שרן ייני: "אני רוצה להיות במכבי ת"א עד גיל 70"
גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א, אבל לא הלך למשחקים של הבוגרים. לא כוכב גדול, אבל מנהיג שקט. מתרחק מאור הזרקורים, אבל מניף צלחת אליפות לעיני עשרות אלפים. שרן ייני, עד לא מזמן שחקן אלמוני, מספר איך הפך לקפטן האלופה
האליפות של מכבי ת"א:
- מכבי ת"א זכתה באליפות בפעם ה-20
- שוב מלכת הכיתה / טור
- אוסקר גרסיה מרוצה
- וגם מיץ' גולדהאר
- האוסקר של הצהובים
- משדר מיוחד: הסודות של מכבי ת"א
- צלילי האליפות / טור
שרן ייני (26) הוא עוף מוזר בנוף הכדורגל הישראלי. לא בליין, מעדיף בתי קפה וסרטים. תולעת ספרים. לומד פסיכולוגיה במרכז הבינתחומי ("שלושה־ארבעה קורסים בסמסטר, לא ממהר"). מתרכז בחתונה הקרובה עם ארוסתו, שלי. הכי רחוק מהקעקועים ומכוניות היוקרה, סמלי הסטטוס של עמיתיו למקצוע.
ובכל זאת, הטיפוס המופנם הזה הוא מי שהניף שלשוםצלחת אליפות מול רבבות אוהדים משולהבים באצטדיון ר"ג. ברגע הכי גדול של מכבי ת"א זה עשור, תמונתו של הקפטן הצנוע, המנהיג השקט שהתחיל את דרכו בקריית־שלום בגיל שש, היא זו שתיחרט בזיכרון. דווקא מי שמעדיף לחמוק מאור הזרקורים מצא עצמו נואם בפני אלפים. השחקן שעד לא מזמן התנדנד בין הספסל להרכב, הכי רחוק מסרט הקפטן, הוא כוכב הרגע.
"אני לא הטיפוס של כוכב כדורגל שאוהב את החשיפה, שהתקשורת אוהבת אותו. השחקן הטכני, ההתקפי, הווירטואוז שמבקיע שערים", מסביר ייני. "אני עושה את העבודה כדי שהכוכבים יוכלו לקצור את הפירות וליהנות. ההנאה שלי קצת שונה. אני גם ממעט להתראיין, אוהב את הפינה שלי. אם זה נקרא עוף מוזר, אז אני כזה. החבר'ה אוהבים את זה".
"לא מכביסט מילדות"
הבהרה קטנה: שמו הפרטי הוא שֶרָן, בלי י'. "אבא שלי (הזמר ליאור ייני) בחר את השם מהמילה רינה, הבחור שרוקד ושר", הוא מספר. "אז אני זה שרוקד ושר, שרן".
כבר שמונה שנים וחצי הוא משחק בקבוצה הבוגרת, אבל רק השנה הפך לקפטן ולבאנקר בהרכב.
לא משנה איזה תפקיד הטיל עליו אוסקר, ייני עמד בו. אחר כך גם הגיע הזימון לנבחרת והמפגש המוצלח עם רונאלדו. בסוף העונה הוא מסיים חוזה, וצפוי לחתום לארבע שנים נוספות עם שדרוג בשכר ל־200 אלף דולר בשנה.
הופתעת כשקיבלת את סרט הקפטן? הרי דיברו על גל אלברמן.
"אני מרגיש עם הבחירה הזו בנוח, ומקווה שהחבר'ה חושבים כמוני. אני מנסה לעזור לכולם ולהיות שם עבורם. עם הזמן אתה לומד מה הציפיות ממך, זה לא משהו שנולדים איתו".
אתה מגדיר את עצמך כמכביסט?
"נכון להיום אני מכביסט וצהוב. לא הגעתי ממשפחה מכביסטית. הרי יש את הסיפורים היפים האלו על הילד שהלך עם אבא שלו למשחקי כדורגל, אחר כך הביא כדורים ובסוף הפך לכוכב הקבוצה, כמו באנגליה. אצלי זה לא היה ככה. החל מהעונה שעברה נקשרתי יותר למועדון, והיום הוא אחד הדברים החשובים בחיי. אני רוצה להיות במכבי ת"א עד גיל 70".
זוכר את האליפות האחרונה של מכבי ב־2003?
"הייתי בכיתה י'. האמת, אני לא זוכר את היום הזה. לא הגעתי למשחקים של הבוגרים כששיחקתי במחלקת הנוער, לא הייתי מחובר לקבוצה. אני לא רוצה לשקר ולהגיד שאני מכביסט מילדות, אבל עם השנים הרגשתי קרוב יותר גם לאוהדים. היום אני יכול להגיד שאני מכביסט".
במעמד הנפת הצלחת נראה היה שרצית להשאיר את הכבוד למיץ' גולדהאר.
"הוא ביקש להעניק לי את הצלחת, ושאני אניף אותה. לקחתי צעד אחורה, הוא חייך ונתן לי אותה".
