שתף קטע נבחר

 

צפו: ל"ג בעומר במירון - וברחבי הארץ

מאות-אלפים ציינו ברחבי הארץ את ערבו הראשון של ל"ג בעומר. מהפקקים בדרך לציון הרשבי" במירון, דרך ההילולות במאה שערים ובבני ברק - ועד למדורות בכפר תפוח ובתל אביב. כל הארץ מדורה גדולה - בווידיאו ובתמונות

על אף בקשת הרבנות לדחות את החג ביממה, האירו אלפי מדורות את שמי ישראל כבר הלילה. ההילולה במירון משכה אליה את מרבית החוגגים - כ-200 אלף מאמינים שהתקבצו בקבר הרשב"י (רבי שמעון בר-יוחאי), אך גם בשאר יישובי הארץ, ובעיקר בריכוזים החרדיים, חרכו להבות גדולות את השמיים.

 

<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

 

עם צאת השבת החלו רבבות מכל רחבי הארץ לעשות את הדרך לקבר הצדיק הגלילי, שנודע כמי שחיבר את ספר "הזוהר". בתוכנית: חלאקה לבני השלוש - והרבה מוזיקת כלייזמרים מקפיצה. אך בשעות הבוקר (א') החלו דיווחים על עומס חסר תקדים שגרם לחסימת כל הכניסות והיציאות הרכובות במקום. מאות אוטובוסים שעשו את דרכם לחניוני האירוע עומדים במקום במשך שעות ארוכות.

 

מירון, קבר הרשב"י

"במשך 17 שנה אני זוכה להגיע למקום הקדוש הזה", מעיד חיים לוי, אחד החוגגים, "ולמרות שאני שנים רבות פה, כזה עומס של אנשים לא ראיתי עדיין. זה פשוט מחזה מדהים.

 

"מהרגע שדורכים על הר מירון, אתה רואה אנשים ללא הבדלי דת ומגזר, ואפילו אנשים שנראים רחוקים מיהדות. עם ישראל חוזר למקורות. זה דבר פשוט פנטסטי".

 

להגיע למירון - בכל מחיר ()
להגיע למירון - בכל מחיר

 

"הרבה אנשים נושעו פה", מסביר צביקה רייס את הנהירה לאתר. "יש פה שמחה גדולה". ואביגיל, חוגגת אחרת, אומר כי היא "נהנית מהשמחה וגם מהצפיפות. מההתאמצות להגיע לציון, זה לא בקלות".

 

הבדלה במירון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
הבדלה במירון(צילום: AFP)

 

"הרבה אנשים נושעו פה" (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
"הרבה אנשים נושעו פה"(צילום: אלי מנדלבאום)

 (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
(צילום: אלי מנדלבאום)

 

האות לפתיחת ההילולה במירון ניתן אמש בחצות, בהדלקה המרכזית המסורתית של האדמו"ר מבויאן, רבי נחום דב ברייאר, הנהנה מ"חזקה" של יותר ממאה שנה על הצתת האבוקה הראשונה, אף שחצרו קטנה יחסית ואינה מהמרכזיות בעולם החסידי. אחריו, לאורך הלילה וגם היום (א'), מדליקים את האבוקה מדי כמה שעות, רבנים ואדמו"רים בולטים אחרים, בהם הרב הראשי שלמה עמאר והאדמו"ר מתולדות אהרון.

 

מתפללות במירון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מתפללות במירון(צילום: AFP)

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 

 (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
(צילום: אלי מנדלבאום)

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
(צילום: אלי מנדלבאום)

 

מאה שערים, ירושלים

החגיגות נערכו מאז אתמול (מוצ"ש) בנקודות שונות ברחבי הארץ, במיוחד בריכוזים החרדיים - שם, כאמור, לא צייתו לבקשת הרבנות -

והילולות נקודתיות נערכו במאה שערים, בבני ברק וביישובים רבים בשומרון. מחר בערב צפויות להיערך הילולות נוספות ברחבי הארץ, ומכבי האש ערוכים ליומיים של ל"ג-ל"ד בעומר.

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)

 (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)

 

ל"ג בעומר אינו מוזכר בתורה וגם לא במשנה. לפי המסורת, זה היום שבו נעצרה המגפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא. המנהג להדליק מדורות מקורו בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), שעל-פי המסורת נפטר בתאריך זה. הדלקת המדורות וריבוי האור הוא ביטוי לשמחה. כמו כן, נהוג להדליק נרות בבתי הכנסת לזכר רבי שמעון בר יוחאי ולזכרם של צדיקים אחרים.

