בריאות עם ותק של 800 שנה. על רפואת הרמב"ם
לא לתת דבש לתינוקות, להעדיף לחם מחיטה מלאה על לחם לבן, ולשתות חלב עזים ולא חלב פרה. כל אלה כללי בריאות עכשוויים, אבל מתברר שהרמב"ם שהיה רופא במקצועו, כבר ידע את כולם. ד"ר גיל יוסף שחר מומחה לרפואת הרמב"ם, מסביר איך כללים בני 800 שנה יכולים לעזור לנו להיות בריאים היום
האם רפואת הרמב"ם הקדימה את זמנה? לא רבים יודעים זאת, אך מלבד ספרי ההלכה וההגות היהודית שכתב הרמב"ם - ספרים שהפכו לנכסי צאן ברזל בארון הספרים היהודי, כתב הרמב"ם גם כעשרה ספרי רפואה. מעיון בספרים הללו, מתגלה אוצר בלום של ידע והוראות למניעה וטיפול במחלות, שרלוונטי מאוד גם בימינו אנו.
- עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
אבל מהי הגישה הרפואית של הרמב"ם? כשלומדים את ספרי הרפואה של הרמב"ם בעיון, נדהמים מהבקיאות הרבה שהוא מפגין בכל הקשור לפיסיולוגיה של הגוף האנושי ולידע העצום שהיה לו על מזונות ועל מאות צמחי מרפא שונים. לא פעם, הידע המדעי - פיזיולוגי שתומך בהמלצותיו התגלה למדע רק בשנים האחרונות.
עוד כתבות על תזונה נכונה
- סוכר חום יותר בריא? 7 מיתוסים על תזונה
המזון הכי בריא
כך למשל, הרמב"ם כתב על הלחם המלא, שעלה על המדפים רק לפני 10-20 שנה. הוא גם ידע, כפי הנראה על ההבדלים בין שומן צמחי לשומן מן החי וכל זאת ללא מיקרוסקופים וביוכימיה מולקולארית?!
הרמב"ם ידע שדבש מסוכן לתינוקות, עובדה הנאמרת כיום לכל אמא טרייה בטיפת חלב, ללא כל ציוד מתקדם המסוגל לזהות חיידקים ספציפיים המסוכנים דווקא לתינוקות והמסוגלים לשרוד בתוך צנצנת דבש.
הוא הכיר את סגולותיו של היין, הרבה לפני שהצרפתים היו לאומה של ממש ונתן את המלצותיו המפורטות לצריכת יין נבונה (איזה יין לשתות? באיזו תדירות? לפני או אחרי הארוחה? באיזו כמות? ).
לא רק זאת. הוא גם ידע שדין חלב עזים אינו כדין חלב פרה, מה שהיום בעזרת אנליזה ביוכימית ניתן לגלות במעבדות מחקר וכן את ההבדל המהותי בין חלב שזה עתה נחלב לבין חלב מפוסטר (מבושל). וגם ידע בדיוק מדעי מדהים, איזה דגים ניתן לאכול ובאיזו תדירות ומאיזה דגים יש להיזהר.
כללי שמירה על הבריאות - רלוונטיים מתמיד
אבל לא רק. מתברר שהרמב"ם נותן הדרכה מפורטת כיצד לשמור על הבריאות, החל מכללים מפורטים בנוגע לתזונת האדם, כללי הרחיצה וההגיינה (למשל האם עדיף להתקלח במים חמים או קרים ומדוע? באיזו תדירות?), חשיפה לשמש, הכללים הנכונים לפעילות גופנית, חשיבות איכות האוויר הנשאף, כללי השינה הנכונה וכלה בדרכים לאיזון המצב הנפשי והרגשי שכה חשובים לבריאות.
הוא דיבר גם על המימד הרוחני שברפואה, ונתן תשובות לשאלות כגון, למה להתאמץ להיות בריא? מה הסיבה הרוחנית שנמצאת בשורש העניין של שמירת הבריאות? מדוע כה חשוב לשמור על הגוף? בין כתביו הוא מתייחס גם לאנשים שהפכו את הבריאות לאובססיה - "פריקים של בריאות", כפי שקוראים להם היום.
