בן קינגסלי: "קיבלתי השראה מנאומי היטלר"
בגיל 69 בן קינגסלי הצטרף ל"איירון מן 3" כנבל "המנדרין". למרות שדמותו מזכירה את בן לאדן, השחקן הבריטי מצא דמיון דווקא לצורר הנאצי. "יש בשניהם צדקנות, לאו דווקא רוע", הוא מסביר בראיון, וקובע: "כל השחקנים דומים, בני דודים ממש"
גם כשהוא נושק לגיל שבעים, סר בן קינגסלי לא קופא על שמריו. ב"איירון מן 3" מצטרף השחקן - מהגדולים שיצאו מהממלכה הבריטית - למשפחת מארוול כנבל המכונה "המנדרין". בכך, חבר למועדון שחקני העלית הבריטים, הכולל את סר איאן מקלן, מגי סמית' ורייף פיינס, שנכנסו לעולם ההוליוודי של פרנצ'ייזים.
עדכונם חמים לפני כולם - בעמוד הפייסבוק של ynet. עשו לייק
- רוברט דאוני ג'וניור וגווינת' פאלטרו: "סרטי המשך לא תמיד כיפיים"
- האבולוציה של הגיבורים: קווים לדמותו של איירון מן
"נשיא מארוול קווין פייג הגיע אלי הביתה עם רעיון ודיבר איתי על הדמות של 'מנדרין' עוד לפני שראיתי את התסריט", מספר קינגסלי בראיון. "אני חייב להודות שנורא אהבתי את מה שראיתי בסרטים הקודמים של 'איירון-מן'. יש בהם אירוניה תמידית, שנינות והומור, שבונים מתח ואז מפרקים אותו. יש בפרנצ'ייז הזה משהו מאוד בטוח, אבל יש בו גם המון לב, וזה מה שמצאתי מאוד מושך".
דמותו המסתורית של 'המנדרין' צצה ממסך הטלוויזיה בשידורים בסגנון אל-קאעידה שמאיימים על הממשל האמריקני, ובין השאר מסמנים את איירון מן (רוברט דאוני ג'וניור) כמטרה. יוצרי הסרט הגדירו את הנבל החדש כאויב הגדול ביותר של טוני סטארק. מעין שילוב של קולונל קורץ מ'אפוקליפסה עכשיו', מנהיג סיני ובן לאדן עכשווי, שמאגד בתוכו משטר של פחד וטרור.
"המנדרין מצטייר כטרוריסט הקלאסי אבל הוא לא באמת כזה", מסביר קינגסלי. "זה נכון שהוא מזכיר את השידורים של בן לאדן שכולנו ראינו, אבל אני חייב לציין שלא חזרתי דווקא לשידורים האלה. מצאתי את עצמי חוזר דווקא לנאומי היטלר. מה שהיכה בי היתה המודעות העצמית, השלווה המוחלטת, ההחלטיות הכל כך חזקה בנכונותם של הדברים, מן גישה אבהית לקהל. גישה של 'אני מצטער להגיד את זה, אבל זה נכון. אנחנו נענה אותך עכשיו, אבל זה לטובתך'. להיטלר ולבן לאדן יש ביטחון בדרך, מן צדקנות כזו שעוברת. לאו דווקא רוע. ובזה רציתי להשתמש.
"מה שעזר לי להבין את הדמות היא דווקא תיאור שטוני סטארק השתמש בו אחרי שהוא ראה את אחד השידורים של המנדרין. הוא קרא לו 'מטיף', וזה פשוט סידר לי את הדמות בראש. יש בה מן אלמנט מאוד בולט של דתיות פנאטית שהזכירה לי את כל המטיפים האלה בטלוויזיה האמריקאית".
הדמות שלך בסרט היא שונה מזו שבספר הקומיקס. איך אתה חושב שהיא תתקבל?
