בנט: גם תקציב הביטחון צריך לשאת בנטל

"בתקציב המדינה יש איפה לייעל, אבל קשה לתקן ב-45 יום מה שלא נפתר ב-65 שנה", כך הודה הבוקר (א') שר הכלכלה, נפתלי בנט, בדיון בוועדת הכספים בנושא חוק הריכוזיות, "אני יודע שלא נגענו בנמלים, במגזר הציבורי וגם יש איפה להתייעל במגזר הפרטי", אמר בנט. ועדת הכספים חידשה הבוקר את הכנת חוק הריכוזיות במשק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

לכתבות נוספות בנושא תקציב המדינה

• התקציב: מס הכנסה יעלה ב-1.5%, המע"מ באחוז
• פישר מגבה את לפיד: "התוכנית שהציג אמיצה"  
• הסיפורים החמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

שר הכלכלה התייחס גם לסוגיית הקיצוץ בתקציב הביטחון, ואמר: "האיומים על מדינת ישראל הם אמיתיים, אבל כבר 65 שנה ישראל מאוימת ותמיד נהיה מאוימים, לכן הדיון היום הוא דיון לא כלכלי אלא ערכי. צריך להכניס את תקציב הביטחון מתחת לאלונקה של הציבור, שגם הוא יישא בנטל".

(צילום: גיל יוחנן)

בעניין חוק הריכוזיות אמר בנט: "בחוק הריכוזיות מעט בעלי הון משחקים בכסף של הציבור ללא אחריות. זה מצב בלתי מוסרי. החוק בא לשים לזה קץ. זהו חוק טוב, אך הוא אינו מספיק אמיץ וחד".

בנט הבטיח כי "השינוי הנדרש במפת החברות הציבוריות יתרחש בתקופתי. לא תראו אותי בולם, אלא מאיץ את צמצום הפירמידות ל-2 שכבות". הוא הוסיף: "למען הסר ספק, כל דבר שאפשר לעשות תעשו ומה שאי אפשר תחזירו לוועדת הריכוזיות ושם אנחנו נטפל".

כ-44 חברות פירמידה צמצמו את מספר השכבות

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הודיע במהלך הדיון כי הוועדה תעביר מחר לממשלה את ההסתייגויות שעלו להצעת החוק. בהתאם להחלטת הממשלה, הוועדה תחליט לעדכן את הצעת החוק.

סלומינסקי אמר זאת בעקבות הסתייגויות השר בנט ושל יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, לגבי מספר השכבות שהחוק יתיר לכל מבנה של חברת פירמידה. בנוסף, דווח לוועדה גם על חילוקי דעות שהיו בוועדת הריכוזיות עצמה. סלומינסקי תומך בהצעת בנט לצמצם את מספר השכבות בפירמידות ל-2 בלבד.

האוזר הציע, כפי שהציע גם בישיבה הקודמת, לצמצם את מספר השכבות ל-3, כולל חברות נכדות. האוזר טען כי 2 שכבות יובילו ל"תוהו בוהו".

התחושה שהממשלה לא מדברת בקול אחד בסוגיית הריכוזיות חלחלה לחברי הוועדה. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) יצאה נגד החוק וטענה כי הוא "לא נותן בראש לטייקונים אלא נותן להם יתרון". גלאון שאלה את חבר ועדת הריכוזיות יוג'ין קנדל (יו"ר המועצה הכלכלית חברתית של ראש הממשלה) אם הצעת החוק תואמת את המלצות הוועדה המקוריות או שהיא מרככות אותה. קנדל הגיב מיד כי הן "לא מרככות".

ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד-ביתנו) לא שוכנע ולחץ על קנדל להשיב "אם ראש הממשלה עומד מאחורי הצעת החוק כמו שהיא, או שהממשלה מתכוונת להביאה לוועדה בנוסחים אחרים". קנדל השיב שאין ויכוח לגבי סמכות הוועדה לתקן את החוק.

הספקות חזרו והתעוררו כאשר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, הגיב על ההסתייגויות שעלו כי הן מחייבות את הממשלה להתייחס אליהן ויוג'ין קנדל השלים, "...ונידרש גם לבדוק את עצמנו לאחור". ריבלין טען שמאחורי הדברים יש כוונה למשוך את החוק ולהגיש לוועדה טיוטה חדשה. ליכט הכחיש וטען, "אין כוונה למשוך את החוק. עקרונית הוא נשאר על כנו". ריבלין ביקש מנציגי הממשלה להבהיר לוועדה עד מחר מי מדבר בשם הממשלה.

