קללת הכהונה השנייה של אובמה
כבר כשנבחר אובמה בשנית, נראה היה שמדברים יותר על הילרי קלינטון מאשר עליו. כעת, ארבעה חודשים לאחר הבחירות, הוא הצליח לקומם עליו הן את הימין השמרני והן את השמאל הליברלי. ייתכן שהקושי בהגעה להישגים מבית ידרבן אותו לחפש אותם בחוץ, בתהליך השלום למשל
קצת יותר ממאה ימים לתוך הכהונה השנייה של אובמה, אכזבה מורגשת בוושינגטון. הכתבים המסקרים את הבית הלבן חשים זה זמן מה שהנשיא נקלע למבוי סתום ואינו מצליח להעביר חקיקה בנושאים שחשובים לו ולציבור האמריקני, כמו רפורמה בפיקוח על נשק, שלא לדבר על העברת תקציב שנתי מוסכם עם הרפובליקנים. ברק אובמה נפלא מול מיקרופון ומצלמה, אבל נראה כמי שמרחף מעל הבעיות ואינו מפשיל שרוולים ויוצא בנחרצות להיאבק על פתרונן.
עוד עדכונים בעמוד הפייסבוק של ynet
אובמה מצטייר כמי שמתקשה בפיתוח יחסי עבודה מול הרפובליקנים הבכירים שיאפשרו להם להגיע להסכמות. הוא אמנם הזמין את יו"ר בית הנבחרים ג'ון ביינר לשחק גולף אבל ידידות מופלאה לא יצאה מזה. הוא אפילו הזמין מחוקקים רפובליקנים לארוחת ערב. האוכל היה טוב אבל הדו שיח היה של חירשים. כשנשאל על האפשרות שיזמין את מנהיג הרפובליקנים בסנאט, מיץ' מקונל, לשתות איתו, הוא השיב בסרקזם "למה שאתם לא תשתו איתו".
במסיבת עיתונאים לפני שבועיים, 100 ימים בדיוק לאחר תחילת הקדנציה השנייה, מנה כתב הבית הלבן של רשת ABC ג'ון קארל כמה אכזבות של אובמה מול הקונגרס ושאל אם נותר לנשיא המרץ הנדרש להילחם עוד קדנציה. "אם אתה מציג את זה ככה, ג'ונתן", פתח הנשיא את תשובתו וצחקק במבוכה, "אולי אני פשוט צריך לארוז וללכת הביתה. אלוהים. כמו שמארק טווין אמר: השמועות על מותי הן אולי הגזמה בשלב זה".
שלוש פרשיות
אובמה אכן עוד חי ובועט, אבל השבוע נפלו עליו שלוש פרשיות שמטלטלות אותו, מכרסמות במוניטין שלו, משבשות את הלו"ז שלו ומרחיקות אותו מהאג'נדה שהוא קבע לקדנציה השנייה.
בנגזי. חיסול השגריר האמריקני ושלושה דיפלומטים נוספים בקונסוליה בבנגזי ב-11 בספטמבר אינו יורד מהכותרות. הרפובליקנים מאשימים את הנשיא אובמה בניסיון לטשטש ערב הבחירות האחרונות לנשיאות את העובדה שהיה מדובר בפיגוע טרור. לאחר הדלפות נאלץ הבית הלבן להתיר לפרסום אימיילים שמראים שה-CIA ומחלקת המדינה תיאמו עמדות בנוגע למסרים לתקשורת שיציגו את האירוע כהתלהמות ספונטנית ולא כפיגוע מתוכנן.
ציתות לתקשורת. בימים האחרונים נחשף כי משרד המשפטים הצליח להשיג פלטים של שיחות טלפון נכנסות במשרדי סוכנות הידיעות AP, הגדולה בארה"ב, וכן פלטים של טלפונים של כמה כתבים. מטרת הפגיעה חסרת התקדים בחופש הביטוי הייתה רצון של הממשל לגלות את זהותו של מדליף סקופ לסוכנות AP על פעילות של ה-CIA בתימן וסיכול פיגוע שתכנן אל-קאעידה בחצי האי ערב.
רשות המסים. השבוע התגלה שרשות המסים, ה-IRS, פעלה במכוון ומשיקולים פוליטיים נגד תנועות רפובליקניות המשתייכות לתנועת "מסיבת התה" השמרנית. גילוי ההתנכלות הביא לפיטוריו של ראש הרשות, סטיבן מילר, לפתיחת חקירה פלילית ולגינויים חריפים מצד אובמה.
הקללה
עכשיו כבר מדברים בחוגים הפוליטיים על "קללת הקדנציה השנייה", זו הרודפת אחרי נשיאי ארה"ב לדורותיהם.
לכאורה, לאחר הניצחון בבחירות בפעם השנייה והאחרונה על פי החוקה האמריקנית, נשיא ארה"ב משוחרר מהמשחק הפוליטי הקטנוני, ופנוי לעשות דברים גדולים למען המולדת והמורשת האישית שלו. ההיסטוריה מלמדת שזה לא מה שקורה בפועל.