"אני באמת לא יודע. מבחינה חיצונית המנדרין שלי מאוד דומה לזה שבקומיקס. התלבושת, הטבעות, הקעקוע על הצוואר, השיער, התערובת הבלתי מובנת הזו של האמריקני עם הסיני - הכל שם אבל זה נכון שהדמות היא לא אותה הדמות. אני מקווה שהצופים יאהבו את זה שהעברנו את המנדרין לימינו. עשינו לו מן אדפטציה לזמנים מודרנים. בתסריט שקראתי עלה עניין המסיכה כמוטיב חוזר. מי האיש שמסתתר בתוך שריון הברזל, וכך גם עם המנדרין. גם לו יש את השריון שלו - יותר פסיכולוגי מפיזי, אבל גם הוא וגם סטארק לובשים מעין מסיכה. איזה זה נפגש ואיך זה עובד. זה מה שבאנו לגלות".
האם יש חלק מהמנדרין בך?
"פעם ראיתי דוקומנטרי נפלא על ריצ'רד ברטון שעשה חבר שלי, ריצ'רד פאלמר. מה שהוא הצליח לעשות הוא לקחת קצת מכל דמות שגילם ברטון, ולהרכיב מוזאיקה שלו. כשאתה שם אותם ביחד ניתן לראות חלקים מהאיש עצמו. אז במגבלות שלי אהיה חייב להגיד שיש ממני בכל דמות שאני מגלם, ואם אין, אז זו תהיה הופעה בה לא הצלחתי להעביר דבר לקהל. אז חייב להיות משהו בסיסי שמשותף למנדרין ולי. יכול להיות שזה בתת מודע שלי, אבל הוא בטוח קיים".
"רוברט שחקן גדול ואדם נהדר"
"איירון מן 3" מתחיל מהיכן ש"הנוקמים" נגמר. סטארק גילה שהעולם כמו שהוא הכיר אותו השתנה. יש עוד סופר הירוז, יש פורטל ליקום אחר שנפתח לו מעל הראש וקשה לו לעכל את זה. ודווקא בתקופה הזו, בה הוא מנסה למצוא את עצמו הוא נתקל באויב שלא יודע גבולות. כשסטארק מגלה שעולמו נחרב על ידי אותו האויב, הוא יוצא במסע למצוא את האשם. מסע שיבחן את היכולות שלו כשהוא נשען על האינסטינקטים שלו, ותוך שהוא בוחן את השאלה האם האדם הוא זה שעושה את החליפה או החליפה עושה את האדם?
רוברט דאוני ג'וניור, חוזר לנעליו של טוני סטארק ואיתו גווינת' פאלטרו (פפר פוטס), דון צ'ידל (קולונל ג'יימס רודס), גאי פירס (אלדריץ' קיליאן), רבקה הול (מיה הנסן) וג'ון פאברו (האפי). לקינגסלי היתה זו הפעם הראשונה שהוא עובד עם דאוני ג'וניור. "אני חושב שכל השחקנים מאוד דומים", הוא מצהיר.
"אנחנו כולנו מאוד קרובים, בני דודים ממש. ברגע שאתה נכנס למרחב הקסום של ה'אקשן' וה'קאט' ההרגשה היא כל כך מחברת ואתה מרגיש שאתם משתמשים באותם הכלים, הגוף, הקול, הדמיון, על מנת ליצור משהו שתאהבו. אז רוברט ואני הסתדרנו כל כך טוב, הבנו אחד את השני, השלמנו משפטים אחד של השני, באנו עם רעיונות דומים, קצת אימפרוביזציה בתוך 'הקופסה' של התסריט, כפי שרוברט קורא לזה. הוא שחקן גדול ואיש נהדר".
