מ-0 ל-18% ב-37 שנים: קיצור תולדות המע"מ
ב-28 השנים הראשונות של המדינה לא הוטל מס ערך מוסף על מוצרים, אך ביוני 1976 השתנה המצב ומס בגובה של 8% הוטל על כל רכישה, פרט לירקות, והקונים רוקנו את המדפים ערב עליית המחירים. במהלך השנים גדל וירד גובה המס, ועכשיו הוא שוב מטפס לשיא - 18%. ההיסטוריה הפתלתלה של המע"מ
לילה של התייקרות מחירים: המע"מ עלה בחצות (מוצאי שבת) ב-1%, מרמה של 17% ל-18%, כחלק מגזירות התקציב, ובמקביל נרשמה עלייה של 3.58% במחירי הדלק - לרמה של 7.52 שקלים לליטר. בכך הגיע המע"מ בישראל לשיא, שנרשם רק פעמיים בעבר, אולם מסתבר שמדובר במס שלא תמיד היה כאן, וב-28 שנותיה הראשונות של המדינה כלל לא היה קיים.
לקריאת כתבות נוספות בנושא המע"מ
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
ב-1 ביולי 1976, בזמן שכותרות העיתונים עסקו בדרמת החטופים הישראלים במטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה, הוטל לראשונה במדינת ישראל מס ערך מוסף (מע"מ) על מוצרים. שיעור המס הראשון היה בגובה 8%.
מס ערך מוסף הוא מס אחיד שמוטל על מי שרוכש כל מוצר או שירות בישראל. המס מוטל בכל שלב - גם על הקונה בחנות וגם על היצרן שרוכש את חומר הגלם. יוצאים מן הכלל הם שירותי התיירות והירקות והפירות שעליהם אין מע"מ.
ביום שלפני הטלת המע"מ הסתערו קונים רבים על החנויות. הבהלה הגדולה ביותר הייתה בחנויות הכלבו הגדולות, בסלונים לאלקטרוניקה ובחנויות החשמל. סוחרים הגדירו את היום הזה כ"יום המכירות הטוב ביותר", הזכור להם זה חודשים רבים. גם בחנויות המזון וההלבשה היה לחץ של קונים אם כי במימדים קטנים יותר. בין "יעדי ההסתערות" בחנויות הללו היו סיגריות, גבינות קשות, משקאות קלים, שימורים, תה ומרקים.
כדי לעדכן את המחירים, שזינקו בין לילה ב-8%, גויסו כל העובדים ברשתות השיווק הגדולות לסימון המחירים החדשים. אגודת הצרכנים בתל-אביב ביטלה את כל החופשות לעובדים לרגל הטלת המע"מ. בחניות השק"ם שרר מצב דומה. בעוד התורים מתמשכים ליד הקופות כבר עסקו חלק מן העובדים בהכנות לקראת הטלת מס ערך מוסף.
מחיר הדלק
התייקר גם הוא ב-8%. מחיר בנזין 83 אוקטן הועלה ל-3.50 לירות לליטר. בנזין 94 אוקטן התייקר ל-4.20 לירות לליטר. הכלכלנים ציפו כי החלת המע"מ לראשונה בישראל, 28 שנים לאחר קום המדינה, תביא לעלייה של 5% במדד חודש יולי.מי שקיבל פטור מהמס כבר ב-1976 היו המוצרים החקלאיים. גם הטלת המס ביהודה ושומרון ובעזה נדחתה ל-1 באוגוסט אותה שנה. עם זאת, הוטל מס מיוחד על יבוא סחורות לשטחים דרך הגשרים, בשיעור של 8%. בנוסף הוחלט כי מצרכי יסוד כמו לחם, חלב, ביצים, מרגרינה, גבינות רכות, סוכר, שמן, עוף קפוא, בשר קפוא ותחבורה ציבורית לא יתייקרו.
ביום הראשון שבו הונהג המס, כך לפי "ידיעות אחרונות" הייתה תנועת הקונים דלילה מאוד. מנגד, הייתה גם בשורה לצרכנים. מס הקנייה שהוטל באותם ימים על מוצרים רבים ירד, בסכום כולל של מיליארד לירות.