קנדל והאוזר גילו כי בעקבות הצעת החוק, כמחצית מ-88 חברות הפירמידה בשוק ההון (מתוך 112 חברות ציבוריות) התקפלו ביוזמתן וצמצמו את מספר השכבות שלהן ל-2, כך שנותרו 43 חברות עם יותר מ-2 שכבות השולטות בהון של כ-90 מיליארד שקל. האוזר הוסיף כי במקביל להתקפלות הצטמצם גם היקף העסקאות שבין בעלי עניין.

סגן שר האוצר בממשלה הקודמת, ח"כ יצחק כהן (ש"ס), אמר ברוח השיר של נעמי שמר כי "לפעמים החגיגה נגמרת" וזו ההזדמנות להחזיר את הדמוקרטיה לשוק ההון, שתחזיר למיליוני המשקיעים את השליטה בהשקעותיהם במקום ש-20 משפחות ינהלו את כספם בהיקף של 2.7 טריליון שקל.

"נעבוד קשה כי העיניים נשואות אלינו"

הדיון בחוק הריכוזיות התחדש לאחר הפסקה בת כ-8 חודשים בגלל חופשת החגים ופגרת הבחירות. מסיבות אלה נדרשה הממשלה לבקש את אישור הכנסת להחיל על דיוני החוק את דין הרציפות המאפשר לחדש חקיקה שנקטעה בכנסת קודמת. האישור ניתן בשבוע שעבר.

לכתבות נוספות בנושא ועדת הריכוזיות

• לפני הבחירות: נתניהו ביטל הדיונים על חוק הריכוזיות
• רשות ני"ע נגד החוק לצמצום הריכוזיות במשק
• החוק לצמצום הריכוזיות עבר בקריאה ראשונה
  

יו"ר הכנסת הקודם ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו) דחה בשעתו את הניסיון של יו"ר הוועדה הקודם ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לחדש את החקיקה אחר החגים. ריבלין טען אז כי "החוק מחייב דיון ציבורי רחב וחסר פניות. לכן בתקופה של פריימריס והכנה לבחירות אסור לאפשר לח"כים להיות כר להשפעות קשות של בעלי הון, שיכולים לשנות את דעתם ולהביא אותם לכלל שיקולים זרים בגלל לחצים".

סלומינסקי אמר: "נעבוד קשה כי העיניים נשואות אלינו. אני מתכוון לטפל בחוק הזה שורה שורה ומלה מלה. לא בטוח שהממשלה החדשה בקיאה די הצורך בהצעת החוק הזאת. ועדת הכספים תהיה קו ההגנה האחרון והעיקרי". הוא גם מבקש להחמיר את הצעת הממשלה שעברה בקריאה ראשונה ביולי 2012.

המלצות הוועדה רוככו בהצעת החוק

החוק מבוסס על המלצות ועדה בראשות חיים שני בתקופה שכיהן כמנכ"ל האוצר. חבריה התמנו בידי ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל. ההמלצות תורגמו לחוק בראשית הקיץ שעבר, אבל בנוסח מרוכך. כך למשל הצעת הממשלה מאריכה את תקופת המכירה של אחזקות צולבות, ריאליות או פיננסיות, ל-6 שנים במקום 4 שנים כהמלצת ועדת שני.

עמדת הוועדה היתה כי השליטה בענפי המשק מתאפיינת בריכוזיות יתרה, כולל השליטה במספר ענפים, בהשוואה לשווקי העולם. היא מתבטאת בכך שמספר קטן של אנשי עסקים שולט בשיעור ניכר של נכסים ריאליים ופיננסיים. שליטה זו מושגת בחלק ניכר מהמקרים באמצעות קבוצות עסקיות במבנה של פירמידה. מבנה זה פוגע לא רק בתחרות העסקית.

