היועמ"ש לכנסת מזהיר מהחוק שיקשה להפיל ממשלה
לקראת ההצבעה על חוק המשילות, שאמור לשנות את חוק יסוד: הממשלה, קורא היועץ המשפטי לכנסת לחבריה לבחון אותו "בזהירות רבה" ומתריע מפני ביטולו למעשה של מוסד האי אמון
היועץ המשפטי לכנסת מתריע מפני סכנות הגלומות בחוק המשילות , החוק שיקשה על הפלת ממשלה, שנחשף לראשונה ב-ynet. בצעד חריג הפיץ היום (יום ג') היועץ המשפטי עו"ד אייל ינון חוות דעת מפורטת המצביעה על הרגישויות שקיימות בהצעה שמבקשת להכניס תיקונים בחוק יסוד: הממשלה. הוא קורא לחברי הכנסת "לבחון בזהירות רבה שינויים משטריים" בטרם תובא הצעת החוק לקריאה טרומית מחר, ומזהיר מפני "סטייה מהעיקרון החוקתי הקיים היום, שלפיו בכל עת הממשלה נהנית מאמון הכנסת".
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
ינון עוסק בהרחבה במוסד הצבעות האי אמון. במסגרת זו רשאית היום כל סיעה, בהתאם למכסה קבועה, לבקש להביע אי אמון בממשלה, ורוב של 61 חברי כנסת נדרש להפלת ממשלה. הצעת החוק החדשה מציעה לחייב את חברי הכנסת לגבש רוב של 61 חברים כתנאי מקדים להגשת האי אמון.
היועץ המשפטי סבור שההצעה תנטרל את היכולת להביע אי אמון בממשלה.
"הנוהג הוא שמדי שבוע מוגשות הצעות מסוג זה. אף כי אין בהן איום אמיתי על קיומה של הממשלה, הן הפכו לעוגן מרכזי בפעילות הכנסת ולכלי משמעותי המצוי בידי האופוזיציה להביא את חברי הממשלה לכנסת לדיון בנושאים שעל סדר היום הציבורי, בשל החשיבות שמייחסת הממשלה להדיפת הצעות אי אמון", כותב ינון.
"מבחינה מעשית התוצאה תהיה ביטולו של מוסד האי אמון כפלטפורמה מרכזית ולביקורת המושמעת על הממשלה וככלי מרכזי של האופוזיציה לרתק תשומת לב ציבורית לנושאים השנויים במחלוקת בין האופוזיציה לממשלה".
אין חלופה לאופוזיציה
ינון מציין עוד כי ההצעה אינה כוללת תחליף אפקטיבי שיפצה את האופוזיציה על אובדן כלי פרלמנטרי משמעותי כמו זה. "הצעת חוק כזו מאפשרת לממשלה כזו לכהן גם כשאינה נהנית באמון הכנסת מבלי צורך לעמוד לבחירה מחדש. בכך יש סטייה מהעיקרון החוקתי הקיים היום, שלפיו בכל עת הממשלה נהנית מאמון הכנסת".
היועץ המשפטי מציין גם שראוי להחיל את השינויים, אם יתקבלו, רק מהכנסת הבאה, כפי שנעשה בעבר במקרה של תיקונים משמעותיים בחוק יסוד: הממשלה. זאת, משום שמדובר בהוראות הנוגעות ליחסי הכוחות בין קואליציה לאופוזיציה ולכללי המשחק הנהוגים בכנסת.
"לא בכל יום נדרשת הכנסת לעסוק בתיקונים לחוקי יסוד משטריים ועל כן ראוי שהליך בחינתם של תיקונים אלה יעשה בזהירות רבה", מסכם ינון.
את חוות הדעת כתב ינון לבקשתו של ח"כ חיליק בר (העבודה) שביקש ממנו לעבור על סעיפי החוק ולהתריע על הנקודות הבעייתיות. בר כינה את חוות הדעת "מכה ניצחת וכואבת לחוק מביש זה ואישור רשמי לפגיעה החמורה שיכולה להיות לדמוקרטיה הישראלית". הוא קרא לקואליציה לסגת מכוונתה להצביע מחר על החוק, "שאם לא כן תהא זו יריקה גסה בפרצופה של הדמוקרטיה ובחוות הדעת המשפטית של הכנסת עצמה״.
אלה השינויים שמוצעים, בין היתר, בהצעת החוק:
1. הקשחת התנאים להגשת הצעת אי אמון בממשלה. כיום ניתן להפיל ממשלה באמצעות 61 חברי כנסת שתומכים במועמד ספציפי. אולם, כל סיעה יכולה להגיש הצעת אי אמון באופן כמעט אוטומטי. הצעת החוק מציעה לחייב את חברי הכנסת לגבש רוב של 61 חברים כתנאי להגשת האי אמון. המשמעות היא, למעשה, ביטול מוסד האי אמון שנהוג בכנסת מדי יום ב', שבאמצעותו מותחת האופוזיציה ביקורת על הממשלה.
2. במקרה שהביעה הכנסת אי אמון בממשלה, והמועמד שנבחר להרכיב ממשלה כשל,
לא יתקיימו בחירות חדשות כפי שנהוג כיום והממשלה הקיימת תמשיך בכהונתה.
3. לא תידרש הסכמת נשיא המדינה להחלטת ראש ממשלה לפזר את הכנסת.
4. אחוז החסימה, שעומד כיום על 2 אחוז, יוכפל ל-4 אחוזים. המשמעות: פחות מפלגות קטנות בכנסת.
5. לא יינתן מימון מפלגות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. המשמעות: מועמדים חדשים יחששו להתמודד בשל המחיר הכספי.
6. מספר שרי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יעלה על 19.
7. מספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה.
לפנייה לכתב/ת 
