שתף קטע נבחר

 

יש עתיד מול ליברמן: לא לביטול מוסד האי-אמון

פרסום ראשון: אחרי הסערה שחולל "חוק המשילות" של ישראל ביתנו, שמקשה מאוד על הפלת ממשלה, מגיעה הצעת חוק מקבילה מבית היוצר של יאיר לפיד, שמבטלת את הדרישה מהאופוזיציה לגבש רוב כתנאי להעלאת אי-אמון

תנועת יש עתיד מציגה את תשובתה ל"חוק המשילות" של אביגדור ליברמן. בהצעת חוק שהוגשה הבוקר (יום ב') למזכירות הכנסת וגובשה על ידי ח"כ רונן הופמן, האחראי על נושא שינוי שיטת הממשל, התייצבה תנועתו של יאיר לפיד נגד ביטול מוסד האי-אמון כפי שהציעה ישראל ביתנו. "מוצע כי הצעת האי-אמון, כמו גם הבעת האמון בממשלה החדשה, תתקבל ברוב של 65 חברי כנסת ולא ברוב של 61 חברים כנדרש היום", נכתב.

 

יאיר לפיד, היום בישיבת סיעת יש עתיד    (צילום: אלי מנדלבאום)

יאיר לפיד, היום בישיבת סיעת יש עתיד    (צילום: אלי מנדלבאום)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

לפיד בישיבת הסיעה, היום (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
לפיד בישיבת הסיעה, היום(צילום: אוהד צויגנברג)

 

הצעת החוק של ישראל ביתנו, שעברה בקריאה טרומית, הקשיחה מאוד את התנאים להגשת הצעת אי-אמון בממשלה. כיום ניתן להפיל ממשלה באמצעות 61 חברי כנסת שתומכים במועמד ספציפי וכל סיעה יכולה להגיש הצעת אי אמון באופן כמעט אוטומטי. הצעת החוק קוראת לחייב גיבוש רוב של 61 חברי כנסת כתנאי להגשת האי-אמון. המשמעות היא, למעשה, ביטול מוסד האי אמון שנהוג בכנסת מדי יום שני, שבאמצעותו מותחת האופוזיציה ביקורת על הממשלה.

 

ביש עתיד מסתייגים מהמהלך, ולפי ההצעה שלהם, לא תידרש האופוזיציה לגבש רוב מראש לפני הגשת הצעתם. במקרה שבו לא תביע הכנסת אמון בממשלה החדשה ברוב של 61 מחבריה, תמשיך הממשלה הקודמת לכהן בתפקידה ולא יתקיימו בחירות חדשות. מנגנון זה של אי אמון קונסטרוקטיבי מלא יחסוך מראש הממשלה מאבקי הישרדות מיותרים, כך אומרים ביש עתיד, ויאפשר לו להקדיש את זמנו לניהול שוטף של ענייני המדינה. "אימוץ הליך זה יאפשר הדחה של הממשלה רק אם תיווצר חלופה ריאלית וממשית", נכתב בהצעה.

 

"הצעת חוק מידתית". ישיבת סיעת "יש עתיד" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
"הצעת חוק מידתית". ישיבת סיעת "יש עתיד"(צילום: גיל יוחנן)
 

שיטת הממשל
זמן לשנות / יובל ליפקין
חיזוק היציבות, הייצוגיות והמשילות - כל אלו אינן רק סיסמאות. הן משימות לאומיות דחופות - בראש ובראשונה עבור הכלכלה הישראלית
לכתבה המלאה
 
שעות ספורות לאחר שאושר בקריאה טרומית בכנסת, לפני כשלושה שבועות, יצר החוק מחלוקת קשה בקואליציה, שאיימה הלכה למעשה על עתידו. החוק הוגדר על ידי בכירי הליכוד "רע לכנסת" ונתקל גם בהסברים פוליטיים רבים מצד אנשי יש עתיד שהצביעו בעדו במליאה. "הסעיף לפיו יבוטלו דיוני האי-אמון אינו מקובל, אינו נכון ולא מופיע בהסכם הקואליציוני בינינו ובין הליכוד ביתנו", אמר אז ל-ynet ח"כ עפר שלח. "דוד רותם הוסיף את הסעיף לחוק ואנחנו לא מחויבים לו".

  

בדומה להצעת החוק של ישראל ביתנו, מבקשים ביש עתיד להגביל את מספר השרים וסגני השרים, "כך שלא יעלה על 18 (ללא ראש הממשלה) ומספר סגני השרים לא יעלה על 4. הוראה זו תשוריין כך שלא ניתן יהיה לשנותה אלא ברוב של 70 ח"כים". בנושא זה, ההצעה החדשה מחמירה יותר מזו של ישראל ביתנו וקוראת "לקבוע כי לא יהיו שרים ללא תיק וכל שר יהיה ממונה על משרד אחד בלבד. מוצע גם כי הוראה זו תשוריין כך שלא ניתן יהיה לשנותה אלא ברוב של 70 ח"כים".

  

הסעיף נועד למנוע מצב שבו שר מקבל תקנים ותקציבים עבור שני משרדים. הצעת החוק גם מתייחסת להעלאת אחוז החסימה, הסכמי העודפים ומלאכת הרכבת הממשלה. "מוצע להעלות את אחוז החסימה ל-4%", נכתב, תוך שקילת אפשרות להעלאה הדרגתית של הרף האלקטורלי, תוך שתי מערכות בחירות 

  

הצעת החוק מציעה גם לתקן את חוק מימון המפלגות ולמנוע מצבים של התפלגות וסחטנות, כהגדרתה. על פיה, רק במקרה שבו התפלגה הסיעה על ידי רוב החברים (יותר מ-50%), תזכה הרשימה במימון מפלגות.

 

"הצעת החוק שלנו היא מידתית ומייצגת איזון בין העקרונות השונים החשובים לרציפות שלטונית וחיזוק הדמוקרטיה הישראלית", אמר הופמן. "יכולתה של האופוזיציה לבקר את הממשלה ולהגיש הצעות אי-אמון נשמרת, ובו בזמן אנו עומדים על עקרון הרציפות השלטונית הנחוץ כל כך".

 

Read this article in English

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
לפיד עם הצעה משלו
צילום: גיל יוחנן
מומלצים