החוק המוצע מבוסס על שלושה מישורי פעולה: הראשון נועד להסדיר את חלוקת נכסי הציבור בחברות באופן שימנע פגיעה בתחרות. זאת בדילול הריכוזיות בחברות שבידי בעלי השליטה ביותר מ-20% של המניות. המישור השני כולל חקיקה חדשה שנועדה להגביל את פעולת הקבוצות המשולבת במבנה הפירמידה. השלישי חותר לפירוק הבעלות הצולבת בהפרדה בין מי ששולט בנכס ריאלי משמעותי לשולט בנכס פיננסי משמעותי.

לפי הגדרות החוק המוצע גוף ריאלי משמעותי ייחשב כמי שמחזור המכירות השנתי שלו ושל כל גוף הנשלט בידי בעלי השליטה שלו עולה על 6 מיליארד שקל והאשראי הקובע שלהם עולה על 6 מיליארד שקל. גוף פיננסי משמעותי ייחשב כמי שהשווי הכולל של נכסיו עולה על 40 מיליארד שקל, בכלל זה שווי הנכסים של כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ובשליטת השולט בו. לעניין זה המדינה לא נחשבת לבעלת שליטה.

לפי הצעת החוק, הממונה על צמצום הריכוזיות יהיה עובד מדינה בעל סמכויות לשקול שיקולי תחרות וריכוזיות שיחולו על "מאסדרים" – רגולטורים – שיוסמכו להקצות ולהעביר זכויות, ולתת רישיונות והיתרים להתקשרות בחוזה. הגדרה זו תחול על כל שר משרי הממשלה או מי שהשר אצל לו מסמכותו וכן כל בעל סמכות לפי חוק להקצות זכויות. אבל לא כל בעלי הזכויות הללו מהמערך הממשלתי ייכללו במסגרת חוק זה.

יו"ר רשות ניירות ערך: החוק אנטי תחרותי

שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, אמר בכנסת בקריאה הראשונה: "החוק מציע להקטין את גודלן ועומקן כך שיישארו רק חברות בת ונכדות לכל היותר. שינויים במשטר התאגידי להגנה על המשקיעים. ישראל תהיה המדינה הראשונה שמגבילה את גודל ומספר שכבות בפירמידה. יהיו לכך חבלי לידה אבל אני משוכנע שתוך מספר שנים נשפר את המשק, נביא עוד חברות לישראל, ונחזק את הדמוקרטיה. לגופים הצוברים עוצמה חזקה מדי, יש אפקט שלילי על הדמוקרטיה. אבל כשאין ריכוזיות זה מאפשר דמוקרטיה בריאה יותר".

בדיוק הראשון על החוק שנערך בוועדת הכספים בסוף אוגוסט 2012 תקף את הצעת החוק יו"ר רשות ניירות ערך, הפרופ' שמואל האוזר. לדבריו, החלק העוסק בשינוי מבנה הפירמידה הוא "אנטי תחרותי ולא שוויוני".

האוזר טען כי בכך ניתנת בחוק העדפה לבעלי השליטה בחברות הפירמידות הקיימות. זאת בגלל ההצעה המאפשרת לטייקונים לשלוט בחברות קיימות בעלות 3 שכבות ויותר (כולל חברות בנות ונכדות) אבל מונעת הקמת חברות נכדות (השכבה השלישית). עם זאת, מבנה של 2 שכבות איננו ריאלי בעיניו והוא עלול לגרום ל"תוהו ובוהו". לכן עדיף להגביל את השליטה ל-3 שכבות.

הביקורת של חברי הכנסת חיזקה את עמדת האוזר. שלי יחימוביץ (עבודה) אמרה כי העדפת הטייקונים היא כמו "מתן פרס עידוד למי שעשו את הריכוזיות". זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי הארכת תקופת המכירה של החברות שנינה בחוק, היא "בונוס שהממשלה נותנת לבעלי ההון שיגרום נזק לציבור ורק נותן רווח נוסף לטייקונים להמשיך לחגוג בחברות הפירמידה".

על חברי הכנסת הופעלו ומופעלים לחצים, בעיקר מצד פעילים חברתיים, להחריף את הוראות החוק כך שהוא יהיה לרווחת כל הציבור ולא רק של 20 המשפחות השולטות היום במשק. בין השאר הם קוראים לח"כים לצמצם את תקופת הפירוק של הבעלויות הצולבות ל-3 שנים במקום 4 שנים שהמליצה ועדת שני או 6 שנים כפי שמתבקש מנוסח הצעת החוק.