דימה קרויטר: "החלומות שלי הצטמצמו"
בוגר ומפוכח יותר אחרי שחש את טעמה המר של האכזבה, ילד הפלא של הקפיצה לגובה מתאושש מטראומת פספוס האולימפיאדה, כבר לא מפנטז על שיא העולם ומשוכנע בדבר אחד: "קשה מאוד לשבור אותי". ראיון
שום דבר לא יכול היה להסיר את החיוך מפניהם של קברניטי הספורט הישראלי ב-11 ביולי 2009. נבחרת הדייויס של ישראל הדהימה את רוסיה והעפילה לראשונה בתולדותיה לחצי הגמר, בעוד באיטליה ילד פלא בן 16, דימה קרויטר, ניתר ל-2.20 מטרים והוכתר לאלוף העולם לקדטים בקפיצה לגובה.
עוד ב-ynet ספורט:
בתום דרמה אדירה: נאדאל ניצח את ג'וקוביץ'
- הקאמבק של הקיץ, שכטר בדרך חזרה להפועל
- אוסיין בולט לא מתרגש מההפסד לגאטלין
- אורי קופר על המילכוד של גיא לוזון
קרויטר הפך מיד ליהלום עליו חלמו בספורט הישראלי, זה שיוכל יום אחד להוציא אותנו מים הבינוניות ולהפוך לכוכב בינלאומי בענף האולימפי החשוב ביותר, אתלטיקה קלה. מדליית זהב במשחקים האולימפיים לנוער שנה מאוחר יותר, ותוצאה מרשימה של 2.28 מטרים עוד בטרם מלאו לו 18, חיזקו את הטענה כי קרויטר הוא-הוא ההבטחה הגדולה ביותר של הספורט הישראלי.
אלא שאז משהו נעצר. המעבר לתחרויות הבוגרים, שם פגש לראשונה ספורטאים עם תוצאות טובות ממנו בהרבה, לא היה פשוט וקרויטר התנסה לראשונה בטעמה המר של האכזבה. בנוסף לכך, פציעות חוזרות ונשנות בגיד אכילס הקשו על התקדמותו וקרויטר לא הצליח לשחזר את שיאו, 2.28 מטרים, אשר היה מבטיח לו השתתפות באולימפיאדת לונדון.
"העפלה לאולימפיאדת לונדון הייתה החלום הראשון שלי באתלטיקה ולצערי הוא התנפץ. הייתי מאוד מאוכזב מעצמי, חטפתי מכה והרגשתי שנמוך יותר מזה אני כבר לא יכול לרדת", משחזר קרויטר את הרגע בו הבין כי לא ישתתף במשחקים האולימפיים.
צפית בתחרויות הקפיצה לגובה בלונדון בטלוויזיה?
"צפיתי והרגשתי נורא. ראיתי שתוצאה של 2.29 מטרים הייתה שווה מדליית ארד ונשבר לי הלב. זו הייתה אחת האולימפיאדות הכי קלות לזכייה במדליה".
מה היו הטעויות שמנעו ממך להשיג את הקריטריון?
"אני חושב שהטעות העיקרית שלי הייתה פשוט שרציתי יותר מדי. הגזמתי עם העומסים, אולי אם הייתי נח יותר ומוותר על כמה אימונים הייתי מגיע לשם".
"לא למדתי את הלקח של ניקי פאלי"
לאחר הכישלון בהשגת הקריטריון האולימפי, קרויטר (20) ומאמנו המסור אנטולי שפרן ניסו לעמוד על השגיאות שביצעו בדרך. אחת המסקנות העיקריות הייתה לאפשר לקרויטר להחלים לחלוטין מכל הפציעות שעבר כדי שיגיע מוכן יותר לעונת 2014. ואכן בעונת החורף האחרונה, במקום להתרוצץ בתחרויות, קרויטר הוריד מן העומס ואיפשר לגוף שלו להתאושש מהמעמסה הכבדה שהוא מציב בפניו.
למדת את הלקח של ניקי פאלי שגם התחיל את הקריירה מצוין עד שנפצע?
"לא, אני לא חושב שלמדתי. אם הייתי לומד ממנו, הייתי מפחית מהעומס כבר בשלב מוקדם יותר"
אז מה בעצם הציפיות שלך מהעונה הנוכחית?
"אני לא מחפש לרשום הישג יוצא דופן העונה, אסתפק ב-2.28 מטרים כדי לקבוע קריטריון לאליפות העולם במוסקבה. המטרה שלי היא לעשות עונה יציבה כדי שבשנה הבאה כבר יהיה לי בסיס טוב ואוכל להתקדם הלאה"
המעבר לבוגרים מהגילאים הצעירים, שם זכית בכל תואר אפשרי, היה קשה עבורך?
