5,000 ישראלים מתים בשנה מזיהומים בבתיה"ח.
שמירה לקויה על היגיינה מצד הצוות הרפואי, שימוש חוזר באביזרים רפואיים חד פעמיים, צפיפות חמורה ומחסור בכוח אדם: כל אלו מביאים, על פי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2013, לתמותה גבוהה מזיהומים בבתיה"ח בישראל. עוד בדו"ח: מחדל הטיפול בחולות אנורקסיה וניגוד אינטרסים ברפואה הפרטית
זיהומים קשים בבתי החולים מביאים לתמותת אלפי ישראלים מדי שנה: כך עולה מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2013. הדו"ח מביא שורה ארוכה של ליקויים חמורים במערכת הבריאות הציבורית, ובהם תת כח אדם, צפיפות, הזנחה בטיפול בסובלים מהפרעות אכילה, תשתיות רעועות בבתי החולים, היעדר בקרה על פעילות הרפואה הפרטית ורופאים מנתחים הקורסים תחת עומס העבודה שהוגדר "בלתי סביר".
עוד חדשות ועידכונים בפייסבוק של ynet
ניתן למנוע עד 75% ממקרי התמותה מזיהומים
כאמור, מבקר המדינה מקדיש את אחד הפרקים העיקריים לשיעור הזיהומים הגבוה בבתי החולים, הנמצא בעלייה בעשורים האחרונים. על פי הספרות המקצועית זיהומים הנגרמים מחיידקים, וירוסים ופטריות פוגעים בכעשירית מכלל המתאשפזים, ואת חלקם ניתן למנוע. על פי הההערכות מביאים הזיהומים לכ-5,000 מקרי מוות בשנה בישראל, מהם ניתן למנוע בין רבע לשלושה רבעים של מקרי תמותה.
מבקר המדינה - הדו"חות הקודמים:
מחדל הדיאליזה: עלייה של 50% במתים בהמתנה לכליה
דו"ח המבקר: כשל חמור בטיפול הרפואי בקשישים
שנה וחצי לקבל תור: מע' בריאות הנפש מידרדרת
המבקר מפרט את הסיבות לשיעור הגבוה של הזיהומים, ביניהן צפיפות גבוהה במחלקות,
שמירה לא מספקת על היגיינה של הצוות המטפל, חולים הסובלים מזיהום שאינם שוהים בחדרי בידוד, ציוד רפואי שאינו עובר חיטוי תקין וחוסר מודעות למניעת זיהומים של המבקרים בבתי החולים.
מהדו"ח עולה גם כי בתי חולים מבצעים שימוש חוזר בציוד רפואי שאמור להיות חד פעמי. על פי הדו"ח בכל בתי החולים מתבצע מחזור של לפחות עשרה אביזרים רפואיים המוגדרים לשימוש חד פעמי בלבד על פי היצרן, ולדברי המבקר ייתכן שיש בהם מוקדים שעלולים להאכלס חיידקים, נגיפים ופטריות - המועברים לחולה הבא.
סיבה עיקרית נוספת שמונה המבקר לשיעור הזיהומים הגבוה היא המחסור בכח אדם. על פי הדו"ח חסרים במערכת הבריאות כ-40 רופאים שעיקר עיסוקם בתחום מניעת זיהומים וכי כיום אין בישראל מסלול להתמחות במניעת זיהומים, כך שההכשרה נעשית תוך כדי עבודה. מחסור נוסף נרשם באחיות העוסקות בתחום. כיום מועסקת בתחום זה אחות אחת לכל 500 מיטות, במקום אחת ל-200 על פי חוזר משרד הבריאות. המבקר קובע גם כי נדרש רוקח שתפקידו לסייע בקביעת התרופות המתאימות לטיפול בחולים, אולם בבתי החולים אין כלל רוקחים קליניים.
עוד מציין המבקר את השימוש הרב באנטיביוטיקה בקהילה, הגורר עמו התפתחות של חיידקים עמידים.
במשרד הבריאות מסרו בתגובה כי "בשנים האחרונות הושקע תקציב רב לטיפול בתחום הזיהומים ומניעתם, אולם הגירעון התקציבי במערכת הבריאות אינו יכול להביא לפתרונות אופטימליים. משרד הבריאות דוחה את סוגיית הצפיפות בבתי החולים כהסבר להיגיינה הירודה ומקפיד על פעולות הסברה הדרכה ומניעה.
"באשר למחסור בכוח האדם הרפואי, אנו פועלים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ל-700 בשנה, להחזרת רופאים ישראלים מחו"ל לארץ ולהצבת בעלי מקצוע חדשים כמקובל בארצות מערביות אחרות: עוזר רופא ואחות מקצועית, להקלת העומס על המערכת הרפואית.