הארי טרומן ודוויט אייזנהאואר הסתבכו בפרשיות שהעיבו על הכהונה השנייה שלהם ולינדן ג'ונסון שנכנס לנעליו של ג'ון קנדי הנרצח ונבחר בעצמו, החליט לא לרוץ שוב בגלל ההסתבכות במלחמת וייטנאם. אבל ריצ'רד ניקסון שבר את כל השיאים כשפרשת הפריצה למשרדי המפלגה הדמוקרטית בבניין ווטרגייט בוושינגטון הביאה לפרישתו מהתפקיד. כך חמק מהליך מביש של הדחתו על ידי הסנאט.
דווקא ביל קלינטון הסתבך בהליך הדחה בעקבות הרומן שלו עם מוניקה לוינסקי, שהעיב על יחסיו עם הרפובליקנים ועל יכולתו להגיע איתם להסכמות בנושאי פנים. כל מה שנותר לו זה להשקיע את זמנו ומרצו בחיפוש אחר שלום ישראלי-פלסטיני.
הכהונה השנייה של ג'ורג' בוש הבן עמדה בסימן כישלון המלחמה בעיראק, הטיפול הלקוי בהוריקן קתרינה והמשבר הכלכלי.
ועכשיו ברק אובמה.
שור זועם
השבוע התברר ששלטונות המס ניהלו מסע של התנכלות והפלו לרעה גופים המזוהים עם הימין שביקשו לקבל פטור ממס. הם חיפשו מילות קוד כמו "מסיבת התה" ו"פטריוטים" ומילות מפתח אחרות לאתר ארגונים המותחים ביקורת על דרך ניהולה של ארה"ב, החובות שהיא נקלעה אליהם והמסים המוטלים על האזרחים.
תגובתו של אובמה, שגינה את הרשות על פגיעה בלתי ראויה ובלתי נסבלת בקבוצות שמרניות והודיע על פתיחת חקירה פלילית הייתה נשיאותית וראויה. קשה להאמין שהנשיא מעורב בפרשה, אבל הכתם הזה לא ירד ממנו בכביסה. פקידים מושחתים שיחקו לידי מסיבת התה והגופים הנלחמים נגד ממשלה גדולה ושלטון הבירוקרטים מוושינגטון. הפרשה הזו רק מלבה את אש הקונספירציה בקרב תושבי מדינות בלב אמריקה הכפרית, שסבורים שהממשלה הפדרלית בוושינגטון רוצה לקחת מהאזרחים את הנשק שלהם, להטיל עליהם מסים ולהפר את פרטיותם.
ואם הפרשה הזו מחממת את הימין, הרי שפרשת הציתותים לטלפונים של סוכנות AP מחממת את השמאל הליברלי ואת אבירי חופש הביטוי. מטרת הממשל הייתה ראויה לכאורה – לבער מדליפים מקרבו. אבל לא ידוע שאי פעם נעשתה פעולת ציתות בהיקף כזה אחר פעילות של גוף תקשורתי מרכזי בארה"ב, לא על ידי ממשל דמוקרטי ולא על ידי רפובליקנים.
דווקא תחת אובמה הליברלי נאספו במשך חודשיים הקלטות של שיחות טלפון בסניפי AP בוושינגטון, ניו-יורק, גבעת הקפיטול וקונטיקט והקלטות טלפונים ניידים ונייחים של שישה כתבי סוכנות הידיעות. הקלטות שחושפות בפני "האח הגדול" את כל שיחות הטלפון של הכתבים עם מקורות המידע שלהם שצריכים להישאר חסויים. עכשיו הסתבך אובמה גם עם התקשורת. חדר העיתונות של הבית הלבן מתנהג בימים האחרונים כמו שור זועם.
פרשת בנגזי נראית הכי פחות חמורה. הרפובליקנים מנסים לשמר אותה בכותרות, לא כל כך בגלל אובמה, כמו בגלל הרצון לפגוע בהילרי קלינטון לקראת הבחירות ב-2016. קרל רוב, מהאדריכלים הפוליטיים של הימין, שרואה קדימה, כבר דאג השבוע לפרסם תשדיר הקושר את קלינטון לפרשת בנגזי. עדיין לא ידוע אם קלינטון תתמודד בבחירות, אבל ברור שהרפובליקנים כבר מתאמצים לחבל בפופולריות העצומה שלה במאמץ למנוע ממנה את כיבוש הבית הלבן.
וזו בדיוק הבעיה של אובמה. יום לאחר הניצחון שלו בבחירות, התקשורת כבר דיברה על המועמדים ל-2016.
נכתב על קלינטון יותר מאשר על אובמה. הפכו את הנשיא ל"ברווז צולע" עוד לפני טקס ההשבעה. ועכשיו, מקץ ארבעה חודשים בלבד, נראה כי קללת הכהונה השנייה דבקה בו ומאיימת לחבל בתוכניות שלו בנושאי פנים. אולי הדבר מבשר על הגברת המעורבות שלו בנושאי חוץ, שאינם מחייבים חקיקה בקונגרס, ובכלל זה בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
לפנייה לכתב/ת 
