מאבק נמלי הים בלפיד: "שלא ינסו אותנו"
"נאום האדם העובד" התקבל במורת רוח בהסתדרות: "מי שמאיים נמצא במצוקה, אנחנו לא חוששים". החרדים תוקפים את הכוונה להוספת קריטריון כושר השתכרות למכרזי דיור בר השגה: "פגיעה באוכלוסייה שרוצה לממש זכותה לקורת גג"
שר האוצר יאיר לפיד הכריז אמש (יום ג') על הרפורמות הצפויות במקביל לקיצוץ הדרמטי בתקציב כי "תהיה מלחמה על הכול", אבל נראה כי בהסתדרות לא מתכוונים לוותר בקרב. "מי שמאיים נמצא באיזושהי מצוקה, כוחנות לא עובדת אצלנו", אמר אבי אדרי - יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות. שעות לאחר "נאום האדם העובד" של לפיד, נחשפה גם טיוטת חוק ההסדרים והמהפכה שמתכנן שר האוצר.
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
על פי הטיוטה, הסבסוד למוסדות חרדיים יקוצץ - התנאי להכרה במוסד שאינו רשמי יהיה לימודי אנגלית, מתמטיקה ועברית בהיקף של 55% משעות הבסיס במוסד רשמי. מטיוטת החוק עולה גם כי 20% ממניות רפאל והתעשייה האווירית יונפקו לבורסה, הנחות בארנונה וסבסוד במעונות יום יינתנו על בסיס מבחן הכנסה, ויוענקו הקלות לייבוא חלקי חילוף לכלי רכב.
הרפורמה בנמלי הים אמנם אינה חלק מהטיוטה, אבל בנאומו אמש הבהיר לפיד כי גם מכך לא יירתע. יו"ר האיגוד אדרי, שמייצג במסגרת תפקידו את עובדי הנמלים, ציין כי "אנחנו לא חוששים מאף אחד והוכחנו לאחרונה שעם איומים וצעדים חד-צדדיים אי-אפשר לדבר אתנו. יש לנו את הכוח הארגוני שלנו ואנחנו מקווים שאף אחד לא ינסה אותנו. אנחנו מכירים רק דרך אחת והיא משא ומתן".
אדרי אמר עוד כי "עם הפרטות אין לנו בעיה וגם לא עם שינויים ארגוניים, אבל אם מישהו ינסה לעשות אתנו צעד כוחני, מה לעשות, יש לנו את הכוח שלנו ואת הזכויות שלנו כארגון עובדים ואני מקווה שלא יגררו אותנו לכך. יש לנו הסכם קיבוצי שעד 2020 אי אפשר להפריט את הנמלים, זה נחתם ב-2005 כשבין החותמים היה שר האוצר דאז וראש הממשלה היום. מי שרוצה לעשות משהו באופן חד-צדדי מביא אותנו לעמדה של מלחמה וחבל".
אבי לוי, יו"ר איגוד הימאים בהסתדרות, מתח אף הוא ביקורת על דבריו של לפיד. לוי, שמייצג את הנתבים בנמלים, אמר כי "להבנתי במערכת יחסי עבודה מדברים ולא נלחמים. כל מערכת יחסי העבודה בנמלים היא במסגרת הסכמים קיבוציים. גם אם רוצים לעשות שינוי ארגוני כזה או אחר צריך לשבת ולדבר. אני לא אוהב את השפה הזאת כשאומרים 'להילחם', אנחנו אזרחי המדינה ועובדי הנמלים עושים עבודה טובה ומשתכרים לפיה. אף אחד לא צריך להתבייש בזה".
לוי אמר עוד כי "כשמפריטים משהו צריך לדאוג לעובדים שהם ירוויחו שכר. ככל שהם ירוויחו זה יהיה יותר טוב למשקיע. אנחנו הנתבים עובדים לכל דבר וגם לנו יש זכויות, אני חושב שדווקא בנמלים צריך לפעול באמצעות הידברות ולא בכוח. נמלים זה לא כמו 'אל על' שיש חברות אחרות שיכולות להפעיל ולהטיס. אז למה להילחם על הגב שלנו? מי יעשה את עבודתנו? חברות זרות?"
בנאומו בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי פרש לפיד מטרות נוספות בתוכניתו הכלכלית ובכללם איחוד של תאגידי מים במטרה להוזיל את מחירי המים בארבעה אחוזים וחיוב לימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים. אלו אף מופיעים בטיוטת חוק ההסדרים. על הגירעון שצברה הממשלה היוצאת אמר לפיד כי הוא "הולך לסגור את הבור הזה".
