מדריך שמירה על אופניים - כך תנעלו אותם נכון
מכת גניבות האופניים בעיר הגדולה אינה פוסקת. למעשה, היא רק הולכת ומחמירה. יהונתן קלינגר מנסה לעזור לכם לשמור עליהם בעזרת מדריך פשוט. ויש לו גם רעיון לנעילה יעילה
בדיחה סינית עתיקה הולכת כך: שני מטיילים יוצאים לדרך, כאשר פתאום נמר מתחיל לרדוף אחריהם. כאשר הראשון מתחיל לרוץ, השני אומר לו "אתה לא יכול לרוץ יותר מהר מהנמר". הראשון משיב "אני לא צריך לרוץ יותר מהר מהנמר, רק יותר מהר ממך". תתפלאו, אך את אותה אסטרטגיה צריך ליישם גם כאשר מדובר על נעילת אופניים.
במדריך זה ננסה לעזור לכם למנוע את עוגמת הנפש, כאב הלב והכיס, העצבים הבקושי-נשלטים וההתרוצצות, שמגיעים מיד לאחר שגיליתם כי זוג האופניים האהוב - נעלם. נספר לכם על מספר טעויות נפוצות בנעילת אופניים, ננסה לעזור לכם לגלות כיצד הכי טוב לנעול, ונרחיב על הבעיה העיקרית של הנעילה - האיזון בין עלות המנעול, משקלו ויעילותו במניעת גניבה.
רוצים לקרוא עוד על אופניים? ממתינים לכם ב-Bikepanel
לפני הכל, קצת "הכר את האויב". ובמילים אחרות, הסבר קצר על כמה קל לפרוץ לאופניים, וכיצד פורצים את סוגי המנעולים הנפוצים. אתם יודעים הרי שלאופניים יש מספר סוגי מנעולים עיקריים, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, ודרך פריצה מועדפת עליה אתם צריכים לתת את הדעת. זכרו גם כי לכל אחד מסוגי המנעולים יש מותגים ברמת איכות ומחיר שונים, החל מעשרות וכלה במאות שקלים
מנעול פרסה
זה הסוג המועדף עלי. יתרונם העיקרי של מנעולי הפרסה הוא המבנה: מוט מתכת אשר ננעל על-ידי בריח אחד לפחות. נכון שיש טענה כי ניתן לפתוח אותם באמצעות מגבהה (ג'ק) לרכב, אך זה לא תמיד נכון. אגב, גם מספרי "תוכי" גדולים לא יצליחו לשבור אותו. נראה כי הדרך הפשוטה ביותר היא דווקא באמצעות ניסור בדיסק
שני חסרונות במנעולי פרסה הם המחיר והמשקל. מנעול פרסה טוב, כמו Kryptonite Evolution 4 למשל, עולה בישראל מעל ל-300 שקלים, ועוד לא דיברנו על המשקל הרב. זה אומר שאם אתה רוכב על אופני כביש ששוקלים שבעה ק"ג, זה כנראה לא המנעול עבורך. אם אתה כמוני, מסתובב בעיר ולא רוצה למצוא את האופניים במקום אחר ולא ידוע, אז כנראה שכן.
שרשרת פלדה
כרגיל, השרשרת חזקה כחוזק החוליה החלשה ביותר בה. והבעיה עם מנעול חוליות היא בדרך כלל המנעול עצמו: מנעולי קומבינציה הם בעלי יכולת מוגבלת מאוד, וקלים מדי לפריצה. כדי לפרוץ מנעול קומבינציה לא צריך יותר מתושייה, וגם זה לא הכרחי. מנעולי תליה רגילים ניתנים לפריצה באמצעות כלים פשוטים למדי, ואדם בעל ידע בפריצת מנעולים לא צריך יותר מדקה כדי לפתוח אותם בלי לגרום כל נזק למנעול או לשרשרת.
את כלי הפריצה ניתן לקנות ב-5$ באתרים כמו דיל-אקסטרים, וכלים מתקדמים יותר - כמו מפתח שעושה את העבודה בצורה אוטומטית - ניתן לרכוש בכ-50$. עכשיו, חסרון נוסף של שרשראות הפלדה הוא היותן מרותכות. את השרשרת עצמה ניתן לשבור בעזרת מספרי "תוכי". ושימו לב לקלות הרבה בה ניתן לשבור את השרשרת:
החיסרון המהותי במנעולי שרשרת, יחד עם היותם כבדים במיוחד, הוא שאי אפשר לחברם בצורה קבועה לאופניים, ולכן התנידות עם שרשרת אינה הדרך האופטימאלית לנוסע העירוני. רעש השקשוק המתמיד, המשקל הרב, והיות המנעולים כה קלים לפריצה, הופכים את השיטה ללא מומלצת.
