אדלשטיין: 'מתנגד בתוקף להעלאת אחוז החסימה'

ביקורת מפתיעה בתוך הקואליציה לחוק המשילות שמקדם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יחד עם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ דוד רותם: חמישה ימים לאחר שנחשפו ב-ynet הפרטים המלאים על אודות הצעת החוק, הבהיר הבוקר (יום ב') יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי הוא "מתנגד בתוקף להעלאת אחוז החסימה".

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet

הצעת החוק שמבקשת בין היתר להעלות את אחוז החסימה לארבעה ושהוגשה לפי בכירים בליכוד על דעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, תידון היום בוועדת השרים לענייני חקיקה. אם הממשלה תתמוך בחוק, הקואליציה תבקש להמשיך את החלת החוק בהליך מזורז בכנסת. יצוין, כי אם ההצעה תאושר, היא תיכנס לתוקף לקראת הבחירות לכנסת ה-20.

אם החוק לשינוי שיטת הממשל יעבור הוא ישנה באופן דרמטי את יחסי הכוחות במשכן הכנסת בין הקואליציה לאופוזיציה, יחזק את מעמד הממשלה וימחק למעשה מפלגות קטנות שנכון לעכשיו מצליחות להיכנס לכנסת.

"מספר הקולות המבוזבזים יעלה משמעותית". אדלשטיין(צילום: גיל יוחנן)

יו"ר הכנסת אדלשטיין מביע התנגדות להצעת החוק במתכונתה הנוכחית וקורא לערוך בה תיקונים משמעותיים, שלא יפגעו בהליך הדמוקרטי בכנסת ובייצוג הסיעות השונות בה. "אני מתנגד בתוקף להעלאת אחוז החסימה", אמר אדלשטיין. "הדיון על כך הוא לגיטימי אך אם הוא יתממש, הוא יפגע פגיעה קשה במיעוטים אידיאולוגיים, יגרום לניכור בקרב מגזרים רבים ויפגע בזכותן של אוכלוסיות מיוצגות בכנסת".

אדלשטיין אמר עוד כי "אסור לנו להביא למצב שמפלגות קטנות יתאחדו לא על רקע אידיאולוגי אלא רק במטרה להיכנס לכנסת". יו"ר הכנסת סבור כי העלאת אחוז החסימה לא תקטין את מספר המפלגות המתמודדות. לדבריו, "האפקט יהיה שמספר הקולות המבוזבזים יעלה באופן משמעותי. חוקי המתמטיקה אינם חלים על הפוליטיקה. מי שמצדד בסעיף זה צריך לזכור שבפוליטיקה אחד ועוד אחד לאו דווקא שניים".

עוד בערוץ החדשות של ynet:

"לוחמי עילית סורים נהרגו, המרכז הכימי נפגע"

צה"ל: אורך שירות זהה לבנים ולבנות לפי תפקיד

מנגד, אדלשטיין תומך בסעיף שלפי הצעת החוק מספר השרים בממשלה לא יעלה על 19 ומספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה. בעניין זה אמר יו"ר הכנסת כי "הפחתת השרים וסגני השרים תגרום להפחתת עלויות ולריבוי חברי כנסת פעילים ותתרום לעבודתו החשובה של הפרלמנט".

אדלשטיין אמר עוד כי יש צורך לבחון לאפשר למועמד שמרכיב את הממשלה להגדיל את מספר השרים וסגני השרים רק ברוב מיוחד של חברי הכנסת ולא כפי שקרה בממשלתו של אהוד ברק בשנת 1999 – אז בוטל תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה". לדברי אדלשטיין, הביטול סלל אז את הדרך לפריצת מסגרת השרים.

אלה השינויים שמוצעים, בין היתר, בהצעת החוק:

1. הקשחת התנאים להגשת הצעת אי אמון בממשלה. כיום ניתן להפיל ממשלה באמצעות 61 חברי כנסת שתומכים במועמד ספציפי. אולם, כל סיעה יכולה להגיש הצעת אי אמון באופן כמעט אוטומטי. הצעת החוק מציעה לחייב את חברי הכנסת לגבש רוב של 61 חברים כתנאי להגשת האי אמון. המשמעות היא, למעשה, ביטול מוסד האי אמון שנהוג בכנסת מדי יום ב', שבאמצעותו מותחת האופוזיציה ביקורת על הממשלה.

2. במקרה שהביעה הכנסת אי אמון בממשלה, והמועמד שנבחר להרכיב ממשלה כשל, לא יתקיימו בחירות חדשות כפי שנהוג כיום והממשלה הקיימת תמשיך בכהונתה.

3. לא תידרש הסכמת נשיא המדינה להחלטת ראש ממשלה לפזר את הכנסת.

4. אחוז החסימה, שעומד כיום על 2 אחוז, יוכפל ל-4 אחוזים. המשמעות: פחות מפלגות קטנות בכנסת.

5. לא יינתן מימון מפלגות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. המשמעות: מועמדים חדשים יחששו להתמודד בשל המחיר הכספי.

6. מספר שרי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יעלה על 19.

7. מספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה.

"למשול ביתר יעילות" 

על פי היוזמים, מטרת החוק היא לחזק את יציבות הממשלה. "המצב

כיום, שלפיו מוגשת הצעה לאי אמון כעניין שבשגרה, גם כשאין לסיעות המציעות סיכוי כלשהו להפיל את הממשלה, ואינן מסכימות ברוב גדול על מנהיג חלופי - אינו רצוי", נכתב בהצעת החוק. "מטרת הצעת חוק יסוד היא למשול ביתר יעילות ולהפחית תמריצים לפיצול יתר ולפילוגים במערכת הפוליטית, שלעיתים פוגעים בציבור ששלח את נציגיו לכנסת".

באשר לצמצום מספר השרים נכתב: "בהיעדר מגבלות על המספר המרבי של חברי הממשלה, חלה עלייה בגודלן של הממשלות עד למצב שבו כיהנו 30 שרים. לממשלה גדולה מדי יש חסרונות: העיקרי הוא קשיי תפקוד וקבלת החלטות של הרשות המבצעת".