דווקא היום, כשאורח החיים המערבי התרחק מאורח החיים הטבעי אותו נועדנו לחיות, יש בדבריו של הרמב"ם תועלת רבה. כאשר אנחנו נושמים אוויר מזוהם, אוכלים אוכל מעובד ותעשייתי, רובצים שעות רבות בישיבה מול המחשב/ טלויזיה יש חשיבות להיזכר בדבריו של הרמב"ם.
זה בדיוק הזמן, כאשר אנשים כה רבים נוטשים את הרפואה המערבית ומחפשים תשובות ברפואה הסינית, ברפואה ההודית וברפואה הקוריאנית, שבו כדאי להיזכר שגם אצלנו, ביהדות, ממש בחצר האחורית, יש התייחסות ענפה לכל נושאי הבריאות.
גישה הוליסטית
גישת הרפואה של הרמב"ם הינה הוליסטית במהותה. הנה כמה מעקרונותיה לריפוי ומניעת מחלות:
לא להפריע לגוף: למעט מקרים חריגים, לגוף יש את הידע כיצד לרפא מחלות. כל שעלינו לעשות הוא לא להפריע לו.
האדם מרפא את עצמו: הרמב"ם מאמין שתפקיד הרופא אינו לרפא את האדם, אלא ללמד את האדם כיצד לרפא את עצמו. הריפוי צריך להתמקד בחיזוק הגוף ומערכת החיסון באמצעות תזונה המתאימה לאדם.
להקפיד על תזונה נכונה: תזונה נכונה איננה מושפעת רק מהמזון אותו אנו אוכלים, אלא גם מעיתוי האכילה, אופן האכילה, מהירות האכילה, מצב הגוף בזמן האכילה, צירוף המזונות בסעודה, כמות המזון הנאכל, שילובו עם שתייה ועוד.
מקור רגשי לכל מחלה: לדעת הרמב"ם, לכל מחלה יש גם שורש נפשי-רגשי. על הרופא לנסות ולהבין את הסיבות הנפשיות-רגשיות שהביאו להתפרצות המחלה ולעזור למטופל לחזק את עצמו גם במישורים הללו. הרמב"ם מזהיר את הרופא לא להתעלם מתחום זה, גם אם זיהה את הגורם הפיזיולוגי למחלה.
השמחה מרפאת: השמחה היא כוח הריפוי החזק ביותר בטבע. הרמב"ם מתאר חולים שהחלימו ממחלות, רק כי היו שמחים. תפקיד הרופא על פי הרמב"ם, הוא בין היתר לשמח את החולה ולטעת בו תקווה ואופטימיות.
לא לשכוח פעילות גופנית: כדי למנוע מחלות ולשמור על גוף בריא, לא מספיק רק לאכול בריא, אלא יש להקפיד על פעילות גופנית סדירה וקבועה ועל נפש מאוזנת. איזון הנפש מורכב מתיקון המידות ומראיה נכונה וטובה של המציאות.
שינה משפיעה על איכות החיים: הרמב"ם מייחס חשיבות רבה גם לאיכות השינה, איכות האוויר שאנו נושמים, איכות המים שאנו שותים, ההיגיינה, חשיפה לשמש, יחסי אישות וההשפעה החברתית בסביבתנו, כגורמים משמעותיים המשפיעים על הבריאות.
הדרגתיות בריפוי: בריפוי מחלה, יש להתחיל תמיד מרפואות קלות, בשפתו של הרמב"ם, ורק אם אין הטבה יש לעבור לרפואות חזקות יותר (בזמנו- צמחים חזקים יותר). הרמב"ם מדגיש שהגוף לא אוהב מהפכות מהירות. גם שינוי לטובה בהרגלי החיים יש לעשות בהדרגה, על פי הרמב"ם.