מדד חודש יולי 1976 זינק ב-5.1% והכלכלנים אמרו אז כי אלמלא הירידה העונתית במחיר הפירות והירקות הייתה ההתייקרות בחודש הראשון שבו הוטל המע"מ מגיעה ל-7%. אז התברר כי מחיריהם של מוצרים רבים התייקרו בשיעור חד הרבה יותר מהמע"מ. למשל, מחיר הבשר הקפוא זינק ב-23%, השוקולד והממתקים ב-11% כל המוצרים שנמכרו בקיוסקים התייקרו ב-10%, הפטפונים ב-16%, התקליטים ב-14% וספרי הלימוד שברו שיא וזינקו ב-29%.
חודש וחצי לאחר הטלת המע"מ פתחו 8,000 בעלי חנויות מכולת בשביתת מסחר, שגרמה לתורים ארוכים של קונים לידי חנויות הסופרמרקט, השופרסל והשק"ם. שר המסחר והתעשייה דאז, חיים בר-לב, כינה את השביתה כ"מעשה בלתי מחושב ובלתי חוקי".
מ-8% ל-12%
ב-1 בנובמבר 1977 עלה שיעור המע"מ ל-12%. היו אלה ימים שהאינפלציה השנתית הגיעה ליותר מ-40%. כמה ימים לפני העלייה בשיעור המע"מ והתייקרות של מחירי מוצרים רבים, התייצב ראש הממשלה, מנחם בגין, מול מצלמות הערוץ הראשון והבטיח לא להפקיר את מעוטי האמצעים. הוא הוסיף: "אנו רוצים שכל אדם יאכל מעמלו, ויפרנס את עצמו ואת משפחתו בכבוד". בנאומו הוא הבטיח שבארבע השנים הקרובות הממשלה תפעל לפתור את בעיות העוני בישראל.
גם הפעם, בצילו של המשבר הכלכלי ואיומי השביתה, הסתערו קונים על החנויות. במקומות רבים אזלו השמן, הסוכר, הקמח ומוצרים חיוניים שונים מהמדפים. לצרכנים המאוכזבים לא נותר אלא לפצות את עצמם ברכישת מוצרים פחות מבוקשים כמו יינות, ממתקים ושימורים אחרים. למי שהיה יותר כסף נדד לחנויות למוצרי חשמל ורהיטים כדי לרכוש מוצרים במחיר זול יותר.
ביום הראשון שלאחר עליית המע"מ ל-12% החנויות היו ריקות מאדם. בסופרמרקטים ובחנויות המכולת היו עדיין המדפים ריקים מן המוצרים שנחטפו בבולמוס הקניות שלפני ההתייקרות. רק באזורים אחדים חודש המלאי במחירים החדשים. בחנויות למוצרי חשמל עדיין הוצעו למכירה מכונות כביסה, מקררים ותנורי חימום במחירים הישנים, אולם ללא הנחות. מי שרצה להרוויח כמה לירות נאלץ לשלם במזומן.
עולה וגם יורד
כמעט חמש שנים עברו, שיעורי האינפלציה השנתיים הגיעו למספרים תלת-ספרתיים, והמע"מ עלה ל-15%. כותרות העיתונים בתחילת אוגוסט 1982 בישרו על קרבות קשים בביירות, במהלך מלחמת לבנון הראשונה. ידיעה קטנה בעמוד האחרון בישרה על ההתייקרות הנוספת. בידיעה נכתב כי הצרכן לא יחוש בשינוי, שכן מאז הוחלט להגדיל את המס, כמה שבועות לפני כן, הוא כבר נכנס לתוקפו. שלושת האחוזים נקראו אז "הטל שלום הגליל" ומ-1 באוגוסט 1982 הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמע"מ.
האינפלציה המשיכה לדהור וב-1984 היא שברה את כל השיאים והגיעה ליותר מ-444%. ב-1 ביוני 1985 עודכן המע"מ ל-17%, ומחיר רוב המוצרים עלה ב-2%. מחיר הדלק, שזינק כמה ימים לפני כן ב-41%, רשם התייקרות נוספת. מחיר בנזין 91 אוקטן עלה ל-740 שקל ישן לליטר ואילו על בנזין 96 אוקטן שילמו הצרכנים 860 שקל ישן לליטר.
