מכת ברק: כך התנפצו החלומות של אוקלהומה
הפציעה של ווסטברוק טרפה את הקלפים עבור הת'אנדר. הכישרון של דוראנט נמצא, אבל ללא החצי השני שלו גם שאיפות האליפות נראות גמורות. האם דווקא ג'יימס הארדן יחגוג?
קווין דוראנט וראסל ווסטברוק הם יצור סימביוטי. ברביעי בלילה, כשאוקלהומה סיטי ניצחה את יוסטון ועלתה ל-0:2 בסדרת הפלייאוף, אפשר היה לראות את הזרימה החלקה בקשר ביניהם. ברבע הראשון, כשווסטברוק ירד לספסל עם שתי עבירות מהירות, דוראנט שיחק ביכולת מוגברת וקלע 15 נקודות. ברבע השני, כשווסטברוק חזר, דוראנט הסתפק בפחות כדורים, והרכז האדיר פתאום הפך לקלע המוביל של הת'אנדר. את המשחק שניהם סיימו עם 29 נקודות.
כתבות סופ"ש השבוע ב-ynet ספורט
אפשר להגיד שאוקלהומה סיטי היא הרבה יותר משניהם. בגלל שזו קבוצה עם סדר ברור, היררכיה, תפקידים מוגדרים שהשחקנים לא חורגים מהם. לצד הכישרון העצום של שני הכוכבים האלה, זה סוד ההצלחה שלה. אבל עכשיו, כשווסטברוק גמר את העונה (כמעט בוודאות) בגלל פציעה בברך, גם השאיפות שלה לאליפות נראות גמורות.
הנאחס הגיע משדרי המשחק, ללא ספק, שציינו את העובדה שווסטברוק טרם החמיץ משחק מאז שנבחר בדראפט. מעט לאחר מכן, פטריק בוורלי
נכנס ברכז של אוקהלומה סיטי, שהמשיך לשחק בצליעה עד לסיום. אבל הבדיקות לאחר מכן קבעו שיש לו נזק בסחוס, וניתוח דרוש.
ציינו את ההיררכיה. דוראנט הוא האופציה הראשונה, מעבר למקרים בהם ווסטברוק לוקח את הכדור לבד וקולע. זה איום דו-ראשי שמעטות הקבוצות בליגה שנהנות ממנו. סרג' איבקה התייצב כתורם נקודות איכותי שמשלים את השניים. שני השחקנים האחרים בחמישייה, תאבו ספולושה וקנדריק פרקינס, מיועדים לצרכי הגנה - אבל כפי שספולושה הוכיח במשחק מספר 2, זה לא אסון כשהשמירה על הכוכבים מתגברת והוא מקבל את הכדור. ולא רק שהחמישייה הזו כבר מתורגלת במה שהיא צריכה לעשות, אלא גם שהיא רצה יחד כבר כמה שנים טובות - יתרון ענק. וברגע שמוציאים ממנה את ווסטברוק, הכל מתהפך.
וכאן, פתאום, לראשי הקבוצה כואב הלב, בדיוק במקום אותו מילא ג'יימס הארדן. זה היה מתבקש שסדרת הפלייאוף הראשונה של הת'אנדר בלי הארדן תהיה דווקא נגדו. השחקן השישי המצטיין של הליגה בעונה שעברה קיבל לראשונה קבוצה משלו, ועושה דברים מדהימים ביוסטון. לא שהיה בכך ספק. גם אוהדי אוקלהומה סיטי המושבעים יודו בפניכם שהמקום של השחקן הזה הוא לא ככינור שני או מחליף לאף אחד, גם אם מדובר במחליף הנחשב והיעיל ביותר.
אין ספק שעכשיו, אם עדיין היה באוקלהומה סיטי, היה מגיע הרגע הגדול שלו, הרגע בו היה צריך לסחוב באופן ממשי את הנטל לצד דוראנט, ולא רק להיות הערך המוסף הטוב ביותר שיש, זה שנתן לת'אנדר את הדחיפה לזכות במערב.
קווין מרטין הוא האיש שהגיע תמורת הארדן. לאורך הקריירה האיש והזריקה המוזרה היה הסקורר המוביל בסקרמנטו וביוסטון, שחקן
שבתחילת דרכו לא נחשב ככוכב אבל עבד קשה כדי למצב עצמו כסוג של סופרסטאר.
מרטין הוא שחקן שונה מהארדן. לשניהם יש יכולת קליעה מדהימה, אבל מרטין הוא יותר צלף, שחקן שמעדיף את השלשה, בעוד הארדן יכול לקחת הרבה יותר טוב את הכדור לסל. היכולת הזו של הארדן הייתה משמעותית בעונות האחרונות בפלייאוף.
במקרים רבים הוא היה הגורם המכריע במשחקים צמודים. מרטין נותן את המספרים שלו, אבל קשה להיות בטוחים בכך שברגע האמת הוא יוכל להיות הארדן. ועכשיו, לא רק שהוא צריך להיות הארדן - אלא שהוא צריך להיות ווסטברוק. העול עכשיו עליו. עם כל הכבוד לאיבקה, הנקודות שיחסרו מאובדן ווסטברוק צריכות להגיע בעיקר ממנו. אין בסגל עוד שחקן שמייצר נקודות כמוהו. אחרי שהתא'נדר ייצאו מההלם ויעברו את יוסטון, הוא יימדד ביכולת שלו לשאת את הנטל הזה.
הסטטיסטיקה מבשרת טובות לת'אנדר. אוקלהומה סיטי היא כמו מקרה מבחן לבניית קבוצה נכונה שמראה תוצאות הדרגתיות כמו שעון
. את עונתה הראשונה בעיר, אחרי המטמורפוזה מסיאטל סופרסוניקס, היא העבירה בלמידה. בעונה השנייה היא הגיעה לראשונה לפלייאוף. בעונה השלישית זה הסתיים בביקור ראשון בגמר המערב. לאחר מכן הגיע גמר הפלייאוף הראשון. על פי כל הסימנים, הצעד המתבקש הבא בגרף הזה הוא תואר. השנה הם כבר השיגו בפעם הראשונה בהיסטוריה את המקום הראשון במערב.
הת'אנדר זכו בצדק בבכורה במערב. אבל עכשיו הכל השתנה. לא רק שהסדרה הנוכחית, של הסיבוב הראשון, נותנת תזכורת בגוף ראשון למי שיכול היה להיות החלק החסר של הפאזל - אלא גם שהפאזל הקיים איבד חתיכה רצינית, שאולי אי אפשר למלא את מקומה.