הולך במגרש הרוסים: כך משיג מורסי F16 אמריקני
על רקע הכלכלה המידרדרת וחוסר היציבות הפוליטית, הבין נשיא מצרים כי הדרך ללחוץ על ארה"ב לשלוח סיוע כספי וצבאי היא לנהל מגעים עם יריבותיה. ישראל צריכה לדאוג: אובמה מחזק מדינה שנמצאת בתהליך השתלטות של "האחים המוסלמים"
צ'אק הייגל, שר ההגנה האמריקני החדש, הגיע בשבוע שעבר למצרים והבטיח לנשיא מוחמד מורסי שארצות הברית תמשיך בסיוע השנתי של 1.5 מיליארד דולר ותספק למצרים 20 מטוסי F-16 וטנקים חדשים. בנוסף, האמריקנים כבר מחקו מיליארד דולר מחובותיה של מצרים.
חדשות נוספות בעמוד הפייסבוק של ynet
עוד חדשות בעולם :
פקיסטן: אסירים רצחו "מרגל" בּלְבֵנָה. הודו זועמת
צפון קוריאה: למה נשלח אמריקני לעבודות פרך?
צפו: 1 במאי בעולם - זעם פועלים ועוד
האימא נעלמה, הוכרזה מתה - וצצה אחרי 11 שנה
לפי שעה, הסיוע האמריקני מתעכב בעקבות התנגדות הקונגרס בוושינגטון להעביר סיוע למנהיג בעל הרקע הפונדמנטליסטי שעלול לסייע להשתלטות "האחים המוסלמים" על מצרים ולסכן את האינטרס האמריקני במזרח התיכון. אם כך, מדוע בכל זאת מצא הייגל לנכון להיפגש עם הנשיא מורסי דווקא בעיתוי הנוכחי?
מורסי נבחר לנשיאות מצרים בסוף מאי 2012 ומאז הוא מצליח במשימה בלתי אפשרית לכל הדעות: שליטה על מדינה שסועה בת 80 מיליון תושבים על סף פשיטת רגל. פרשנים בכל העולם טענו כי מורסי חסר הניסיון לא ישרוד יותר מכמה חודשים, אחרי שנבחר ברוב כה זעום.
"איסלאמיסטים דמוקרטיים"
רבים הטילו ספק ביכולות ההנהגה של הדוקטור להנדסת חומרים. בחודש הבא תחלוף שנה לנשיאותו אחרי שהצליח להשיג רוב בפרלמנט הזמני, השפעה על הצבא על ידי פיטורי הרמטכ"ל וחוקה חדשה שאותה הכתיבו אנשיו. בניגוד להערכות, איש תנועת "האחים המוסלמים" לא ביטל את הסכמי השלום עם ישראל, לא כרת ברית עם איראן ולא הנהיג מדינת הלכה.
אחד התנאים להמשך קבלת הסיוע האמריקני הוא השמירה על כללי הדמוקרטיה ברוח "מהפכת 25 בינואר" שמטרתה לסיים את עידן השחיתות והדיקטטורה שאפיינו את המשטר הקודם בראשותו של חוסני מובארק. זאת הסיבה שמורסי ושאר אנשי "האחים המוסלמים" מנמקים את צעדיהם כשוויוניים ו"ברוח המהפכה". עיסאם אל-עריאן, סגן מנהיג מפלגת "הצדק והחירות" מטעם תנועת "האחים המוסלמים", התגאה כי בבחירות דמוקרטיות שנערכו במפלגתו נבחרו נוצרים קופטים ונשים.
האיסלאמיסטים טוענים בעקביות כי מחאת הגוש האופוזיציוני של "חזית ההצלה" (ברית של השמאל והליברלים) אינה חוקית מאחר שמקורה באי-הכרה בהכרעות דמוקרטיות. לדבריהם, האופוזיציה החילונית מתנגדת לכל התהליכים הדמוקרטיים מאז נפילת מובארק: הכרעתם של 50 מיליון מצרים בקלפי, הפרלמנט שבו נבחר רוב איסלאמיסטי, החוקה האזרחית שמקבלת את השראתה מהשריעה המוסלמית (כמו חוקות קודמות) והבחירות הצפויות בקרוב לפרלמנט. האופוזיציה איימה כי תחרים את הבחירות אם לא ימולאו תנאיה, בראשם: הפרדת דת ומדינה, מתן שוויון בחוק לנשים ופיקוח מלא של בית המשפט על הבחירות למניעת זיופים.
המאבק ל"טיהור בתי המשפט"
האיסלאמיסטים הבינו מאז הבחירות בשנה שעברה כי בידיהם רוב שמקורו באזורים הכפריים, בעוד הציבור העירוני מושפע יותר ויותר מהאופוזיציה. הם מנצלים את הרוב שלהם בפרלמנט על מנת להעביר חוק להורדת גיל הפרישה של השופטים מ-70 ל-60. כך יביאו לפיטוריהם של אלפי שופטים שמונו לפני המהפכה. הרפורמה הצפויה הביאה למחאות סוערות של האופוזיציה ברחוב המצרי.
