החג הכי עצוב בשנה: יום ירושלים
הם לא הכירו את ישראל, אבל הלכו לכיוון ירושלים, תוך שהם חווים תלאות במדבריות סודן. לפיכך בחרה ישראל להנציח את יהודי אתיופיה שנספו בדרך לארץ דווקא ביום ירושלים. "זה הפך להיות יום עצוב מבחינתי", אומר הרב מהאברטו סולומון
חגיגות יום ירושלים מקפלות בתוכן כאב עצום ושקט לקהילה האתיופית. היום שנקבע כחג לאומי, הוא גם יום זיכרון לאומי לאלפי היהודים שנספו במדבריות סודן, בדרכם לישראל.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"יום ירושלים הפך להיות יום עצוב, מבחינתי", אומר הרב מהאברטו סולומון. "הוא נקבע לזכר אלה שנפלו בדרך. אנחנו לא הכרנו את ישראל. לא אמרו לנו 'הולכים לישראל', בילדותנו אמרו לנו: 'הולכים לירושלים".
בהחלטת ממשלה הוחלט השנה כי היהודים יוצאי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, יזכו להנצחה ממלכתית בהר
הרצל בירושלים. אלמז זרו-יאלי, מנהל פרויקט איסוף השמות הממלכתי, סבורה כי "זה המינימום שאפשר לעשות עבורם". הוועדה שהיא עומדת בראשה, שומעת עדויות רבות וכואבות של יוצאי אתיופיה שאבדו את היקר להם מכל.
"נולדתי באתיופיה ואני בת להורים שהם אסירי ציון", היא מעידה. "כשהייתה בת 16 ובהריון, החליטה אמי לעשות את הדרך לארץ. היא נתפסה יחד עם קבוצה גדולה, והם נכלאו כי אפילו המחשבה לעלות לארץ ישראל הייתה בגדר איסור. עצם העובדה שהורי עשו את כל הדרך והממאצים להגיע לכאן, השפיעה עלי, ללא ספק. גם בתפקידי היום אני רואה מעין שליחות.
"אני לא מכירה עם או קהילה שמסוגלת לעשות צעד כזה בשביל אמונתה. זו אחת העליות המרגשות ביותר שידעה המדינה, ואני גאה להיות חלק ממנה". והרב סולומון מוסיף כי "חשוב שידעו שיהודים מסרו את נפשם על ירושלים. לא תיאורטית - אלא ממש".
לפנייה לכתב/ת 