"אשר לביקורת על היעדר חיטוי נאות של כלים רפואיים: המשרד הפיץ הנחיות מסודרות בנושא, ויגביר את הביקורת על ביצוען הנדרש. לגבי השימוש הרב באנטיביוטקיה נדגיש כי שימוש מושכל מבוצע בפועל על ידי קופות החולים וכי קיימת המלצה במקרים מסויימים להיוועץ במומחה למחלות זיהומיות".
מי דואג לחולות האנורקסיה?
מבקר המדינה מותח ביקורת קשה מאוד על תחום הטיפול בהפרעות האכילה. מהדו"ח עולה כי כיום רק שלושה בתי חולים משמשים לאישפוז וטיפול במי שסובלים מהפרעות אכילה: תל השומר, גהה, והדסה. מחלקה נוספת, לטיפול יום, פועלת בבית החולים שניידר.
התוצאה מהמחסור במחלקות היא תורים ממושכים וחולים רבים, רובן נערות,
הנותרים ללא טיפול ומצויים בסכנת מוות מאנורקסיה נרבוזה והפרעות אכילה אחרות. בנוסף, מטופלות רבות מאושפזות בבתי חולים פסיכיאטריים רגילים או במחלקות אישפוז רגילות, ללא מענה יסודי לבעייתם.
"מערך הבריאות השלם שנועד לטפל בחולות הסובלות מהפרעות אכילה היה אמור לכלול אשפוז, אשפוז יום, טיפול יום, טיפול מרפאתי ושיקום", מתריע המבקר, "מערך זה נבנה ללא הכוונה וללא בחינה יסודית של הצרכים על ידי משרד הבריאות. הפרעת האכילה מסכנת את בריאותן וחייהן של נערות ונשים רבות, אך מקבלי ההחלטות אינם מעניקים את הטיפול המיטבי המאפשר להתמודד עמה ולטפל בה כראוי".
במשרד הבריאות מסרו בתגובה כי "בדיונים הוחלט שישנה חשיבות קריטית להתמקצעות, ולכן לא נכון לדברי ליצור יחידות קטנות לטיפול בהפרעות אכילה, אלא לעבות את המחלקות הקיימות". במשרד מציינים כי התווספו שמונה מיטות לאישפוז כפוי של חולים "כך שקיימות 37 מיטות - עלייה של 30%". עוד מוסיף המשרד כי כיום אין רשימת המתנה לאישפוז.
מחלקות אישפוז במבנים מסוכנים
דו"ח המבקר העלה כי רבות ממחלקות האישפוז והיחידות בבתי החולים הכלליים, הפסיכיאטריים והגריאטריים הממשלתיים פועלות בבניינים ישנים ולעתים מסוכנים, שתשתיותיהם רעועות ומבחינות רבות אינן עומדות בדרישות משרד הבריאות ממחלקות ויחידות מודרניות. עוד מצא המבקר כי חלק מהמרפאות לבריאות הנפש בקהילה אינן נמצאות במבנים ראויים וכי שוררת צפיפות רבה במחלקות אישפוז רבות, ובעיקר במחלקות הפנימיות. בנוסף, בתי חולים רבים אינם ממוגנים, ואף אינם עומדים בתקינה למקרה של רעידות אדמה.ממשרד הבריאות נמסר כי "שיפור התשתיות בבתי החולים הפסיכיאטרים היה בעדיפות גבוהה כל השנים, אולם בשל היעדר תקציבים אין תוכנית מוסכמת וכוללת עם האוצר לפתרון הבעיה.
רפואה פרטית: חשד לניגוד אינטרסים
דו"ח המבקר מציג סוגיה העולה חדשות לבקרים וטוען כי ההחלטות שמקבל רופא פרטי לגבי מטופליו עלולות להיות נגועות בניגוד עניינים. המבקר מציין כי רופאים בכירים התריעו לפני נציגי משרד מבקר המדינה כי לעתים מתבצעים ניתוחים מיותרים במערכת הרפואה הפרטית. המבקר מדגיש כי אין כוונה להכתים את כלל ציבור הרופאים העוסקים ברפואה פרטית, אלא להצביע על הצורך בבקרה וכי כרגע קופת החולים "מאוחדת" היא היחידה מבין ארבע הקופות המבצעת בקרה רפואית על הצורך בניתוח במסגרת השב"ן, באמצעות רופאים בכירים.משרד הבריאות מסר בתגובה כי "קיימת בקרה על הרופאים הפרטיים על ידי קופות החולים. המשרד הקים אגף להבטחת איכות שיטפל ברמת הטיפול ובקרה על ההתוויות לניתוחים".
סוגיה נוספת שעולה בדו"ח נוגעת לשעות העבודה של הרופאים המנתחים, בעיקר במגזר הפרטי, שממשיכים להיות מועסקים גם 32 שעות ויותר ברציפות, ומהווים סכנה לעצמם ולמטופלים. משרד הבריאות השיב כי בכוונתו למדוד את התופעה ומסכים כי הארכת שעות העבודה תוך פגיעה בשעות המנוחה כרוכה בנזק לבריאות הציבור.
לפנייה לכתב/ת 
