המבקר: חקלאים חייבים למדינה מאות מיליונים

אין כסף בתקציב, אבל המדינה מלווה מיליארדים ולא גובה. דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד') כולל פרק נרחב העוסק בהלוואות שמעניקה המדינה דרך משרדי ממשלה וגופי שלטון לקבוצות שמוגדרות כזכאיות להלוואת מדינה בתנאים נוחים. על פי הדו"ח, משרד האוצר והגופים המלווים אינם עושים כל שניתן על מנת לגבות את התשלומים על החזר ההלוואות וקיימת אי בהירות אפילו בנוגע להיקף החובות שלא שולמו בזמן.

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

נכון לסוף שנת 2011, עומדת יתרת כלל ההלוואות שהעניקה המדינה ועדיין לא נפרעו על 29 מיליארד שקל. חלק מהסכום מיועד לפירעון עתידי, וחלק מהסכום לא שולם במועד. בקיץ 2012 בדק מבקר המדינה את ההתנהלות סביב הלוואות שהעניקו החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית לישובים כפריים, הלוואות שהעניק משרד הבינוי והשיכון לזכאים לסיוע ברכישת דירה, והלוואות שהעניק משרד האוצר לחברת "מקורות".

הלוואות לחקלאים: כמה הפכו לחובות אבודים? 

החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית נמצאת באחריות ניהולית של משרד ראש הממשלה והיא מעניקה הלוואות להקמת תשתיות, לבנייה ודיור ולאמצעי ייצור ביישובים כפריים (חקלאים וקהילתיים) במטרה לסייע להם להתבסס מבחינה כלכלית וחברתית. הלוואותיה מוענקות עם תקופת חסד של 10 שנים, שבמהלכה מוחזרת ההלוואה ללא ריבית ולאחר מכן בריבית של 3%. במקרים מסוימים, הופך חלק מההלוואה למענק.

על פי דו"ח המבקר, יתרת ההלוואות שהעניקה החטיבה וטרם נפרעו עומדת כיום על סכום של 320 מיליון שקל. בנוסף, דיווחה החטיבה למשרד האוצר על סכום של 813.6 מיליון שקל שמורכב מתשלומים שעליהם חל פיגור של יותר מ-7 שנים. בעקבות הדיווח, הקצתה החשבת הכללית במשרד האוצר סכום דומה בתקציב המדינה כהפרשה לחובות מסופקים. כלומר, המדינה הכירה בכך שיתכן שהכסף אבד.

מבדיקת המבקר עולה כי לא זאת בלבד שהמדינה אינה עושה כיום מאמצים לגבות את החובות הללו, אלא שהיא גם כלל לא יודעת מה היקף החובות האמיתי. בתשובתם למבקר, מדצמבר 2012, טענו נציגי החטיבה להתיישבות כי החל משנת 2006 הופסקו מאמצי הגבייה בשל סכסוך שהתגלה בין החטיבה לחברת הבת של הסוכנות היהודית שעסקה בגביית החובות. בעקבות הסכסוך, התקשרה החטיבה עם חברה פרטית שתבצע את הגבייה עבורה ונציגיה השיבו למבקר שעקב כך "נוצר צורך ביצירת בסיס נתונים חדש ומעודכן להלוואות שניתנו...".

בדו"ח צוין, כי "משרד מבקר המדינה מעיר כי על החשכ"ל ועל החטיבה להתיישבות לקבוע לוח זמנים לסיום טיוב הנתונים ולפנות לכל לווה שהתגבש סכום חובו".

האם "מקורות" חייבת למדינה 624 מיליון שקל?

הדו"ח כולל גם ביקורת על סכסוך ארוך שנים בין משרד האוצר לחברת המים הלאומית, "מקורות". הסכסוך נוגע להלוואות בהיקף של 801 מיליון שקל שהעניקה המדינה למקורות בשנים 1984-1979. הלוואות אלה אינן עומדות לפירעון, ומקורות התבקשה לשלם רק את הריבית בגינן. בעתיד, סוכם בין האוצר למקורות, תיפרענה ההלוואות לכשתופרט החברה.

ב-1993 התקבלה החלטה להפוך את ההלוואות לחלק מההון העצמי של החברה, ובשנת 1996 הוחלט להמירן במניות של החברה, שתימסרנה לאוצר לצורך הנפקה בבורסה. אך מאז לא מומשו המניות על ידי האוצר, והתפתחה שיטה שבה מקורות ממשיכה לשלם ריביות עד שנת 2000, והאוצר מחזיר לה את תשלומי הריבית.

החל משנת 2001, החליטה הנהלת החברה להפסיק את תשלומי הריבית לקופת המדינה. מאז, למשך יותר מעשור, מתנהל סכסוך בין האוצר לחברת המים בנוגע לתשלומי הריבית. נכון לסוף 2012, עומד היקף הסכסוך על 624 מיליון שקל, מהם 300 מיליון שקל בתשלומי ריבית שלא שולמו מאז 2001, ו-324 מיליון בגין ריבית פיגורים על התשלומים. 

מבקר המדינה נוזף בדו"ח בנציגי האוצר ומקורות על כך שלא הצליחו ליישב את המחלוקת סביב ההלוואות לאורך יותר מעשור. "הימשכותם של חילוקי הדעות מביא לידי החמרת הבעיה ולכך שהיקף החוב השנוי במחלוקת הולך וגדל, בעוד שאין לצדדים הסכמה לגבי עצם קיומו ואין ודאות לגבי מועד תשלומו", נכתב בדו"ח.

מנכ"ל מקורות, מר שמעון בן חמו, השיב למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2012, כי "עמדת החברה הנתמכת בחוות דעת יועציה המשפטיים שהועברה לגורמי הממשלה, הינה כי ההלוואות הצמיתות מהוות חלק מהונה העצמי, אינן נושאות ריבית ואמורות להיות מומרות למניות בהתאם להחלטת הממשלה שנתקבלה. מקורות ניסתה לאורך השנים להביא את הנושא לידי סיום, ואף הביעה עמדתה כי ככל שלא תושג הסכמה בין הצדדים, ניתן להעביר את ההכרעה לבורר מוסכם בלתי תלוי שיכריע בנושא".

החשכ"ל מסר בתשובתו, כי "בשנתיים האחרונות נעשתה עבודת מטה רחבה לצורך קביעת מתווה לפשרה בין הצדדים", וכי בספטמבר 2012 דחתה החברה את עקרונות הפשרה. משכך, "כעת נעשית חשיבה מחודשת לעניין הסדרת הנושא בין היתר באמצעות פנייה ליועמ"ש לממשלה להכרעה".