כחודש לאחר מכן נכנס לתוקף השקל החדש ושלושה אפסים נמחקו מהמטבע. ב-1 באוקטובר 1985 חזר המע"מ לשיעור של 15%.
היו גם כאלו שזכו באופן לא חוקי ל"פטור" ממע"מ. עובד מע"מ בן 24 נעצר בחשד שבמסגרת תפקידו טיפל בתיקיהם של שני כדורגלנים דאז בהפועל תל-אביב ומחק את חובותיהם לאוצר המדינה, בגובה של 138,551 שקלים. שני הכדורגלנים, שאחד מהם משמש כמאמן כיום, לא ידעו על ההטבה שקיבלו.
שינויים מינוריים בשנות ה-90
האינפלציה נבלמה ובפני מדינת ישראל עמד אתגר חדש - קליטת העולים מברית המועצות. לכן הועלה ב-1 במרס 1990 המע"מ באחוז אחד - ל-16%. חלק מהסוחרים התייחסו בביטול לעלייה ואמרו כי הם מוכנים לספוג אותה.
אבל עליית המע"מ הייתה רק צעד אחד מתוכנית הממשלה, שמטרתה הייתה "להמריץ הצמיחה ולרסן האינפלציה". הדולר פוחת אז ב-4.5% ושר האוצר, שמעון פרס, דרש לעקר את תוספת היוקר לעובדים. המשמעות הייתה תוספת של 93 שקלים להוצאות המשפחה. בארצות-הברית הבטיחו לסייע לישראל לקלוט את העולים הרבים, אך הציבו תנאי - להפסיק את הבנייה בהתנחלויות.
ביום הראשון של שנת 1991 עלה המע"מ ל-18%, לאחר שהמהלך אושר בוועדת הכספים של הכנסת על חודו של קול. בתחילת אותה שנה התבשרו האזרחים על עוד כמה התייקרויות. מחיר פעימת מונה של בזק התייקר ל-19.5 אגורות, לעומת 15.8 אגורות קודם לכן. מחיר האסימון התייקר ב-5 אגורות ומחירו עמד על 45 אגורות. דמי התקנת טלפון בדירה עלה מ-590 ל-664 שקלים. בנוסף נכנס באותו יום לתוקף היטל של 5% מסכום מס ההכנסה שמשלם כל אזרח.
ואילו ביום הראשון של שנת 1993 נרשמה ירידה בשיעור המע"מ והוא עמד על 17%. מצעד זה הפסידה הממשלה כמיליארד דולר. עוד בבשורות הטובות שקיבלו האזרחים - הוחזרו קצבאות הילדים עבור הילד הראשון והשני, התבטל מס הנסיעות בגובה 250 שקלים, מדרגות המס עודכנו וכל שכיר במשק זכה לתוספת של כמה שקלים וגם מס החברות ירד מ-
40% ל-39%.
מ-15.5% ועד 18%
יותר מתשע שנים נשאר המע"מ על 17%, אבל ב-15 ביוני 2002 הוא עלה בחזרה ל-18%. ממשלתו של אריאל שרון נאלצה לקצץ 2.5 מיליארד שקלים מתקציב המדינה. גם אז תקציב הביטחון והקצבאות היו במוקד המחלקות ובמקביל פורסם כי יש עלייה חדה במספר מקבלי הבטחת ההכנסה. הפעם העריכו הכלכלנים כי העלאת המע"מ באחוז תביא להכנסות של 2 מיליארד שקלים לקופת המדינה.
ב-1 במרס 2004 שוב המע"מ חזר להיות 17%. שנה וחצי לאחר מכן, ב-1 בספטמבר 2005 ירד המע"מ ל-16.5% ואילו ב-1 ביולי 2006 הוא ירד שוב ל-15.5%. שינוי מגמה נרשם ב-1 ביולי 2009 אז המע"מ עלה ל-16.5%. במקביל להעלאת המע"מ אז נוסף היטל בצורת, שנועד לעודד את הציבור לחסוך במים.
ב-1 בינואר 2010 ירד המע"מ שוב והפעם ל-16% ואילו בספטמבר אשתקד הוא חזר להיות 17%. ב-2 ביוני שוב יעלה המע"מ ויגיע שוב לשיא עד כה - 18%.
לפנייה לכתב/ת 