"מהר מאוד הבנתי שבוגרים זו ליגה אחרת לגמרי. בנוער הכל הלך לי חלק ופתאום מאיזשהו מקום נפלה עליי אבן והורידה אותי למטה, הרגשתי שאני כלום בליגה הזו. למזלי המאמן שלי הכין אותי, אמר לי מראש שיהיה קשה ודרש ממני להיות חזק. אין רגע אחד שאני אומר שזה לא בשבילי".
אבל יש קופצים צעירים שכבר הצליחו להשתלב בהצלחה בגילאי בוגרים, מוטאז אסה בראשים הקטארי למשל, מבוגר ממך בשנתיים וקופץ כבר 2.40 מטרים. זה גורם לך לקנאה?
"אני לא יודע אם קנאה, אבל אני בהחלט מתרשם ממנו. ברור שהייתי רוצה להיות במצב הזה, אבל הדרך שהוא הגיע אל התוצאה שלו היא הדרך שלו ולי יש דרך אחרת. היו כבר קופצים שעשו תוצאות מדהימות ונעלמו, אולי הדרך שלי היא להיעצר בהתחלה ואז לפרוץ קדימה. מה שבטוח זה שמאוד קשה לשבור אותי".
אחרי שהוכתרת לאלוף אולימפי לנוער, איפה חשבת שתהיה ב-2013?
"הייתי בטוח שאני אהיה אחרי גמר אולימפי, ושיסמנו אותי כמועמד למדליה בריו. עכשיו הגעתי למצב שאנשים מקווים שרק אגיע לאולימפיאדה".
מה שונה בין דימה בן ה-16 שהוכתר לאלוף העולם לדימה של היום?
"החלומות שלי הצטמצמו ונהיו יותר ריאליים. פעם האמנתי שאני יכול לעשות דברים מטורפים והיום אני מבין שאלוהים נותן לכל אחד את האפשרות להראות את התוצאה שלו. פעם חשבתי שאעבור 2.46 מטרים ואשבור את שיא העולם, היום אני מבין שככל הנראה זה בלתי אפשרי, כי בינתיים אני שובר את הראש איך לקפוץ 2.28 מטרים".
אתה עדיין חולם על מדליה אולימפית?
"היום אני יודע איזה מאמצים דרושים כדי לזכות במדליה, ואני הרבה יותר מעריך את גודל ההישג. מבחינתי זכייה במדליה תהיה הגשמת חלום, סימון "וי" על מטרה בחיים. אני שואף לזה וחשוב לי מאוד לא לוותר".
"אם לא אצליח העונה זה בגלל הפגיעה במאמן שלי"
קרויטר נהנה מתמיכה של שני ספונסרים, חברת "גמא" ואיש העסקים ישי מור. יחד עם התמיכה של הוועד האולימפי, מכבי תל אביב ואיגוד האתלטיקה הוא מרגיש כי מבחינה אישית הוא מקבל את כל מה שהוא זקוק לו. הספונסרים דאגו לו לרכב פרטי ואף מסייעים לו בתשלום שכר הדירה ביד אליהו בה הוא מתגורר עם אימו. הנושא הכואב עבורו הוא היחס כלפי המאמן שלו שפרן, אשר מאז הפסקת פרויקט המקצוענות של משרד הספורט נאלץ להסתדר עם משכורת של 2,500 שקל.
"המאמן אחראי לרוב ההצלחה שלי. כרגע הפגיעה בי היא מינימלית אבל זה רק בזכות האופי של אנטולי. הוא מקצוען, הוא לא יכול לעבוד איתי ב-50 אחוז בגלל שקיצצו לו מהמשכורת. אבל אני רואה שהוא לא רגוע, הוא לא יכול להיות מרוכז לגמרי. אני מבחין בכך שחצי ממנו בורח לצד אחר בגלל הבעיות שיש לו וזה כבר מוריד לי כמה סנטימטרים מהתוצאות. אם העונה אני לא אצליח, הסיבה תהיה הפגיעה במאמן שלי", מספר קרויטר בצער.
קרויטר משרת כיום כספורטאי מצטיין בחיל האוויר, ולמרות גילו הצעיר כבר חושב על היום שאחרי הספורט. כשישתחרר מצה"ל הוא מתכוון ללמוד לתואר אקדמאי במקביל לקריירה הספורטיבית, ככל הנראה בהנדסת מכונות או בביולוגיה. "המאמן שלי מדגיש כל הזמן שלימודים צריכים לבוא לפני הכל ורק אחר כך הספורט", מסביר קרויטר, אשר סיים את בית הספר התיכון בהצטיינות עם תעודת בגרות מלאה שכללה 43 יחידות לימוד, "הספורט מבחינתי זו ההצלחה הראשונה בחיים שלי, אבל אני שואף להצלחה גדולה יותר בתחום המקצועי".
לפנייה לכתב/ת 
