סרטו של וויל סמית' - שיר הלל לסיינטולוגיה?
המבקרים האמריקנים משמיצים את סרט המדע הבדיוני "העולם אחרי", בכיכובם של וויל סמית' ובנו ג'יידן, ומייחסים לו זיקה לסיינטולוגיה. הנסיך המדליק שהפך למוזר לא ממש עוזר לעצמו בראיון: "אני חוקר דפוסים, מחפש משוואה יחידה, תיאוריה להכל"
טום קרוז אאוט - וויל סמית' אין: לרגל יציאת סרטו החדש "העולם אחרי", נמצא הכוכב בן ה-44 במרכז של מתקפה מצד מבקרי הקולנוע בארצות הברית. מילא שסרט המדע הבדיוני בבימויו של מ. נייט שמאלאן לא עשה עליהם רושם, יותר מכל הם מצביעים עליו כשיר הלל לסיינטולוגיה. זה מצטרף לשמועות על כך שהוא עצמו נמנה על מאמיני הכת המושמצת, ואולי אף סחף אליה את המשפחה כולה - כולל ג'יידן סמית', בנו שמככב לצדו בסרט.
אחרי פתיחה חלשה יחסית בקופות (כמיליון דולר בלבד בערב הראשון ליציאתו), המבקרים מזהים בסרט רמזים לתורתו של מייסד הסיינטולוגיה, ל. רון הבארד. הם מציינים את סצנת הסיום, בה מופיע הר געש, כהצדעה לשער ספרו של הבארד "דיאנטיקה" מ-1950. מלבד זאת, דמותו של סמית' המגלם לוחם מעוטר שנקלע לצרה עם בנו על כדור הארץ הנטוש, מטיפה לדיכוי וריסון הרגשות לטובת התגברות על מכשולים - היכולת שהבארד ביקש לטפח בקרב מאמיניו.
על פי מבקר Vulture מאט פאטצ'ס, מדובר בסרט תעמולה לעקרונות הסיינטולוגיה והוא מציג את הרגשות כאויב, בעוד שהאב בוחן את בנו לאורך כל הסרט: "המרכז של 'העולם אחרי' הוא הסצנה מהסרט 'המאסטר', רק בקנה מידה של שובר קופות".
ג'ו מורגנסטרן מהוול סטריט ג'ורנל תוהה אם מדובר בסרט הגרוע בהיסטוריה וכותב: "ההטפה מהדהדת את רוח הסיינטולוגיה. האם זה הסאב-טקסט של ההפקה או שיש עוד סיבות שצריך לחשוף בנוגע לשאלה מדוע כל הומור ואנושיות נעלמו ממנו לגמרי? מדוע כולם נראים כואבים? מדוע כל פיסה של בידור נמחקה לטובת הטפות שחוקות? ומדוע מר סמית', שהיה כזה בדרן מבריק לאורך השנים, נראה כאילו עבר ניתוח רדיקלי להסרת הכריזמה?".
בהוליווד ריפורטר הגדילו לעשות ופרסמו טור אורח של מבקר אנונימי, חבר הכת לשעבר, שעמד על הדמיון בין הסרט לתורתו של הבארד. "בעוד שרוב הסרט עוקב אחר דמותו של ג'יידן סמית' בהתמודדות מול קופים, ציפור ענקית וכועסת, ועלוקה (לאף אחד מאלה אין הרבה קשר לסיינטולוגיה, אולי מלבד לעלוקה), ההשפעה של הסיינטולוגיה צצה בדיאלוגים בתוך הסרט", הוא כותב.
השאלה הנשאלת היא האם המבקרים האמריקנים מתייחסים לגוף הסרט שביים שמאלאן ונכתב בין השאר על ידי סמית', או שהם מושפעים מחייו האישיים של השחקן. בניגוד לטום קרוז, הוא מכחיש את היותו חבר בכנסיה הסיינטולוגית, אך מודה כי הוא תומך במוסדותיה וכי ייסד בית ספר יסודי המלמד בין השאר את תורתו של הבארד. בניסיון להרחיק עצמו משערוריות דתיות, הוא רק הלך והסתבך כשהצהיר בראיון לניו יורק מגזין על כך כי הוא אינו דתי, ושתפיסת העולם שלו נוגעת לדפוסים.
"אני תלמיד של דפוסים. בלבי אני חוקר. אני מתבונן בכל דבר בחיי ומנסה למצוא משוואה יחידה, תיאוריה להכל", ניסה וויל סמית' להסביר. "התקשורת של היום לא יכולה באמת לעמוד על המורכבויות של הדברים שאנחנו אומרים כל הזמן".
ואיך כל זה משפיע על הבן ג'יידן? "אני חושב שיש משוואה מיוחדת להכל, אבל אני לא חושב שהמתמטיקה שלנו התפתחה מספיק כדי שנפענח אותה. אני חושב שיש מתמטיקה חדשה לגמרי שעלינו ללמוד כדי להבין את המשוואה", אמר ג'יידן סמית', שכנראה הפנים את ה"חינוך הטוב" שהרביץ בו אביו. "אני מסכים עם זה", אישר סמית' האב, מה שגרם לבנו להמשיך בהגותו: "זה מעבר למתמטיקה. זו מתמטיקה רבה ממדית, אם אתם מבינים משהו ממה שאני אומר".
בראיון ל-ynet, שיפורסם השבוע לרגל יציאת הסרט בישראל, התייחס וויל סמית' לדמיון בין נושאיו של הסרט לחיי המשפחה שלו. "מבחינת היחסים,
זה היה מעניין לראות את הדמויות", אמר מי שנשאר עדיין בתודעת רבים מאיתנו כ"נסיך המדליק מבל אייר", ולא גנרל קשוח מהעתיד.
"הדמות שלי היא של המצביא הגדול ביותר שהאנושות ראתה אי פעם, ויש לו בן שמנסה ללכת בדרכיו. כך שהרעיונות והעקרונות שהדמויות שלנו מתמודדות איתם דומים לאלו שקיימים בחיים האמיתיים של ג'יידן ושלי. בשבילנו, זו היתה הזדמנות נהדרת להעלות כמה מהקונספטים של לחץ, כמה מהרעיונות של חוסר רגישות אפשרית של אבא בעמדת כוח אשר עומד מול בנו, שרק מנסה לפלס את דרכו בעולם תחת הצל הזה. כך שעבורנו, זה היה נהדר".
לפנייה לכתב/ת 
