צילמת סרט בישראל? קבל חרם בלבנון
הבמאי הלבנוני זיאד דואיירי זכה להצלחה בינלאומית עם סרטו "The Attack", שצולם בחלקו בישראל בהשתתפותם של שחקנים מקומיים. בארצו השלטונות החליטו למנוע את הקרנתו. "ההחלטה רק מציגה את לבנון באור רע", טוען הבמאי
בשנה שעברה שהה בישראל הבמאי הצרפתי יליד לבנון זיאד דואיירי, וצילם כאן את סרטו "The Attack". העלילה, על פי רומן של יסמינה חאדרה האלג'יראית, עוסקת ברופא פלסטיני העובד בישראל ומגלה מאוחר מדי סודות על אשתו - מחבלת מתאבדת. למרות שההפקה מוגדרת כשיתוף פעולה קולנועי בין לבנון, קטאר, צרפת ובלגיה, היא צולמה ברובה בתל אביב בהשתתפות שחקנים ישראלים, ולכן נגזר עליה להיות מנודה מבתי הקולנוע בלבנון - כך בישר הבמאי בעמוד הפייסבוק שלו.
- עדכונם חמים לפני כולם - בעמוד הפייסבוק של ynet. עשו לייק
- "The Attack": שקט, מצלמים בחדר המתים
- קולנוע לבנוני: השכנים מצפון עושים רעש
"אני מצטר לבשר על כך ששר הפנים של לבנון, מרוואן שרבל, החליט להעניש אותנו ואת הסרט באמצעות החרמתו", הודיע דואיירי, "הסיבה לדחייה היא שאני, זיאד דואיירי, שהיתי תקופה בישראל לצורך הצילומים".
בסרט מככבים בין השאר עלי סולימאן בתפקיד הראשי כד"ר אמין ג'אעפרי, ריימונד אמסלם כאשתו, אורי גבריאל כחוקר המשטרה וכן דביר בנדק, יבגניה דודינה, עזרא דגן, אלי גורנשטיין, עופרי פוקס וגם הנער עבדאללה אל עכל (המככב בימים אלה ב"להישאר בחיים").
במהלך הצילומים בישראל, ביקרנו את דואיירי ושחקניו הישראלים על הסט המאולתר בחדר המתים של בית החולים איכילוב. בניגוד לסולימאן, גבריאל ובנדק, הבמאי נמנע מלהתראיין וביקש להצניע את נוכחותו במקום.
"כדי להיות ישר, אכן צילמתי חלק מהסרט בתל אביב, כיוון שזה המקום בו העלילה מתרחשת", אמר. "ליהקתי שחקנים ישראלים כיוון שאלו היו הבחירות האמנותיות שקיבלתי, ואין לי חרטות או צורך להתנצל על כך. היו סרטים פלסטינים נוספים שצולמו בישראל, עם שחקנים ישראלים ואף מימון ישראלי, אולם אלו הוקרנו בביירות. מדוע סרטים אלה כן וזה לא? האם הלבנונים אמורים להניף את הדגל הפלסטיני גבוה יותר מהפלסטינים עצמם? ואת מי אנחנו בעצם מענישים?".
דואיירי ידוע במולדתו בזכות סרטו הראשון - הקומדיה "מערב ביירות" (1998), אחד הסרטים המצליחים בקולנוע הלבנוני המתפתח. מאחוריו גם ניסיון עשיר בהוליווד כעוזר צלם בשלושה מסרטיו של קוונטין טרנטינו - "כלבי אשמורת", "ספרות זולה" ו"ג'קי בראון". בכל הנוגע ל-"The Attack", הוא נתקבל בהתנגדות השלטונות שתחילה קבעו לו הגבלת צפייה מגיל 15 ומעלה, סיכלו את הקמפיין שלו לייצג את לבנון בתחרות על האוסקר לסרט הזר, ועתה מונעים את הקרנתו במדינה.
הטריילר של "The Attack"
למרות ההתכחשות של בני עמו, "The Attack" דווקא זכה להערכה בינלאומית, עם פרס חבר השופטים וציון לשבח מיוחד שקיבל בפסטיבל סן סבסטיאן הנחשב, ושלושה פרסים בפסטיבל הקולנוע הצרפתי בהוליווד. דואיירי עצמו קיבל פרס מיוחד בפסטיבל מרקש האחרון. הפרויקט הבא שלו הוא המותחן הצרפתי "Affaires étrangères", בו יככב ז'ראר דפרדייה - לא פחות, ולא יותר.