לפיד אמר עוד כי "אם קבוצות כוח קטנות שולטות בנמלים שלנו, בשירותים הציבוריים שלנו, במחירי המוצרים שלנו, אז בשמו של האדם העובד מכרנו את האינטרסים של האדם העובד, וצריך לשנות את זה; אם מעון היום עולה לאימא עובדת 1,000 שקל יותר מאשר לאימא אחרת שאינה עובדת, אז מישהו מכר אותנו".
שר האוצר אף ציין בנאומו כי "אם הטבות בדיור ניתנות בהתאם לוותק שנות נישואים ומספר ילדים ומפלות לרעה את האוכלוסייה שמשרתת בצבא ועובדת, אז מכרנו את האינטרסים של האדם העובד ואנחנו הולכים לשנות את זה. אם אפשר להוריד את מחירי המים בארבעה אחוזים בכך שנסגור ונאחד עשרות תאגידי מים מיותרים, אז אנחנו הולכים לעשות את זה. כי שלטון שיכול להוריד מחירים ואינו עושה את זה, מוכר את האינטרסים של האדם העובד".
"ממשיכים לחלום על דירה"
רשימת הרפורמות שאותן הציג לפיד כוללת גם הכנסת קריטריון מיצוי כושר השתכרות למכרזים של דיור בר-השגה. עובדה זו הצליחה להפיח אופטימיות בקרב אזרחים שעשויים ליהנות מתנאי הסף. אחד מהם הוא אייל גור (39) מירושלים, אב לשלושה שעוסק בייעוץ שיווקי. "אני לא מבקש שהמדינה תספק את כל הצרכים שלנו, אבל הייתי מצפה שהדבר הבסיסי ביותר, קורת גג, תהיה אופציה אפשרית בארץ הזאת לזוג צעיר שעובד", אמר גור.
עוד אמר גור כי "אנחנו מעמד ביניים עם משכורת ממוצעת ומתקרבים ל'ריקי כהן' של לפיד מלמטה. אנחנו לא מסוגלים לרכוש דירה במצב הנוכחי. בחרנו להיות בעיר הבירה וכשאנחנו נוסעים ברחוב ורואים שלט למכירה בשכונה ממוצעת, אנחנו מרימים טלפון ואז אומרים לנו 'שני מיליון וחצי שקל'. אז אנחנו ממשיכים לחלום ולשלם שכר דירה. הוספת הסעיף של מיצוי כושר השתכרות היא חיובית, אבל זו רק ההתחלה של הצעדים שבהם המדינה צריכה לנקוט כדי שאנשים עובדים, עמוד השדרה של המדינה, יוכלו להרגיש נורמלים".
אלישבע מזי"א, מנכ"לית תנועת "רוח חדשה" שנאבקה להוספת הסעיף, אמרה כי "מאז 94' התרגלנו שדירות מסובסדות במדינת ישראל ניתנות באופן כמעט בלעדי רק לאוכלוסייה מאוד מסוימת. הבחירות האחרונות הוכיחו סוף סוף כי לדור האדיש שלנו נמאס להתרגל לאי-צדק. אבל יותר מכך - אנחנו שמחים ומברכים על-כך ששר האוצר הבין כי אין מנוס מסבסוד קרקעות לזוגות צעירים ולא כאפליה מתקנת".
"צדק חברתי אמיתי"
עופר ברקוביץ', מנכ"ל תנועת "התעוררות", אמר בהתייחסו לנושא כי "אחרי חמש שנים שבהן התנועה נאבקת לשינוי הקריטריונים המפלים בתוכנית 'מחיר למשתכן', שנים שבהן מדינת ישראל בחרה לתת הטבות למי שאינו עוזר לעצמו ואינו יוצא לחפש עבודה, אנחנו מברכים ושמחים על הצהרתו של שר האוצר בנוגע להכנסת קריטריון מיצוי כושר השתכרות".
ברקוביץ' הוסיף כי "זהו צדק חברתי אמיתי, וזו החלטה משמעותית שתעודד רבים לצאת ולהשתתף בשוק העבודה. עם זאת, הדרך ליצירת דיור בר-השגה לצעירים עוד רחוקה, ויש להמשיך לפעול בצורה נמרצת לרפורמות נוספות, כמו שינוי שיטת שיווק הקרקעות, מלחמה בדירות הרפאים ובניית דיור להשכרה במרכזי הערים".
חברת מועצת העיר ירושלים מירב כהן אמרה כי "מרגש לשמוע שסוף סוף מגיע שר אוצר שמעז לקבוע שמי שיקבל הטבות מהמדינה צריך קודם כל להוכיח שהוא עושה ככל יכולתו על מנת להתפרנס בכבוד. תוכנית 'מחיר למשתכן' היא דוגמה אחת מיני רבות. בדיוק כפי שנכון וצודק שבתוכנית זו יהיה קריטריון של מיצוי כושר השתכרות, שנותן העדפה למי שמנסה לעבוד, כך צריך הדבר להיות גם בתוכניות של סבסוד משכנתאות על-ידי המדינה, הנחות בארנונה והרשימה עוד ארוכה".