זכרונות מגאנדי
קינגסלי, נולד בסקארבורו שבאנגליה. תפקידיו בקריירה נעו כל הזמן בין מחזות שקספיריים על הבמה ותפקידים בלתי נשכחים על המסך. הוא קיבל מועמדויות לאוסקר על תפקידיו בסרטים "בית של חול וערפל", "חיה רעה" ו"באגסי". הוא עשה תפקיד בלתי נשכח ב"רשימת שינדלר", וזכה באוסקר ותהילה עולמית בגין תפקידו ב"גאנדי". על מנת להיכנס לתפקיד הקדוש ההודי הוא תרגל יוגה וחי על דיאטה צמחונית בלבד, ל'רשימת שינדלר' הוא למד את ההיסטוריה והדת היהודית, וכשגילם את צייד הנאצים סיימון ויזנטל הוא צפה במאות סרטי ארכיון.
עכשיו כשהוא הצטרף לקאסט של "איירון מן", מן הראוי היה אולי ששאר חברי הצוות יתאימו את עצמם אליו ולאתיקה המקצועית שלו, אך ניכר שיש שינויים בעולם הקולנוע איתם מתקשה להשלים השחקן הוותיק. "אם אני צריך לשים את האצבע על שינוי משמעותי בתהליך יצירת סרט, זה כשהבמאי אומר לי לדוגמא, 'אני יודע שיש לך נאום פוליטי גדול לעשות עכשיו, אז בא תנאם לכדור הטניס הזה שמרקד מולך ואנחנו נשתול עם המחשב את הקהל אחר כך'.
"יצא לי לתת נאום פוליטי לפני כמה שנים טובות בפני 30 אלף ניצבים הודים ב'גאנדי' וזה היה פשוט אדיר. האדרנלין שלי כשיצאתי לסט הרקיע שחקים. הכימיה של הגוף שלי השתנתה, הקול שלי השתנה, כל שורה שלמדתי יצאה בצורה אחרת. זה מאוד שונה ממה שמקפץ מולך על מסך ירוק. אני מתגעגע לזה מאוד".
כשהוא מתקרב ליום הולדתו השבעים, קינגסלי לא מראה שום כוונה להאט. הוא הקים יחד עם אשתו, השחקנית הברזילאית דניאלה לבנדר, חברת הפקות, ומעבר לכך הוא מעורב בכחמישה פרויקטים חדשים שיגיעו למסך הגדול (ביניהם העיבוד הקולנועי ל"המשחק של אנדר"). "אני חושב שיש בי איזושהי גמישות", הוא מסביר, "אני כנראה השחקן היחיד בקבוצת התיאטרון השייקספירית שגילם גם את המלט וגם את אותלו".
כשאתה צופה אחורה לקריירה, אתה לא מרגיש שעשית מספיק?
"אני חייב להגיד שאני לא מסתכל על סרטים שעשיתי בעבר. אני לא מסתכל אחורה. אני כל כך נמצא בהווה. בחיי. ההנאה שבמקצוע שלנו היא הרגע ועם הגיל והנסיון למדתי לשחרר.
הרגעים המוצלחים שלי על המסך הם אלו בהם שיחררתי לגמרי. מה שיחררתי, אני לא בדיוק יודע - אולי את האגו שלי, את הפחדים שלי. שיחררתי את עצמי לגמרי והעברתי לדמות. בגלל זה אני תמיד דוחף קדימה".
יש תפקיד שרצית ולא קיבלת?
"אני חושב שלא, כי אני מאמין שכל דבר קורה מסיבה. אין לי חרטות. אני מאמין שאדם הולך לקראת דברים, מתפתח וחייב שתהיה לו את הפתיחות והגמישות לקבל את השינויים. אני חושב שנתירת טינה היא בזבוז מוחלט של אנרגיה יקרה. היא יכולה להרוס את היכולת של השחקן לזוז במרחב שלו. חרטות מאיטות אותך. אני פשוט חושב שאם הייתי עושה משהו שונה, לא הייתי במקום בו אני נמצא היום, וזה מקום לא רע להיות בו".
