אזהרה: בקרוב עלול להירצח חייל חרדי
באין מפריע, מתנהל בחודשים האחרונים בקהילות החרדיות מסע דה-לגיטמציה נגד החיילים החרדים. נאצות, מכות ואף יידויי אבנים הפכו לדבר שבשגרה. אם הרבנים ורשויות אכיפת החוק לא יתנערו מאדישותם, הכתובת על הקיר תיחרט גם על מצבה
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
לשמחתי, הוא צעד במהירות, ראש בקרקע, לא ייצר קשר עין מיותר ודיבר בטלפון עם חייל אחר. חבר שסיפר לו שהוא חייב, פשוט חייב, לקבל אישור לאזרחי, כי קבלת הפנים הלא ידידותית שהוא זוכה לה מדי בוקר ליד הגן של בנו, הפכה כבר ליידוי אבנים, והוא פוחד על הילד. ואז הגענו אל המרחב המוגן של המכונית ויכולנו לנשום עמוק.
יש סיכוי שבחודשים הקרובים יירצח חייל חרדי, או לכל הפחות, יחטוף מכות רצח. הנה אמרתי את זה, עכשיו גם אתם מעודכנים.
לא, אין לי כדור בדולח כלשהו, ורוח הנבואה לא שרתה עלי לאחרונה. אך זה השלב הבא ה"מתבקש" אחרי זריקות האבנים, הדחיפות הגסות והמכות, שהם מנת חלקם של חיילי צה"ל החרדים בחודשים האחרונים.
אי-שם, הרחק מהעין הציבורית, בתוככי הקהילות החרדיות מתנהל באין מפריע מסע דה-לגיטימציה לחיילים חרדים, המעמיד אותם במרכז הכוונת של הקיצונים. אלימות מילולית קשה, לצד היתקלויות פיזיות הולכות ומחריפות, נעשות אט-אט לדבר שבשגרה.
קצה הקרחון
ובינתיים רק קצה הקרחון מבצבץ קלושות מעל פני השטח: אזהרתו של תא"ל גדי אגמון השבוע בוועדת פרי מפני הסכנה הפיזית הנשקפת לשלומם של החיילים החרדים, כמו גם הסרטון מהפגנת הקיצונים החרדים בירושלים בחמישי האחרון, הם אזכורים בודדים וקלושים, בתוך גל תקיפות מחמיר והולך, הרחק מהדופק הציבורי.
אותו "כמעט לינץ" מתועד, הייתה הפעם הראשונה שבה יכלו אזרחי ישראל להיחשף למחזה האימים של חייל חרדי מוקף בהמון זועם ותוקפני, כשהוא מחולץ בקושי על ידי בלשי המשטרה. אך גם הצילום הנ"ל הוא תיעוד בודד ואקראי, מקרה אחד ויחיד שנתפס בעין המצלמה. יממה בלבד אחרי אותו סרטון ההוא, כבר נרגמו באבנים שני חיילים במאה שערים.
בערב שבועות האחרון, כניסה אקראית של חייל לישיבה באלעד, הסתיימה בגירוש אלים. כמה ימים קודם לכן, במירון הותקף חייל חרדי המשרת בחייל הים, בצעקות וקריאות גנאי.
וכל אלה הם רק דוגמית, דוגמית מטרידה. הדיווחים ממשיכים להיערם, ונדמה כי לפחות שעד שיהיה פה דם, איש אינו חושב כי יש טעם להיחפז.
"השטח נקי מחרד"קים"
למעשה, כבר בקיץ אשתקד, רעש וגעש המגזר החרדי כולו, עת התברר כי בבית כנסת של קנאי העדה בבית שמש, גורש בבושת פנים חייל צה"ל בעוון הצטרפות למניין. החייל שסולק בכוח מהיכל התפילה מלווה בקראות "צא טמא", היה כך מתברר, הסנונית הראשונה בסדרה.
ומה שהחל ב"תחום המושב" הצר של קנאי בית שמש האנטי-ציונים, הפך אט אט לנחלתם של חרדים קיצונים נוספים,
שאימצו בהתלהבות את הקו האלים והמיליטנטי של אותם "חיות קודש".
תופעה זו, חשוב לציין, לא נולדה מהאוויר. במשך תקופה ארוכה מתנהל מעל לוחות המודעות בריכוזים החרדיים קמפיין מחושב וארסי, שהדביק לחיילים החרדים את הכינוי חרד"קים (חרדים קלי דעת), כשהוגיו מבקשים להכריז על האזור שבו נתלו הכרזות כ"שטח נקי מחרד"קים".
בפשקווילים הללו שפוזרו בריכוזים החרדים נראה, בין היתר, חייל עם זקן ופאות, רודף חמוש ברובה אחר ילדים חרדים, בעוד הם נמלטים ממנו באימה. המסר, מסתבר, נקלט היטב.
ככל הידוע לי, האחראים לאותו קמפיין מסוכן, שאי אפשא לקרוא לו בשום כינוי מלבד הסתה לרצח, עדיין נהנים מאנונימיות ומהלכים חופשי, בעוד הטרמינולוגיה השטנית שזרעו, פועלת כעת את פעולתה האלימה.
מי שעד לאותו הרגע "נהנו", בסך הכול, מדחיקה לשוליים מצד מוסדות החינוך והשמרנים, בשל ההחלטה לעלות על מדים, הפכו בעטיו של הקמפיין ל"ציד מותר". לנוכח ביטויי ההקצנה והאלימות שרק ילכו ויחריפו עם פרסום מסקנות ועדת פרי , אפשר להכריז שסכנה אכן נשקפת לחייל חרדי מהמטורף הקיצוני הבא.
שתיקת הרבנים
למצב הנוכחי שני אחראים: ההסלמה הגוברת חייבת בראש ובראשונה לנער את גורמי אכיפת החוק מאדישותם. מישהו שם צריך להבין סוף-סוף, שהמלחמה על כבודם ושלמות גופם של חיילי צה"ל, גם אלה החובשים כיפה שחורה, היא חובה מוסרית בסיסית.
דמם של חיילים חרדים אינו הפקר. ומי שמבקש מהם להקדיש את חייהם להגנה בחזית, צריך לכל הפחות ספק שקט בעורף.
מהעבר השני, ניצבים רבני המגזר ועסקניו, שבהינף פסק או גילוי דעת יכולים להפסיק, או לכל הפחות לצמצם,
את מחול השדים הזה. גם הם, עודם מתחפרים בשתיקתם. הדממה נוכח אלימות באצטלה דתית - ראוי שתבוא אל קיצה.
המסר הרופס, שלא לומר המתרפס, מול מקרים ההולכים ונערמים, מבטא אוזלת יד מסוכנת מאוד. הוא מדגיש יותר מהכול את "תג המחיר" הנורא, שאותו נדרשים המשרתים החרדים לשלם. את מעמדם הקשה עד בלתי אפשרי, של אלה שהחליטו לקחת חלק בהגנה על מדינת ישראל, בעוד דמם הותר.
המציאות שבה לובשי מדים חרדים הופכים להיות שק החבטות ולקורבנות המיידים של המאבק הפוליטי הנוכחי ל"שוויון בנטל", חייב להיפסק ובאופן מידי.
הכתובת, כאמור, כבר נמצאת על הקיר. נקווה שלא תיכתב גם על מצבה.
לפנייה לכתב/ת 