מנעול סיבים
מנעול סיבים מורכב מסיבי מתכת רבים, אשר יחדיו מאפשרים גמישות, משקל קל וחוזק סמלי בלבד. כפי שאפשר לראות בסרטון, עם אותם כלי פריצה זולים אפשר בדרך הכלל לפרוץ את המנעול. העניין הוא שאת המנעול עצמו אפשר לפרוץ גם באמצעות פלייר זול במיוחד, בכמה דקות, על-ידי חיתוך של הסיבים אחד אחד.
מנעול דיסק
מנעולי הדיסק מאוד פופולריים באופנועים, שם פירוק של גלגל אינו מאפשר המשך נסיעה או סחיבה עם האופניים. אבל בגדול: למנעול הדיסק יש יתרונות: הוא קל מאוד, קשה לפרוץ אותו, והוא משתק את הדיסק, כך שהגלגל לא יכול להסתובב. החסרון העיקרי הוא שאפשר, בקלות רבה יחסית, לפרק את הדיסק מהגלגל ולהמשיך עם האופניים, והגלגל עצמו אינו מחובר לחפץ קבוע. העניין הוא שגם את מנעול הדיסק ניתן לפרוץ באמצעות הכלים המתאימים, שעולים לא יותר מ40$.
מנעול הולנדי
מנעולים הולנדיים מתחברים לגלגל האופניים האחורי ונועלים את הגלגל, בצורה דומה מאוד למנעול דיסק. היתרון כמובן הוא היות המנעול קבוע, מחובר בצורה פשוטה וקל משקל. החסרון הוא שגם את המנעולים האלה, הלא זולים במיוחד, קל מאוד לפרוץ בהנתן הכלים הנכונים:
ועכשיו, מה עושים בכל זאת
אחרי שלמדנו על פגיעותם של המנעולים השונים וכיצד ניתן - בקלות יתרה לעיתים - לפרוץ אותם, נעבור לשלב ה"איך מונעים את זה". שכן למרות שמנעול מסוים אינו ניתן לפריצה, או קשה יותר לפריצה, בחירתו היא רק שלב ראשון בנעילת אופניים. שכן חשוב לא פחות - ואולי אף יותר - לדעת לאן המנעול קשור, וכיצד הוא נועל את האופניים. הרי אפילו אם רכשנו את המנעול הטוב ביותר, וקשרנו את גוף האופניים לעמוד תאורה נמוך, כל אחד שירים את האופניים עם השרשרת דרך עמוד התאורה יוכל לאסוף אותם. וזו באמת רק דוגמה אחת.
כפי שאפשר לראות, מדובר על אופניים לא זולים במיוחד, הקשורים לחפץ פלדה שאינו מחובר לרצפה. כל כל אחד יכול להרים את האופניים ביחד עם החניה עצמה. ובכל מקרה, גם אם הגנב לא מתוחכם במיוחד, ולא רוצה להשקיע שתי דקות בפריצת מנעול סיבים דק, הוא יכול פשוט לנתק את הגלגל הקדמי שמחובר ב"שחרור מהיר", ולהמשיך עם האופניים. בדוגמה הזו מדובר בעבודה כמעט-אפסית ולחלוטין לא יעילה של נעילה. המסקנה: יש לקשור את האופניים למקום יציב, ויש לקשור חלק משמעותי של האופניים לחניה, ולא חלקים שניתן לפרק.
זו גם טעות קלאסית: גוף האופניים קשור בצורה טובה מאוד, אבל הגלגלים אינם מחוברים, וגם בקבוק המים נותר על האופניים. מסקנה שניה: גם חלקים מהאופניים ניתנים לגניבה, ואם תשאר באמצע הרחוב בלי גלגל קדמי, לא יהיה לך קל לחזור הביתה; לכן, נועלים את הגלגלים אל האופניים.