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 

האר"י (רבי יצחק לוריא בן שלמה), גדול מקובלי צפת מהמאה ה-16, נהג לעלות לקברות רשב"י ובנו אלעזר במירון בל"ג בעומר, ובמאה ה-19 נקבע המנהג בסידור התפילה.

 

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 

בני ברק

בירושלים ובבני ברק נערמו קרשים למדורות ענק, בהשתתפות אלפי חסידים. על-פי המנהג, האדמו"ר מדליק את המדורה והחסידים רוקדים מולה לאורך כל הלילה.

 

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

 

כפר תפוח

ביישוב שבלב השומרון ארחו במדורת ל"ג בעומר את ד"ר פיורלו פרוברה, סגן יו"ר וועדת החוץ של הפרלמנט האירופי. פרוברה שהגיע היישר משדה התעופה להילולת ל"ג בעומר בהתנחלות, זכה להסברים על מהות החג מהרב אליקים לבנון, ומראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה, וסגנו יוסי דגן .

 

פרוברה (בחולצה האפורה) עם הרוקדים סביב המדורה (צילום: מאיר ברכיה, מוע"ז שומרון) (צילום: מאיר ברכיה, מוע
פרוברה (בחולצה האפורה) עם הרוקדים סביב המדורה(צילום: מאיר ברכיה, מוע"ז שומרון)

 

הרב לבנון מעניק הסברים לסיו"ר הפרלמנט האירופי על מהות החג (צילום: מאיר ברכיה, מוע"ז שומרון) (צילום: מאיר ברכיה, מוע
הרב לבנון מעניק הסברים לסיו"ר הפרלמנט האירופי על מהות החג(צילום: מאיר ברכיה, מוע"ז שומרון)

 

 (צילום: מאיר ברכיה, מוע"ז שומרון) (צילום: מאיר ברכיה, מוע
(צילום: מאיר ברכיה, מוע"ז שומרון)

 

רכסים

מנהג החלאקה בל"ג בעומר מקובל מאוד בחסידויות רבות - ואף מחוץ להן, בעיקר בקרב בני עדות המזרח. את התספורת (החלאקה) הראשונה לבנים נהוג לעשות בגיל שלוש, שבו מתחיל חינוכם לתורה ולמצוות, וזאת כדי לזכות אותם במצווה ראשונה של גידול הפיאות.

 

 (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
(צילום: אבישג שאר-ישוב)

עם השנים השתרש המנהג לעשות זאת בקבר הרשב"י, ורבים עושים זאת בהילולת ל"ג בעומר (ובעיקר ילדים שנולדו בימי האבלות של ספירת העומר, שבהם אין מסתפרים).

 

נהוג שאת השערות הראשונות גוזז רב חשוב וכן בני משפחת הילד, ולאחר מכן הוא נלקח למספרה. ספרים רבים (בעיקר מן המגזר החרדי) מגיעים למירון, ומקימים שם עמדה לטובת ילדי החלאקה.


 (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
(צילום: אבישג שאר-ישוב)

 

יש מי שניצל את המנהג למצווה נוספת, ובמהלך הלילה תרמו מאות אנשים את שערות התספורת של בני השלוש לטובת פאות לילדים חולי סרטן. המבצע נערך על ידי ארגון "לב מלכה". אהרן אברמן, יו"ר הארגון, קורא לאנשים להמשיך ולשמור את השערות ולתרום אותם עבור הפאות - "מדובר בדבר מבורך שיעזור לתת תחושה טובה לילדים החולים".

 (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
(צילום: אבישג שאר-ישוב)

 

רידינג, תל אביב

חוקרים טענו כי כי הקישור בין ל"ג בעומר למועד פטירתו של רשב"י נעשה לקראת סוף ימי הביניים, שעד אז התמקדה העלייה לרגל למירון - על הטקסים הנלווים אליה - בקברי הלל ושמאי. לפי המקורות ההיסטוריים, מועד העלייה לרגל חל ביום פסח שני (י"ד באייר, ארבעה ימים לפני ל"ג בעומר), אלא שאז החלה להתקבל בעולם היהודי קדושתו של ספר ה"זוהר", וייחוסו לרשב"י הביאה להסטת הטקסים לקברו ולתאריך פטירתו.

 

 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
במאה שערים
צילום: EPA
צילום: ירון ברנר
לא מחכים למחר. מדורה בבני ברק
צילום: ירון ברנר
מומלצים