"זה פשוט עוד מכשול", קובע דואיירי בנוגע ליחס השלטונות בלבנון, "הראשון היה דומה, כשמשרד התרבות סירב להציגו כמועמד לאוסקר, מאותן סיבות. ההחלטה להחרים את הסרט על ידי משרד הפנים היא טפשית ולא הוגנת. היא לא מביאה לסיום הכיבוש, היא לא משפרת את המצב. כל מה שהיא גורמת לו בסופו של דבר זה להציג את לבנון באור רע, ואומרת לנו, יוצרי הקולנוע, שאם אנחנו חושבים מחוץ לקופסה, יחשבו עלינו כמנודים ופושעים".
יש לציין כי בלבנון נדרשים יוצרי הסרטים להגיש לגורמים הממשלתיים את התסריטים לאישור לפני ההקרנה. הפסילה שלהם עשויה להתרחש אם הצנזורים סבורים כי הסרטים עלולים לגרום לעימותים על רקע דתי, אם הם תוקפים את ערכי המוסר או את סמכויות המדינה - או לחילופין משקפים "תעמולה ישראלית".
מצדו, טען השר שרבל, כי האישור שניתן תחילה להקרנת הסרט בוטל בגלל מכתבי מחאה שהתקבלו ממשרדי הליגה הערבית בקהיר, הפועלים להחרמת ישראל. "לא היתה לנו בעיה עם הסרט, אבל כשקיבלנו את מכתב מחאה לא יכולנו להתנגד אליו", אמר שר הפנים, שסיפר כי ההחלטה להחרים את הסרט נתקבלה למרות שנאמר לו כי הוא פרו-פלסטיני.
אגב, מרב התגובות להצהרתו של דואיירי בפייסבוק הביעו דווקא תמיכה גורפת בו והתנגדות למדיניות הממשלה. "מדוע הם לא מחרימים גם את התנ"ך?", אמר הגולש אלברט זאחייה. "כמדינה הפכנו למומחים בלירות לעצמנו ברגל עם כל החבלה התרבותית הזו. זה אבסורד", כתבה הגולשת פאולה בקליאן.
"זיאד הוא הבמאי הכי טוב שיש לנו, וכך הממשלה גומלת לו?", שואל הגולש ז'ורז' שאנין, "ישראל בת מזל שיש לה אותנו ואת שאר הערבים כאויבים, כל עוד חוקים שכאלה קיימים עדיין". הגולשת ראנה טאנוס כתבה: "לא ידעתי שלממשלה יש בעיה עם הדת היהודית. חשבתי שיש לה בעיה רק עם הממשלה היהודית. אז מתברר שלמרות הכל מר שר הוא גזען ג'יהאדיסט ששונא את כל שאר הדתות? רק תוהה".
ומנגד היו גם כמה תגובות ביקורתית. "בהתמקדות במחבלים מתאבדים - 12 שנה אחרי הגל האחרון של פיגועי ההתאבדות, ובעזרת אימוץ סטריאוטיפים מזיקים על פלסטינים קיצוניים וישראלים טובים, הסרט העשוי היטב והמרתק הזה הוא הסרט הלא נכון בזמן הלא נכון", אמר הגולש רמזי נאסר, "צנזורה אסורה, והיא מנוגדת לערכים דמוקרטים והממשלה הלבנונית נוקטת באמצעים מסוכנים. אבל אתה שואל את עצמך למה סרטים פלסטינים אחרים לא טופלו באותו אופן. אני רק תוהה אם יתכן שזה קרה כי אותם סרטים היו פחות פרו-ציוניים מ"The Attack"
הגולש אסד ראסוב התלונן על הפקרת עמו לטובת התחנפות לקהילה הבינלאומית: "בזמן שאמנים מערביים מחרימים את ישראל, יש לנו אמן משלנו שהוא אנוכי ורוצה להצליח ולהרשים יותר מכל דבר אחר, רוצה לבקר בישראל ולהתחנף לאדם הלבן. תתבייש".
