד במה שעשינו, קיבלתי גם הרבה מאוד ד"שים חמים מתושבים שמאוד גאים בנו. מן הסתם, יש גם כאלה שלא.
"עכשיו יש מגמה מאוד חזקה של השתלבות של בנות חרדיות בהייטק. אני אישית קצת חריגה, כי הלכתי ללמוד את זה אקדמית ועוד ב'לוסטיג' שנחשב למודרני יחסית לרקע שאני מגיעה ממנו. ועם זאת, זה בהחלט לא מקובל לעבוד בסביבות חילונית או ביטחונית מובהקת".
אז איך כן מקובל?
"במה שנקרא 'חממה טכנולוגית' - קבוצת בנות שעובדת יחד במקום כלשהו, כך שאף אחת מהן לא לבד ממש. בדרך כלל, שעות ההעסקה שלהן אחרות, וגם החופשות תואמות יותר את לוח השנה העברי. אבל המינוס", היא אומרת, "הוא בשכר: אפס אחד פחות בתלוש. ועל תחומים כמו חלל, אין בכלל על מה לדבר".
אבל דיין לא מצטערת על הבחירה שלה. "אני בודדה בהגדרה, זה כן. אישה חרדית במקום שאפילו דתיים כמעט ואין. לא מבינים למה אני לא לוחצת יד, מחמיאים לי על השיער, בלי לדעת בכלל שזה פאה. אבל הם אנשים מקסימים וחמים, וזה תהליך של הסתגלות הדדית. אני לומדת להכיר אותם והם אותי".
עוד פיתוח בדרך
ההספק המרשים של דיין - בת 21 בלבד וכבר נשואה, אם טרייה, מרצה לתכנות ועם "עבר ביטחוני עשיר" - הפך, לדבריה, לבדיחת המשרד. "הבוס שלי נוהג להציג אותי בפגישות, לפרט את הרקע שלי ואז להפתיע אותם עם הגיל, 'תראו בת כמה היא וכמה הספיקה, מה אתכם?' זה הפך לבדיחה פנימית אצלנו".
על מה שאת עובדת עכשיו אפשר לדבר?
"בגדול על תחום זהה. גם עכשיו מדובר בשבב שאמור להיות מותקן בחלל. שבבים כאלה, שאי אפשר לבדוק אותם ולתקן במידת הצורך, צריכים להיות מאוד פשוטים, כי תכנון מסובך עלול לגרום לבעיות מסובכות, וכשהכלי באוויר, זה בלתי אפשרי לתקן אותו מקרוב".
"בסופו של דבר", היא אומרת, "אני לא ממש יודעת באמת מה עשיתי. זה לא מכשיר ממוגרפיה, שאת יודעת שעזרת להציל נשים מסרטן, פה אף פעם לא תדעי".
דיין וחלבי לא לבד. בוגרת אחרת של המכון, הדס טישלר, זכתה להכרה בין-לאומית על מחקר שבו שילבה מחשבים בחקר המוח. אפרת הופמן, בוגרת נוספת, הציגה פיתוח ייחודי בתחום מערכות מידע לחברות ביטוח.
לפנייה לכתב/ת 