איך זה להניף צלחת אליפות אחרי עשור שחון?
"קשה לתרגם את הרגשות למילים. תחושה של סיפוק, אושר, שלוה ורוגע שסוף־סוף זה קורה. פשוט כיף, במקום הכי טוב בעולם".
לפני שלוש שנים עוד היית על תקן מתורגמן של השחקנים דוברי הצרפתית בקבוצה. האמנת שב־2013 תגיע למעמד הזה?
"התפתחתי לאט, עד שנקשרתי לקבוצה, הבנתי מה הציפיות ומה האופי הדרוש לעמוד בציפיות, להתאים את עצמי לצרכי הקבוצה. אני לא מסוג האנשים שמגיעים ומיד מתאקלמים. לקח לי רגע".
היו לך לא מעט רגעי תסכול. חשבת לעבור לקבוצה קטנה יותר?
"תמיד רציתי להישאר במכבי. נכון שהיו תקופות שהייתי עצבני, שלא שיחקתי, אבל תמיד האמנתי שאם אקבל את ההזדמנות זה יהיה שווה יותר מכל מקום אחר".
הפכת לבאנקר בהרכב, אבל אתה סוג של כלבויניק, משחק בכמה תפקידים. לא עדיף להתמקד בעמדה אחת?
"ברור שזה יהיה אידאלי. הכי טוב לשחקן להיות בעמדה אחת כל הקריירה. נהניתי כשהרגשתי שסומכים עליי, שבכל מקום שרוצים שאשחק אעשה את העבודה. השנה שיחקתי יותר מגן ימני, בשנה שעברה יותר בלם, ולפני שנתיים יותר קשר. זה עזר לי".
בנבחרת שיחקת כקשר אחורי.
"זה התפקיד שאני הכי נהנה ממנו".
גוטמן לקח הימור כשהעלה אותך בהרכב להופעת בכורה מול רונאלדו. זו הייתה הצלחה.
"זה היה ממש מרגש, לייצג את הנבחרת. אתה אחראי לרגשות של מדינה שלמה. הכי כיף בעולם".
ולשמור על רונאלדו?
"חוויה ענקית. שחקן ענק, מהיר וחזק. היה מישהו שאמר לי שהוא לא מבין מה הבעיה לשמור עליו. 'תבלגן לו את השיער'. מבחינה פיזית קשה מאוד לשמור עליו, זה היה אחד מרגעי השיא בקריירה שלי".
"לא רואה את עצמי בהפועל"
מה הייתה הנוסחה שהובילה אתכם לתואר?
"עבדנו בצורה מחושבת מאוד, תכנון לאורך כל העונה שממנו הצוות המקצועי לא סטה.
והצלחתם סוף־סוף לשבור את שרשרת הכישלונות בדרבי.
"יש לנו גרעין שמשחק שלוש שנים ביחד, אנחנו מכירים אחד את השני. התנועה, הדיבור, המוטיבציה וההכנה. כשיש יציבות אפשר לעבוד על דברים ולהשתפר. יש לנו חומר שחקנים הכי תחרותי בעולם, ולכן הגענו מוכנים יותר לדרבי. ראינו שאנחנו מסוגלים, והרגשנו טוב גם כשהפסדנו בדרבי הראשון של העונה. אנחנו רוצים שההגמוניה תישאר אצלנו בשנים הקרובות, שהתלכיד הבסיסי יישאר, שהצעירים יהפכו לדומיננטיים. יש פה אופי חיובי, עבודה קשה. אין אגו בקבוצה הזו".
לא סתם ניצחתם דרבי. עשרים שנה לא ניצחתם 0:4.
"יחסית לחברים בקבוצה, עברתי הכי הרבה משחקי דרבי מול הפועל, וזה לא היה פשוט בשנים האחרונות. הדרבי הזה היה יוצא דופן. במהלך המשחק אתה פתאום קולט שכבר 0:4 וחושב על הרגע, חי את זה. הייתה לנו רבע שעה שהנענו את הכדור וקלטנו את הרגע. כולם חיכו כל כך הרבה זמן. הניצחונות על הפועל עשו לנו ולאוהדים שלנו כיף גדול".
ערן זהבי, שהיה סמל אדום, התאקלם מהר מאוד בקריית־שלום.
"קל מאוד לקלוט שחקן כל כך חברותי וטוב, שנכנס ישר לחבורה, מעלה את רמת האימון, כיף להיות איתו. הוא שמח שמנצחים. אני לא מתייחס לזה שהיה סמל של הפועל, הדברים האלו כבר התמסמסו".
לפי התזה שלך תוכל לשחק בהפועל ת"א.
"לא".
גם זהבי, כששיחק בהפועל, אמר את זה על האפשרות שיעבור למכבי.
"אני מרגיש יוצא דופן בתחום הזה. לא רואה את עצמי משחק בהפועל אף פעם".
המטרה הבאה היא ליגת האלופות.
"הרבה תלוי בהגרלה. אם נגיע לשם, אני מקווה שנגריל קבוצות כיפיות".
לפנייה לכתב/ת 
