שוקולד ושופינג. החיים הטובים בדמשק נמשכים
בשכונת מלקי שבדמשק מסיירים שומרים דובר פרסית ומבטיחים את המשך החיים הטובים של האליטה שתומכת באסד. אבל מתחת לפני השטח של הגבינות המיובאות והמשרתות ניכרים הייאוש הכלכלי, האבל - והפחד
קשה לדבר על חיים נורמלים בסוריה לאחר שנתיים של מלחמת אזרחים, 70 אלף הרוגים וחמישה מיליון חסרי בית. אבל בשכונת מלקי היוקרתית, אתר מוקף עצים במרכז דמשק, האליטה התומכת במשטר אסד ממשיכה ליהנות משופינג של גבינות גורמה צרפתיות, שוקולד בעבודת יד ואייפדים חדישים בקניון שנבנה לא מכבר ובבוטיקים שלידו.
עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet
במלקי, הממטרות משקות את המדשאות המטופחות מחוץ לבניינים שבהם דירות בשווי מיליוני דולרים והציפורים שרות. משרתות ונהגים מטפלים בכל צורך של בעלי הבתים. אין מחסור בדלק למכוניותיהם ובחשמל למיזוג האוויר שלהם. הרחובות שמאובטחים בקפידה נקיים מבוזזים.
"כשאתה מסתכל בשפע שמוצג כאן אתה מרגיש שהכול בסדר, החיים טובים והכול נמצא כאן",
התושבים במלקי ממשיכים ליהנות מרווחה חומרית ומאספקה קבועה של סחורות מיובאות, בזמן שמיליונים מבני ארצם, שמתנגדים למשטר אסד, תלויים בחסדי אחרים.
תוכנית המזון של האו"ם מעריכה כי היא מספקת מזון ל-2.5 מיליון בני אדם בתוך סוריה – כעשירית מהאוכלוסייה – ולעוד מיליון שעזבו את המדינה. היא מעניקה להם מנות מדודות של קמח ואורז. לדברי מתאם החירום האזורי, מתיו הולינגוורת, אמר כי המחסור כה גדול, עד כי מנה שאמורה להספיק למשפחה בת חמש נפשות מתחלקת בין שלוש משפחות.
שוקולדים ומודעות אבל
אבל אפילו במלקי, אווירת הנורמליות היא לא יותר מאשליה. כמו הבטחות דמשק שהניצחון קרוב ושכוחות אסד שולטים כמעט בכל סוריה. גירוד קל של פני השטח חושף מציאות אחרת.
מחוץ לשוקלטרייה Ghraoui האלגנטית, שבתוכה תלויות תעודות הצטיינות מצרפת, ניצב פנס רחוב שעליו מודעות אבל במסגרות שחורות. הן מודיעות על מותם של בנים ובעלים במלחמה.
בתוך חנות השוקולד, כמו בכל מקום אחר בסוריה, המכירה היא במזומן בלבד. הסנקציות אילצו את חברות האשראי הבינלאומיות להפסיק את פעילותן בסוריה. מחירי המנות במסעדות עודכנו שוב ושוב, מדבקה על מדבקה מספרות את סיפור האינפלציה הדוהרת.
במרכול שבקניון, איאד אל-בורול סיפר שהוא מוכר פחות מוצרי מזון יוקרה מבעבר מכיוון שרבים מלקוחותיו העשירים עזבו את המדינה.
קול נפץ עמום הוא תזכורת לכך שרק כמה קילומטרים ממלקי מתחוללים קרבות קשות מרחוב לרחוב בין כוחות הממשלה למורדים. לפעמים חולפים בשמיים המיגים של חיל האוויר בדרכם להפציץ את המורדים.
אסד גר בשכונה
התושבים במלקי מספרים כי הגברים האמונים על אבטחת השכונה דוברים פרסית. איראן היא בעלת ברית נאמנה של אסד, בין היחידות שנותרו לצדו. השמועה ברחובות אומרת שבשכונה גרה משפחת אסד עצמה.
מכוניות עדיין עומדות בפקקים במרכז דמשק והמשטרה עדיין מחלקת דו"חות על נהיגה במהירות גבוהה וגוררת מכוניות שחונות באזורים אסורים. אבל מחסומים שבהם שומרים חמושים מעכבים את התנועה.
סוכנויות הנסיעות עדיין מציעות ללקוחות טיסות וחופשות אבל הכביש המוביל לשדה התעופה נחשב למסוכן והמטוסים טסים רק למגוון מצומצם של יעדים – כאלה שנחשבים ידידותיים.
הטלפונים עדיין עובדים והפקידים עדיין מתייצבים למשרד בחליפות מגוהצות בקפידה. אך רבים מהם ממהרים לצאת הביתה מוקדם, לפני רדת החשיכה.
תושב אחד סיפר על קרוב משפחה רחוק, נוצרי ממשפחה עשירה של סוחרי מכוניות, שנחטף. חוטפיו האשימו אותו בתמיכה באסד. הם תלו אותו במהופך והכו אותו. לאחר מכן הזריקו לו דלק. הוא שוחרר עבור כופר של 20 אלף דולרים ומת כמה ימים אחר כך.
עובדי סיוע דיווחו לאחרונה כי בכביש המרכזי המחבר בין חלב לדמשק דרך הערים המרכזיות חומס וחמה יש כעת 38 מחסומים. תשעה מהם מאוישים בידי קבוצות מורדים שונות.
בבירה עצמה הממשלה טוענת כי היא שומרת על "מרובע ביטחון" במרכז דמשק. המקומיים מתלוצצים שהמורדים הפכו אותו ל"משולש ביטחון" קטן.
רולטה רוסית בדמשק
העיר העתיקה ומוקפת החומה של דמשק, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, עדיין שומרת על יופייה, בניגוד לעיר העתיקה של חלב שנהרסה. אך בימים אלה העיר ריקה מתיירים. מוכרי המזכרות ויתרו מזמן על הניסיון למכור.
בתוך המסגד העתיק שבנו האומיים במאה השביעית, מספרים מדריכי התיירים על הירצחו של האימאם לאחרונה.
בחנות תכשיטים בבזאר אל-חמידיה יושב אנאס חלאווי, בן 25. הוא נראה משועמם. "אנשים מוכרים את הזהב שלהם אבל לא קונים. העסק שלנו נבנה על תיירים זרים ועל שורים שקנו זהב לכלות שלהם. עכשיו התיירים אינם ואיש לא מתחתן".
במסעדת "נרנג'" ברובע הנוצרי, אחת המסעדות הטובות בדמשק, הסועדים מדברים על הסיכונים שבפיגוע תופת לעומת ירי מרגמות ספונטני או חטיפה. אין פלא שרבים כל כך עזבו ללבנון, בזמן שהחיים בבירה הופכים למעין רולטה רוסית.
בצד השני של האולם יושבת משפחה לבושה בבגדים נאים. היא חוגגת אירוסין עם שולחן עמוס במטעמי המטבח הסורי ומקושט בוורדים אדומים. ברקע נשמעו שירים ישנים ובני המשפחה בדיוק אכלו עוגה חגיגית כשמטוס קרב פילח את השמיים ורעש ארטילריה נשמע במרחק. לרגע הביטו כולם בתקרת הזכוכית של המסעדה, ועיניהם נמלאו פחד.
לפנייה לכתב/ת 