לסיכום אפשר לקבוע כי נעילת אופניים טובה אמורה לקיים שלושה כללים:
- מנעול טוב
- נעילה לחפץ קבוע שאינו ניתן לשחרור
- נעילה של כל הרכיבים על האופניים
ועכשיו, אסטרטגיות נעילה
אם לחזור למשל הנמר מתחילת הכתבה, נזכיר גם מספר אסטרטגיות נעילה המופיעות ב"ספרות המקצועית" - עד כמה שהיא "ספרות", ועד כמה שאפשר לקרוא לה "מקצועית". גישת שלדון בראון למשל היא גישת ביניים ממוצעת, שיוצאת מנקודת הנחה שהמטרת הנעילה היא להיות פחות גניב מהאופניים שלידך. במאמר מ-1995 מסביר בראון כי אין צורך לנעול את גוף האופניים, שכן נעילת הגלגל האחורי עם מנעול פרסה, אינה מאפשרת את הוצאתם. עוד הוא מציע להחזיק מנעול קבוע במקום החניה ולא להסחב עמו, כדי לחסוך משקל עודף. הגישה המינימליסטית הזו עשויה להספיק במקומות בהם כל אחד מכיר את שכניו, ובמקומות בהם יש תאורה ותנועה רבה של אנשים. ולא, תל אביב היא לא דוגמה טובה לכך.
הגישה הקיצונית השניה היא להשתמש בשני מנעולים מסוגים שונים, כי כלים שונים דרושים לפריצתם או שבירתם. כל אחד מהמנעולים נועל הן את הגוף והן את אחד הגלגלים. בצורה כזו, פורץ שרוצה לפרוץ צריך להסחב עם שני כלים שונים, שסחיבת כל אחד מהם היא מסורבלת, מסובכת וכבדה. גישה זו מבטיחה כמעט בוודאות שאם החפץ אליו נעלתם את האופניים הוא נייח דיו, הרי שהאופניים האהובים שלכם ימתינו לכם כשתחזרו. החסרון הוא שגישה זו דורשת לנתק מהאופניים חפצים כמו תיקי נשיאה, מושב, וכלים נוספים.
גישת הביניים המועדפת עלינו היא קצת מוזרה. שכן אנחנו מציעים להשתמש במנעול פרסה אחד, יחד עם כבל. מנעול הפרסה נועל את הגלגל האחורי והשלדה, והכבל עובר דרך הגלגל הקדמי והמושב. בצורה כזו מדובר אמנם על מנעול אחד, אבל היתרונות ברורים: לא צריך להסחב עם שני מנעולים ושני מפתחות, ועדיין מדובר על מערך יחסית טוב.
וכך עושים זאת נכון
בשלב ראשון מפרקים את הגלגל הקדמי. פירוקו צריך להתבצע בפחות מ-20 שניות. אם אינכם מצליחים לעשות זאת בזמן זה, התאמנו עד שתצליחו. כל המטרה היא לנעול את האופניים בפחות מדקה, וגם זה במקרים קיצוניים. אחרי פירוק הגלגל הקדמי, מעבירים את הכבל דרך הגלגל ואת הפרסה דרך החפץ הנייח (נניח, במקרה שלנו, מעקה פלדה). לאחר מכן, השלב השלישי הוא לדחוס את הכל בצורה טובה, ולנעול את האופניים.
שימו לב, הכבל בו השתמשנו דק במיוחד, למרות שיש גם כבלים עבים יותר. נקודת המוצא היא אותו משל נמר: גנב שירצה את הגלגל הקדמי ואת המושב יוכל לקבל אותם בזול ומהר, אבל, בהתחשב בכך שהגלגל חריג בגודלו ("29), אין לו הרבה מה לעשות עמו. והמושב? ובכן, זה סיכון.
השלב הבא הוא פירוק כל החפצים המחוברים לאופניים: פנסים, מראות, תיקי אוכף. הבעיה היא שכל זה לוקח זמן, וזה לא קל. לכן עדיף לעבור למודל של תיק אחד בלבד, באוכף, המכיל את כל החפצים: ערכת תיקון תקרים, פנימית חלופית, כלי עבודה, כפפות, מגבונים לחים ועוד.
זכרו, גניבת אופניים היא משחק של תמריצים. את האופניים צריך לנעול בלילה בבית, ולא ברחוב, ולא משנה כמה טוב הם נעולים. וגם אופניים שנעולים זמן רב בצורה טובה יגנבו.