מורסי, כהרגלו, מציג את עצמו כנשיא של כל העם ולא רק כנשיאם של "האחים המוסלמים". הוא החל לנהל פגישות עם איגוד השופטים על מנת למצוא פשרה. לדעת אנשי השלטון, המהפכה המצרית הצליחה להביא להחלפת הרשויות המבצעת והמחוקקת ואילו הרשות השופטת עדיין מהווה שריד למשטרו של מובארק. לעומתם, מנהיגי האופוזיציה רואים את המאבק הממושך בין הנשיא מורסי לבית המשפט כצעד אחרון בתהליך ההשתלטות האיסלאמיסטית על מצרים: אחרי ש"האחים המוסלמים" השתלטו על הנשיאות, בית הנבחרים והצבא, הם שואפים להכניע את בתי המשפט.
לבתי המשפט היסטוריה של החלטות נגד "האחים המוסלמים" מאז שתפסו את השלטון. הרשות השופטת הביעה סלחנות יתר כלפי נציגי המשטר שדיכאו באלימות את המפגינים במהפכה, הצילה את מובארק מחבל התלייה, קבעה לפני כשנה כי הבחירות לפרלמנט בעל הרוב האיסלאמי אינן חוקיות ולאחרונה גם דחתה על בסיס חוקי את הבחירות לשני בתי הפרלמנט שהיו צריכות להיערך בראשית אפריל. גם למורסי יש חלק נכבד במאבק בבתי המשפט, וכזכור הוא ביטל את סמכותם בעניין קביעת החוקה. הבחירות שיתקיימו בחודשים הקרובים, גם אם יידחו עוד כמה פעמים, יביאו ככל הנראה להשתלטות חוקית של תומכי מורסי על הפרלמנט וחיזוק שלטונו.
נשק במקום מזון
למרות הסיוע הכלכלי שהשיגה מצרים מסעודיה וממדינות המפרץ, אין בו כדי לעצור את כדור השלג של הכלכלה המצרית המידרדרת. המהפכה פגעה אנושות בתיירות, האבטלה גואה, העוני והרעב גוברים ואין למשטר החדש בשורה לעם. מצב זה מעודד את תופעת הבריונות וכנופיות הרחוב, שמנצלות את ההפגנות לזריעת אלימות, כמו של ה"בלאק בלוקס" בקהיר ושל אוהדי הכדורגל בפורט סעיד.
למרות מצב זה, מתוך הסיוע האמריקני, שהוא המשמעותי ביותר לכלכלה, מופנים כ-80 אחוזים מהכסף לצבא. כל ניסיון של מורסי להתערב בחלוקת התקציב עלול לערער את מערכת היחסים הרגישה בין הנשיא לבין הצבא.
על מנת לשנות מצב זה, משימתו החשובה ביותר של מורסי אחרי שיעבור את משוכת הבחירות לפרלמנט, היא לשכנע את העם כי האיום של פשיטת הרגל לביטחונה של מצרים גדול בהרבה מאיומים חיצוניים, שבהם מתמקד הצבא. גם הטרור בסיני הוא פועל יוצא של המשבר הכלכלי וחוסר היציבות של המשטר בקהיר.
העיתוי האמריקני
הממשל האמריקני מודע לסכנה של הידרדרות מצרים לתהום פשיטת הרגל. בעוד בסוריה נלחמות כנופיות בין הריסות, במצרים עדיין מתנהלים מאבקים במסגרת החוק עם מספר מוגבל של נפגעים. מורסי הבין כי הדרך ללחוץ על ארה"ב היא לנהל מגעים עם יריבותיה. לאחרונה סיכמו מצרים ורוסיה על שיתוף פעולה בהפקת אנרגיה מאורניום למטרות שלום. שתי המדינות אף סיכמו על תמרונים צבאיים משותפים בעתיד הקרוב. בנוסף, מצרים חתמה על עסקות נשק עם מדינות במזרח אסיה, כגון הודו ופקיסטן.
ההתפתחויות הללו, שמדאיגות את האמריקנים, הן הסיבות לביקורו של הייגל בקהיר דווקא בשבוע שעבר. ההסבר הרשמי של ארה"ב לסיוע הכלכלי-צבאי הוא תמיכה ב"דמוקרטיה המתהווה", חיזוק הצבא שממלא תפקיד חשוב בשמירה על המהפכה, סיוע למאבק בטרור בסיני ותמיכה בשלום עם ישראל.
התוצאה בשטח אינה מעודדת לגבי ישראל: ארה"ב מחזקת מדינה שנמצאת בתהליך השתלטות של "האחים המוסלמים".
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