המלצות מעשיות
כל הידע והעצות של הרמב"ם יכולים להיתרגם בקלות לעצות פרקטיות לחיי היום יום. כדאי לנסות.
לא לשבוע מדי. לסיים את הארוחה בתחושה שיש מקום לעוד.
איכלו תבשיל מרכזי. להשתדל לאכול בכל סעודה תבשיל מרכזי אחד.
פירות לחוד. לא לאכול פירות יחד עם אוכל וודאי שלא כקינוח. הזמנים הנכונים לאכול פירות הם בבוקר, כ- 20 דקות לפני הסעודה או שעתיים שלוש לאחר הסעודה.
מצב רוח לאכילה. לאכול תמיד מתוך שמחה. כאשר מצב הרוח אינו טוב (עצבות, פחד, כעס)- לא לאכול. להגיע לשמחה פנימית ורק אז לגשת לאכול.
אכילה בריאה. לא לאכול 3 שעות לפחות ( רצוי 4 שעות) לפני השינה. לאכול בישיבה ולא בעמידה. לאכול לאט ובניחותא.
להימנע מהמאכלים המזיקים (מזון תעשייתי ומעובד, חומרים משמרים, צבעי מאכל, שמנים מזיקים), להקפיד על לעיסה טובה ומרובה של המזון.
אל תוותרו על ארוחת בוקר. להקפיד לאכול ארוחת בוקר- רצוי שתכלול לחם, אך לא חובה.
לחם בריא. אכילת לחם מקמח מלא בלבד. רצוי שרכיבי הלחם לא יכילו שמן מכל סוג שהוא וחומרים מייצבים. שמרו על עדיפות ללחם ללא שמרים (על בסיס מחמצת שיאור).
כמה בשר? להפחית אכילה של מוצרים מן החי (בשר, דגים וכו'). מנה או שתיים בשבוע מספיקות בהחלט.
מה עם יין? שתיית כוסית יין אדום בזמן הסעודה טובה מאוד.
לא לשכוח מים. המים הם המשקה הטבעי לאדם. רצוי להימנע ממשקאות מעשה ידי אדם. לא לשתות מים קרים לפני הסעודה. להשתדל לא לשתות בזמן הסעודה. ( למעט יין). לשתות כ 20 דקות לפני הסעודה או שעה- שעתיים אחריה.
חלב. רצוי להימנע ממוצרי החלב של ימינו לחלוטין. (כולם מבושלים- מפוסטרים).
דגים. דגים הם מזון מזהם במתכות כבדות וכו'. רצוי לא לאכול יותר ממנה אחת של דג בשבוע. להימנע לחלוטין מהדגים הגדולים, כגון טונה. הם המזוהמים ביותר.
לא לשכוח ירקות. להקפיד לאכול ירקות על בסיס יומיומי. ירקות חיים וירקות מאודים או מבושלים. ירקות הם המזון החשוב ביותר, במיוחד העלים הירוקים.
פעילות גופנית. יש לבצע התעמלות אירובית על בסיס קבוע. רצוי יומיומי.
להיות בשמחה. זהו האמצעי העוצמתי ביותר לחיזוק מערכת החיסון!
- בתאריכים 30.5 - 31.5 ייערך בתאטרון גבעתיים כנס שנתי בנושאי תזונה ובישול בריא - "אוכלים בריא 5".
הכנס יכלול הרצאות מפי מומחים על היתרונות הבריאותיים של תזונה נכונה וסדנאות בישול בריא. ד"ר גיל יוסף שחר ישתתף בכנס בפאנל מומחים שידונו בשאלה: "מזון מן החי כן או לא".
ד"ר גיל יוסף שחר (MD) הינו המייסד והמנהל של המרכז לרפואת הרמב"ם, המתמקד במתן מידע מקצועי לציבור בנושאי בריאות ותזונה לאור גישתו והמלצותיו של הרמב"ם בחיבור עם ממצאי המדע המודרני
לפנייה לכתב/ת 
