מתחסדים בע"מ
האם באמת מישהו מאמין שהזוג נתניהו מעסיק גדודי מנקים, שרברבים, חשמלאים ושאר אנשי אחזקה סתם ככה להנאתם? או שמא הם רוכשים גלונים של חומרי ניקוי? הביקורת בנושא ההוצאות אינה ראויה. ותראו מה החשבון של אובמה
רבים ואני בתוכם הרימו בגבה לנוכח היקף הוצאות תחזוקת מעון ראש הממשלה. כשנתונים אלו מתפרסמים בסמוך לפרסום אודות העלות הכבדה של תא השינה שנבנה לראש הממשלה ורעייתו בטיסה ללוויה של מרגרט תאצ'ר - התמיהה אף מתחזקת. הביטוי תמיהה הינו ממש Understatement בהשוואה לצונאמי האדיר של הבוז ושאט הנפש שהציף את כל כלי התקשורת בארץ ובעולם.
הוצאה של כ-100,000 שקל על ניקיון ומשק בית נשמע כנתון הזוי עד כדי בלתי אפשרי. מכיוון שעל נכונות הנתונים אין עוררים
לא נותר אלא לחקור למה זה כל כך יקר? התשובה האחידה שניתנה באלפי וריאציות שונות הייתה שנתניהו הנהנתן ואשתו אימלדה מרקוס הישראלית ממשיכים לבזבז כספי ציבור על הנאותיהם וגחמותיהם. לאור ההתגייסות הכללית הזו חשוב לשאול - האם באמת מישהו מאמין שהזוג נתניהו מעסיק גדודי מנקים, שרברבים, חשמלאים ושאר אנשי אחזקה סתם ככה להנאתם? או שמא הם רוכשים גלונים של חומרי ניקוי?
למרבה הצער סביר כי רבים מהקוראים עונים כעת לעצמם כי אכן הם מאמינים בדברי הבל אלו על רקע הדמוניזציה שנעשתה לזוג נתניהו ובעיקר לשרה נתניהו.
לגופו של עניין חשוב להדגיש כי ראש מדינה ובוודאי ראש ממשלת ישראל על כל בעיותיה ואתגריה ראוי וחייב לקבל תנאי חיים משופרים על מנת שיוכל לתפקד ולתפקד טוב. כידוע חברות עיסקיות לא מעטות נותנות חשבון הוצאות פתוח למנהלים בכירים שלהן על מנת שיפעלו בכל כוחם לטובת החברה. מדיניות זו נכונה שבעתיים ביחס למנהיגי מדינות.
עלבון למעמד ראש הממשלה
הדקדקנות הקרתנית סביב עלות הניקיונות במעון ראש הממשלה הינם עלבון למעמד ראש הממשלה, למדינת ישראל ולנו כאזרחי ישראל. עד כמה מדובר בקרתנות ובקנטרנות ניתן להיווכח בהשוואה לקורה בארצות הברית המצויה כעת בגירעונות ובעיות כלכליות חמורות לא פחות ממדינת ישראל. על פי ספרו של Robert Keith Gray, הנשיא אובמה הוציא סכום עצום של 1.4 מיליארד דולר על נסיעות שלו ושל הפמליה שלו בשנת 2012.
מדובר בהוצאה על טיסות במטוס עם סוויטה נשיאותית שאינה מסתפקת בתא שינה בלבד כיאה למנהיג מדינה מכובד. נתניהו, הוצאותיו ותנאי הטיסה שלו רחוקים מאד מהפזרנות הזו של אובמה – וטוב שכך. מאידך ניתן להבין כי באופן חריג ובנסיבות מיוחדות (כפי שהיה בטיסה הזו לאנגליה) יקבל ראש ממשלה ישראלי תא שינה בטיסה אפילו במחיר יקר יחסית.
בהקשר לכך ראוי להתייחס לאירוע הטיסה של השר משה (בוגי) יעלון לחתונת בתו. שר הביטחון שלנו, שאחראי לחייהם (פשוטו כמשמעו) של למעלה משמונה מיליון אזרחי המדינה, נשאר לעבוד במשרדו בקריה גם ביום חתונת בתו, ונאלץ להשתמש במסוק על מנת שיוכל להספיק להגיע לחתונה בקיבוצו גרופית.
מדובר בהתנהגות של נבחר ציבור הראויה לכל הערכה, ואמורה להיות אפילו מודל לחיקוי. מסירות ואחריות ציבורית זו של שר הביטחון הפכה לביקורת על עצם השימוש במסוק צבאי לצורך אירוע פרטי. לכן כביכול שר הביטחון היה אמור להקדים לצאת ממשרדו ולנסוע במכוניתו שעות ארוכות לחתונה ליד אילת - והאיום האיראני, הסורי, הפלסטיני ושאר האיומים והסכנות הביטחוניות יחכו בסבלנות.
גם בפרשיה של בוגי כבפרשיות האחרונות של נתניהו מדובר בהתחסדות ובצדקנות מיותרת. ביקורת ציבורית הינה חשובה והכרחית בכל דמוקרטיה ובוודאי במדינת ישראל. ביקורת אמורה לעסוק בחשוב ובמשמעותי ולא בסנסציוני וחסר החשיבות. ניתן וחשוב לבקר את נתניהו על נושאים רבים - החל בגרעון הגדול, המשך בנסיקה של מחירי הדיור וכלה בשלטון הוועדים בנמלי הים. הביקורת על ההוצאות מעון ראש הממשלה על גננים ומנקים אינה ביקורת, אלא ביטוי לשיסוי הציבור במנהיגיו הנבחרים באופן לא ראוי.
לפנייה לכתב/ת 