מי שצפויים להיפגע מהכנסת הקריטריון למכרזי הדיור הם החרדים. אחרי יממה של התנצחות בין נציגיהם בכנסת לבין שר האוצר לפיד, אמר ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) כי "מדובר בניסיון נואל לפגוע בחלקים גדולים באוכלוסייה, בבואם לממש זכותם הבסיסית למצוא קורת גג בישראל".
ליצמן תקף את לפיד אישית ואמר כי "בניגוד להצהרות על כך שכביכול הוא אינו שונא חרדים, הוכח שוב כי עקרון השנאה והקיטוב, שלצערנו מנחה את השר לפיד, מהווה פגיעה אנושה בשוויון הזדמנויות לדיור ובשלילת זכאותם של רבבות משפחות, שמשלמות מסים כחוק ומתמודדות עם מצוקת דיור מחריפה. מוטב יעשה שר האוצר לשקוד על תוכנית אמיתית לפתרון סוגיית הדיור, ללא פגיעה בזכויות הציבור החרדי, תוך מטרה ברורה להגברת ההסתה והשיסוי בין המגזרים והאוכלוסיות בישראל".
קו 67 אלף השקלים
במהלך הנאום ציין לפיד כי הקיצוץ בקצבאות ילדים יכלול את שלילת זכאותם של אזרחים המרוויחים יותר מ-67 אלף שקל בחודש לאותן קצבאות. אבי, יזם בתחום הנדל"ן ואב לשניים, צפוי להיפגע מהגזירה, אך לא "נבהל" ממנה. לדבריו, "אני בעד זה. זה טוב במיוחד בזמנים כאלו. טוב יעשה האוצר אם יצמצם את הוצאות קופת המדינה".
עם זאת, אבי מדגיש כי "צריך להגביר את השוויוניות בישראל, אבל אסור לתת גב חזק מדי לרוח הנכאים שמבדילה אנשים שהצליחו בעסקים והפכו לעשירים משאר העם. זה עלול להוביל לשנאת חינם ואפילו לכך שעשירים יברחו להגר לחו"ל, כי כאן הם ירגישו תחת נטל כבד מדי ואולי אפילו שנואים".
גיא, בכיר בתאגיד כלכלי ואב לילדה, משתכר בסכום שעולה על הסכום שבו נקב שר הפנים. הוא דווקא מתנגד לביטול קצבת הילדים. "מה סך החיסכון שלפיד צופה מהתהליך הזה? צריך להסתכל על רשימת הצעדים האמיתיים שיש לנקוט ואז אם יש גם לצעד כזה תרומה משמעותית לפתרון התקציב, בסדר. ההוצאות הגדולות באמת הן על ביטחון והמגזר הדתי ולכן אני לא חושב שזה אכן יתרום משהו לפתרון הבעיה".
ויש גם כאלה שרק יכולים לחלום על משכורת של 67 אלף שקל, כדי שתיגרע מהם קצבת הילדים. דורין כפיר, אם חד-הורית, סבורה כי "לא צריך לקבוע בקצבאות, אלא לשנות את מדרוג המס. לאנשים שמקבלים 67 אלף שקל אי קבלת הקצבה לא תזיז. מה שיזיז להם זה שהם ישלמו יותר מס ויידעו שאם הם לוקחים הלוואה בבנק, הם ייאלצו לשלמה במלואה ולשאת באחריות ובעונש כמו כל אזרח שמרוויח 5,000 שקל".
שירי סיני, אף היא אם חד הורית, אמרה כי "לילד שלי ולילד של שרי אריסון יש בדיוק את אותן זכויות, אבל לצערי אין להם תנאי תחרות שוויוניים. אין לנו בעיה עם אנשים עשירים, יש לנו בעיה ענקית עם חלוקת המשאבים שהיא לגמרי לא צודקת וכמה מאות שקלים לכאן או לשם זה לא מה שישנה את התמונה הגדולה".
סיני שאלה: "מה הולכים לעשות עם הכסף שייחסך ולאן הוא יזרום? אני עם הכסף של הקצבה יכולה לקנות לילד שלי זוג נעליים או מכנסיים. עבורנו מדובר בקרש הצלה, עבור אלו שמרוויחות שכר מינימום, כל שקל הוא אקוטי. אני מציעה שאת הכסף שחוסכים מהעשירים יקצצו לעידוד יציאה לעבודה של נשים חד-הוריות".
לפנייה לכתב/ת 
